הרפורמה במכון התקנים יוצאת לדרך: הצעת החוק שתביא לתחרות בתחום אושרה לקריאה שנייה ושלישית

חוק מכון התקנים שיזם ח"כ רועי פולקמן ומקודם בימים אלה במסגרת חוק ההסדרים אושר הערב בוועדה המיוחדת ליוקר המחייה בכנסת. זאת לאחר שורת דיונים שהתנהלו בחודש האחרון בהם התעוררו סוגיות שנויות במחלוקת בין נציגי האוצר, התעשיינים וההסתדרות. הצדדים הגיעו להסכמה והושג נוסח שאושר פה אחד לקריאה שנייה ושלישית ומוציא את הרפורמה לדרך.

מטרת הרפורמה המקודמת במסגרת חוק ההסדרים, היא לשבור את המונופול הקיים כיום למכון התקנים בתחום בדיקות היבוא למוצרים. הסעיפים המשמעותיים המקודמים במסגרת הרפורמה הם אלו שימנעו מראשי ועדות התקינה להיות "בעלי אינטרס" בתהליך, יצמצמו את כוחם של התעשיינים בוועד הפועל ויביאו לשבירת המונופול של מכון התקנים בתקינה על מוצרים מיובאים. במסגרת הרפורמה, מעבדות פרטיות יוסמכו יוכלו לאשר עמידה בתקן.

ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת צילום: עמית שעל

על פי המתווה, שבירת המונופול תיעשה בהדרגתיות, על פי קבוצות מוצרים ובמועדים מוגדרים, כשתחילה ייפתחו לתחרות מוצרי צריכה. מנתוני משרדי האוצר והכלכלה עולה כי הרפורמה צפויה להביא לחיסכון של כחצי מיליארד שקל בשנה לצרכן.

כיום נהנה מכון התקנים ממונופול בכל הנוגע לקביעת התקינה על מוצרים מיובאים, ועל פי השינוי המוצע במסגרת הצעת החוק יוסמכו עשרות מעבדות ברחבי הארץ להתחרות בקביעת תקינה במכון. על פי נתוני האוצר הרפורמה צפויה להניב חיסכון מוערך של כ-3% מסך ערך המוצרים המיובאים, כלומר, חיסכון צפוי של כ-240 מיליון שקל בשנה במחירי ייבוא.

הפעימה ראשונה בפתיחת תחום תקינת מוצרי היבוא, תחל כבר בראשית אוקטובר 2017, ובמסגרתה ייפתח השוק למוצרי חשמל ואלקטרוניקה. הפעימה שנייה תחל באפריל 2018 ותכלול בתוכה תקשורת סלולרית, גופי תאורה, נורות, תנורי אפייה ועוד. הפעימה השלישית תחל בדצמבר 2019, ובמסגרתה יחולו הבדיקות למערכות אנרגיה ומזגנים, מערכות חימום, וציוד משרדי.

380 מתוך 1,100 עובדי מכון התקנים יפרשו

אחת מהסוגיות שעוררו מחלוקות הייתה סוגיית עובדי המכון שיאלצו לסיים את תפקידם עקב פתיחת השוק לתחרות. על פי ההסדר אליו הגיעו האוצר ומכון התקנים בהסתדרות לפני כיומיים ואושר היום בוועדה, האוצר ומכון התקנים, מתוך כ-1,100 עובדי המכון יפרשו 380 עובדים. המדינה תממן 80% מעלות הפרישה של 100 העובדים הראשונים שיפרשו ו-90% מעלות הפרישה של 200 העובדים הבאים שיפרשו.

ההפרש בין עלות הפרישה למימון האוצר, ייזקף למכון כהלוואה מהאוצר. 40 עובדים זמניים וכן 40 עובדים שאינם קבועים, יפוטרו. עוד סוכם על הסכם תקינה רב שנתי. על פיו יופקד המכון על כתיבת תקינה וולונטרית למדינה בעלות של כ-120 מיליון שקל לשנה. עוד סוכם, כי בוועד הפועל של מכון התקנים יכהן נציג מטעם ועד העובדים במקום נציג ציבור בעל מומחיות פיננסית.

סעיפים נוספים בהם נתקל החוק בהתנגדות הם הסעיפים הקובעים מחדש את הרכב ועדות התקינה וכן את הרכב הוועד הפועל. הדרגתיות בהחלת החוק והסכם פרישה עם עובדי מכון התקנים.

יוזם החוק, ח"כ רועי פולקמן, אמר: "תפקידו של מכון התקנים לפקח על הגופים הבודקים, באמצעות משרד הכלכלה והרשות הלאומית להסמכת מעבדות. אך עם השנים נוצר פה מונופול בדיקות שמשפיע על יעילות המערכת שגולגלה לכיסו של הצרכן. אין הסדר כזה באף מדינה אחרת בעולם המערבי. בישראל נוצרו מוקדי כוח ששומרים על האינטרסים של ארגוני העובדים ויצרנים, והם נלחמים בכל פתיחה לתחרות. כך קורה בבנקים, בחלקים מענף המזון וגם בעולם התקינה ובדיקות הייבוא. אחרי שנים של ניסיונות, ומעורבות אינטנסיבית של בעלי אינטרס – הצלחנו להעביר חוק ולהגיע לשיתוף פעולה ברפורמה, שתייעל את ועדות התקינה, תאפשר כניסה של מעבדות פרטיות, בלי התפשרות על בטיחות, פתיחת השוק לתחרות והוזלה משמעותית ביוקר המחייה".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן, אמר כי "הרפורמה במכון התקנים היא אחת הרפורמות החשובות שתאושר במסגרת חוק ההסדרים. לרפורמה זאת יש השפעה ישירה על יוקר המחייה, וכן על הצמיחה עבור העסקים הקטנים והבינוניים. הורדת עלויות התקינה, צמצום משך זמן הבחינה וחשוב מכל מניעת ניגוד עניינים יסייעו להרחבת מגוון המוצרים בשוק הישראלי. וכשכך יסייעו בהפחתת יוקר המחייה, וכן יקלו על חברות קטנות וחדשות להגדיל את היקפי הסחר באופן שיסייע לצמיחה במשק".