האם השינוי של הלמן-אלדובי מוצדק?

העסקה להכנסת הלמן־אלדובי לשלד של סוהו מבוססת על ניתוח כדאיות שביצעה ועדה בלתי תלויה שמינתה סוהו, שאותה ייצג משרד עוה"ד אגמון (השותפה עו"ד שיראל גוטמן־עמירה). אך כידוע, הקשר בין הערכות לבין המציאות הוא לעתים מקרי בהחלט.

מוקדם לקבוע אם העסקה המחושבת לפי המכפיל הגבוה של 7.7 על ה־EBITDA של פעילות הגמל מוצדקת, אך נורה אדומה אחת חייבת להידלק: מיטל ואסיאג יקבלו מהלמן־אלדובי 3.5 מיליון שקל עבור פרמיית השליטה. כלומר, בעוד בעלי מניות המיעוט יסתפקו על כל 1% אחזקה ב־0.29% ממניות החברה הממוזגת, יקבלו בעלי השליטה 0.29% בתוספת בונוס של 113 אלף שקל על כל 1% מהמניות שבידיהם.

אורי אלדובי יו"ר הלמן אלדובי ורמי דרור מנכ"ל הלמן אלדובי צילום: יח"צ

אם בעלי השליטה לא היו מקבלים תוספת, הם היו באותה סירה עם בעלי מניות המיעוט, ויש להניח שלדעתם תמחור העסקה הוגן. אך ברגע שנכנס לתמונה צ'ופר, חייבים בעלי מניות המיעוט לבחון בשבע עיניים את השווי שעל בסיסו תומחרה העסקה.

לשם השוואה, מכירת בית ההשקעות מיטב דש באחרונה לקבוצת XIO, לפי מכפיל של 7 על הרווח הצפוי, תומחרה על בסיס פרמיה של עשרות אחוזים מעל מחיר השוק וגרמה מצד אחד לגבות להתרומם, ומצד שני לפרגון למשפחות סטפק וברקת, בעלות השליטה במיטב דש, על עסקת חייהן. אך בעוד XIO היא פרטית, התמחור של פעילות הלמן־אלדובי הוא על גב בעלי מניות המיעוט של סוהו.