אושר נוסח החוק: לאומי קארד וישראכרט יופרדו מבנק לאומי ובנק הפועלים
ועדה בראשות חבר הכנסת אלי כהן אישרה את נוסח הצעת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, המבוססת על המלצות ועדת שטרום
היום (ד') אושר סופית נוסח הצעת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. הוועדה, בראשות חבר הכנסת אלי כהן (כולנו) אישרה את הצעת החוק שהתבססה על הדו"ח המסכם של ועדת שטרום. כך, חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט יופרדו תוך מספר שנים מהבנקים השולטים בהם, בנק לאומי ובנק הפועלים בהתאמה. בנוסף, אושרו מספר צעדים, שחלקם לא היו בהצעת החוק המקורית או בדו"ח של שטרום, כאשר לצעדים אלו בחלקם עלתה התנגדות מצידו של בנק ישראל. מדובר בעיקר בצעדים שמטרתם לסייע להגברת התחרות בשוק הסליקה, כמו גם הנגשת השוואת בין עלויות בנקאיות למשקי הבית.
- הבנקים מצ'פרים את אוברסיז והיא שוקלת לבטל גיוס האג"ח
- חוצה את הקווים: מנכ"ל ברקליס לשעבר עבר לכהן בסטארט אפ של ביטקוין
- "אישור הגדלת אחזקות המוסדיים בבנקים ייכנס לתוקף בקרוב"
כך, אושר המהלך לכניסתם של סולקים חדשים בשוק הסליקה. שוק הסליקה כיום שגוזר קופוני עמלות מבעלי עסקים מתופעל כיום רק על ידי שלושת חברות כרטיסי האשראי. בצעד שאושר יוכלו להיכנס לשוק סולקים חדשים ואלו יוכלו להתגבר על החסם המשמעותי של הגישה למערכות התשלומים על ידי אירוח על גבי תשתיות המחשוב של חברות הסליקה הקיימות.
צעד נוסף הוא הקלות בכניסתם של מאגדים חדשים. המאגד, הוא מעיין "קבוצת רכישה" של שירותי סליקה שמטרתו לאגד מספר בתי עסק ולספק להם רכישה של שירותי סליקה אותם המאגד רוכש מאחת משלושת חברות כרטיסי האשראי. המטרה היא להשיג לאותם בתי עסק קטנים שירותי סליקה במחירים כביכול זולים יותר מאשר אם אותם בתי עסק היו מתקשרים בעצמם אל מול חברת הסליקה. חברות האשראי כיום לא חייבות לעבוד מול כל מאגד שפונה אליהן. בנוסח שאושר הן יחוייבו לכך אלא אם הסירוב הוא מסיבות מוצדקות לפי החלטתו של שר האוצר.
לצעד זה התנגד בנק ישראל במהלך הדיונים והדבר אף הביא לכך שפעמיים, גם בדיון היום וגם בדיון אחר מוקדם יותר השבוע, נטשו נציגי בנק ישראל את הישיבות. בדיון הראשון בתחילת השבוע המפקחת על הבנקים חדוה בר עזבה במורת רוח עקב אמירתו של חה"כ אראל מרגלית כי היא לוביסטית של הבנקים ולא עושה כראוי את תפקידה לשירות הציבור. בדיון היום, נטשו שוב נציגי בנק ישראל את הדיון, לקראת סיומו, כאשר נקבע שייכנס לנוסח הצעת החוק הנושא שלפיו חברת האשראי לא תוכל לסרב לעבוד מול מאגד אלא רק מטעמים סבירים. בנק ישראל דרש שקביעה מהו סירוב סביר או לא סביר תיעשה בהסכמה שלו ושל שר האוצר ואילו יו"ר הוועדה אלי כהן קיבל את דרישתו של מרגלית לפיה שר האוצר רק יתייעץ במקרים אלו עם בנק ישראל, אך רק לשר האוצר תהיה הסמכות לקבוע. לנקודה עקרונית זו התנגד בנק ישראל.
בבנק ישראל טענו בשבוע האחרון כי פעולתם של מאגדים מהווה כר פורה להלבנת הון ולכן לא הסכימו עם הבקשה להכניס לנוסח החוק את הנושא של חיוב חברות האשראי לעבוד אל מול המאגדים. כיום חברות האשראי לא חייבות לעבוד אל מול מאגדים. ההצעה מבקשת לחייב אותם להתקשר אל מול מאגד העומד בדרישות ובלבד שניתן לסרב לו רק מטעמים סבירים - למשל אם עולה חשש להלבנת הון.
המפקחת על הבנקים חדוה בר צילום: צביקה טישלר
עוד סוגייה היא היקף הפעילות של בית עסק אל מול מאגד. כיום ניתן למאגד לפעול ללא קבלת אישור אל מול בית עסק שלו מחזור שנתי של עד 50,000 שקל אולם הצעת החוק מבקשת לאפשר למאגד לעבוד מול בית עסק עם מחזור גבוה יותר. בבנק ישראל טוענים שהדבר עלול להשית על חברות כרטיסי האשראי (חברות הסליקה) סיכונים ועונשים מצידן של חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות (מאסטרקטארד וויזה) במקרה שיתגלה במאגד שעבד מול חברת האשראי עבר על חוק איסור הלבנת הון, ולכן מבקשים בבנק ישראל לא לבצע שינוי בחוק. טענה נוספת שעלתה מצידה של המפקחת על הבנקים היא שמאגדים לא בהכרח משיגים עלויות זולות יותר לבתי העסק, ולדבריה אלו נתונים מבוססים שנבדקו.
מהלך נוסף שאושר חרף התנגדות בנק ישראל הוא שיושק ממשק טכנולוגי להנגשת שירות השוואת עלויות למשקי הבית. חברות שונות שיספקו שירותי השוואה יוכלו בהסכמה ספציפית מצידו של לקוח שיש לו חשבון באחד הבנקים לאסוף מידע רק בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידו, במטרה להציע להם חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים. הנגידה, קרנית פלוג, שבאופן חריג הגיעה לתחילתו של הדיון המסכם הבוקר אמרה כי "הכנסת המידע על ריבית מסגרת האשראי לנושא שיתוף המידע הפיננסי, אמורה לשרת בדיוק את אותה תכלית שאותה אמור לשרת חוק נתוני אשראי, שאמור להביא להגברת התחרות באשראי. ברור לחלוטין שהכנסת מידע זה פוגעת במימוש התכלית של חוק נתוני האשראי".
לצד צעדים אלו כוללת הצעת החוק גם צעדים נוספים כלפי הצרכנים וכלפי שחקנים חדשים שיבקשו להיכנס לשוק. כך, למשל ניתן יהיה תחת תנאים מסויימים לבצע שעבוד שני לנכס. ביחס לשחקנים חדשים שיבקשו לפעול כבנקים של ממש או לספק שירותים פיננסיים שונים נקבע בחוק, על רקע היותם של שירותי המחשוב חסם כניסה לגופים חדשים, שבנקים יוכלו למכור שירותים אלו לגופים בנקאיים אחרים. שר האוצר יוכל לחייב בנק למכור שירותי מחשוב, אך זאת רק אם צעדים נוספים שנקבעו לא הביאו להיתפתחותה של תחרות בגיזרה זו. נקבע כי תוך תשעה חודשים משרד האוצר יכין מכרז להקמת תשתית מחשוב לאומית. המפקחת על הבנקים צידדה בהקמתו של מרכז לאומי על ידי המדינה, ולא בהעברת נושא שירותי המחשוב למערכת הבנקאית שתעסוק במכירה של שירותים כאלו.
