הצ'ופר שמפצה על חוק חברות הארנק: מס דיבידנדים יירד מ-30% ל-25% עד ספט' 2017

במהלך הדיונים על חוק ההסדרים ועדת הכספים אישרה היום (ה') צ'ופר משמעותי לחברות שמהווה מעין פיצוי על חקיקת חברות הארנק. השינוי שאושר כעת בוועדה קובע כי עד ספטמבר 2017 יוכלו בעלי מניות מהותיים (מעל 10%) לשלם מס דיבידנד של 25% במקום מס דיבידנד שהיום עומד על 30%, עם תוספת של 3% מס ייסף.

הלשכות המקצועיות (לשכת רואי החשבון ועורכי הדין) לחצו על רשות המסים לקבל את הטבה זו בכדי שחברות יוכלו "לנקות שולחן" ולשחרר את הרווחים שלהן בשיעורי מס נמוכים במעט, לאור החקיקה שתאלץ חברות לשלם כעת מס דיבידנד תחת מספר תנאים, גם אם לא משכו דיבידנד.

באוצר התנגדו למהלך, מתוך חשש כי "מבצע" כזה יביא חברות להמתין בעתיד למבצעים דומים בטרם ימשכו דיבידנד וכן מאחר ומדובר בהקדמת תשלומים - שכן סביר להניח שמרבית החברות יבחרו למשוך דיבידנד בבת אחת עד ספטמבר, כך שאמנם ב-2017 יהיה גידול בהכנסות, אך הוא יהיה על חשבון השנים הבאות. למעשה השינוי עלה כל כך מהר לאישור הוועדה שניכר כי מרבית חברי הכנסת כלל לא הבינו במה תמכו.

צילום: שאטרסטוק

חוק חברות הארנק עוסק בשלושה נושאים שיהפכו את השימוש בחברות רק לצורכי מס ללא משתלם. להבדיל ממס הכנסה "רגיל" שמשולם בבת אחת, לבעלי חברות יש שני שלבים- מס חברות (25%) על ההכנסות, ומס דיבידנד על הרווחים (עד 33% לבעלי מניות מהותיות). התשלום המלא מגיע לעד 50% כמו מס הכנסה רגיל. מנכ"לים ונושאי משרה שונים במשק ניצלו את המיסוי המדורג הזה כדי להנות מכספי החברה מבלי לשלם עליהם את מס הדיבידנד, השימוש בחברות ארנק זינק במיוחד לאחר ביטול התקרה של תשלומי הביטוח הלאומי, לפני 15 שנה שהפך אותן למשתלמות יותר.

החוק שאושר בוועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים קובע כי חברות בבעלות של נושאי משרה של חברות אחרות כמו דירקטורים, או מנכ"לים או על ידי שכירים שבמהותם נותנים שירותים דרך חברות שבבעלותם יהיו שקופות לצורכי מס. כלומר הבעלים שלהם (שבפועל הם שכירים) יידרשו לשלם מס הכנסה על כל ההכנסות שלהם, במידה ו-70% מההכנסה הגיע מאותה החברה (באופן ישיר או עקיף דרך חברות בנות) למשך יותר מ-30 חודשים.

עוד קובע החוק כי מנהל הרשות יידרש לעשות זאת רק בתיאום עם ועדה ציבורית ש-3 מתוך 5 חבריה הם אינם עובדי מדינה. השינוי המשמעותי בחקיקה שאמור להפוך את המהלך הזה לישים הוא כי הדרישה של הרשות תהיה על הכנסות צבורות במשך יותר מחמש שנים מיום הדרישה של הרשות. עד היום יכלה הרשות לדרוש את ההכנסות הצבורות מה-3 שנים האחרונות - מה שגם לא הגיוני מבחינה עסקית (שכן חברות צוברות רווחים כדי להשקיע למשל) וגם לא ישים מבחינה בירוקרטית, שכן עד שהמהלך הזה מגיע לסיומו יכולות לחלוף שנים, ואז לפחות חלק מהסכום כבר לא רלוונטי. החוק קובע כי למנהל רשות המסים תהיה סמכות לדרוש תשלום מס רק על 50% מהרווחים שנצברו וכן כי ברווחים מתחת ל-5 מיליון שקל לא יוכלו ברשות המסים לגעת.

הנושא השלישי בחוק נוגע להלוואות בעלים. על פי החוק אם בעל מניות מושך כסף מהחברה (כהלוואה ולא כדיבידנד) הוא יידרש לשלם מס דיבידנד עליה בתום שנה מהשנה בה הוא משך את הכסף. כלומר אם בעלים של חברה לקח הלוואה היום, הוא ימוסה עליה כל עוד לא יחזיר אותה בסוף 2017, בעוד שהיום יכלו בעלי חברות להציג את משיכות הכספים האלה כהלוואות בעלים, גם אם לשנים רבות, מבלי להחזיר בפועל, להמנע מתשלום מס ולחלוב את החברות שלהן בדרכים עוקפות. אם לחברה אגב אין רווחים כלל (כלומר לא שולם על הכסף מס חברות), הבעלים יידרש לשלם מס הכנסה מלא.

לדברי עו"ד יוסי אלישע, נציג לשכת עורכי הדין: "בסופו של תהליך בקשתו של ח"כ מיקי לוי לקיים את הסיכום עם לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס, לקביעת שיעור מס מוטב בשיעור של 25 אחוז לדיבידנד שיחולק במהלך שנת 2017 התקבלה בתמיכתו של יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. אני סבור שמדובר בבשורה טובה מאוד למשק שתאפשר להרבה חברות שצברו רווחים לחלק אותם בשיעור המס האמור. זאת בפרט כאשר החוק בעניין מיסוי חברות ארנק חל על המשק כולו ומן הראוי שטרם יעשה שימוש בהוראותיו המרחיבות יתאפשר לחברות לנקות שולחן. בפרט לגבי בעלי מניות שמשכו כספים מהחברה או רכשו דירות ונדרשים להשיבם עד לסוף השנה. זה בדיוק האיזון שהיה דרוש ביחס לחלק מהוראות החוק בעניין חברות הארנק שתחולתן היא גם לגבי משיכות כספים ורכישת דירות בשנים קודמות וטרם תחולת החוק".