לא רק בנייה וחקלאות: גם המחלקות הסיעודיות בבתי האבות משוועות לעובדים זרים

בשנה האחרונה אישר שר האוצר כחלון את הבאתם של 20,000 עובדים זרים לתחום הבנייה. החלטה זו מצטרפת לתכניות להגדלת מכסות העובדים הזרים בתחומי החקלאות וההייטק. גם בתחום הסיעוד בקהילה מאשרת המדינה את כניסתם של כ-50 אלף עובדים זרים. אולם דווקא בתחום בו קיים משבר דרמטי המדינה מדשדשת ולבתי אבות סיעודיים אין היתר אפילו לא לעובד זר אחד. האשפוז הסיעודי בישראל מצוי בבעיה קשה של מחסור בכוח אדם סיעודי מיומן לטיפול בקשישים ובחולים סיעודיים בבתי האבות במחלקות הסיעודיות. מסוף שנת 2015 קיים מחסור של 6,000 מטפלים בבתי אבות, ומדי שנה המחסור גדל בכ-880 מטפלים נוספים.

בעקבות עליה בתוחלת החיים בכל העולם המערבי, ובתקופה של רפואה מתפתחת המצליחה להאריך את חיי החולים הסיעודיים, ישראל, כמו כל המדינות המפותחות, מתמודדות עם מחסור חמור במטפלים בבתי אבות. הבעיה מחריפה נוכח המדיניות של הממשלה להימנע מלאשר היתרים עבור עובדים זרים בבתי אבות ולנוכח הקושי בגיוס כוח אדם מקומי למחלקות הסיעודיות.

(אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות ניסו באיגוד בתי האבות והדיור המוגן למצוא לנושא פתרון במסגרת שוק העבודה המקומי, אך לשווא. ניסיונות האיגוד לגייס עובדים מהאוכלוסייה המקומית לא צלחו. גם שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, יצירת תכניות העסקה ייחודיות בלשכות התעסוקה, פנייה למגזרים שבהם קיים שיעור אבטלה גבוה, הצעת הסעות והטבות והכרה בתחום כעבודה מועדפת, העלו חרס.

בעבר, משרות אלה אוישו בישראל בידי עולים חדשים, אולם גלי העלייה הגדולים הסתיימו, העולים התבגרו או רכשו מקצועות אחרים, וכיום קשה מאוד למצוא עובדים בתחום זה. באיגוד ניסו ככל יכולתם למשוך כוח אדם מתאים לתפקיד, על ידי תשלום שכר גבוה יותר מהמקובל, אך למרות זאת, לא הצליחו ליצור מענה מספק למחסור במטפלים.

הפתרון שנותר הוא העסקת עובדים זרים בבתי אבות סיעודיים, בדומה לעולם המערבי. המציאות הבינלאומית מראה כי מדובר בבעיה שחוצה גבולות ומדינות, ובכמעט כל מדינה מערבית נשען התחום על עובדים זרים. המטפלים במערב אירופה הם מזרח אירופיים, בארה״ב אלה עובדים מדרום אמריקה. משכך, פנה איגוד בתי האבות והדיור מוגן למקבלי ההחלטות, אין ספור פעמים, ובכלל זה למשרדי הפנים, הבריאות, הכלכלה, והמשרד לשוויון חברתי בבקשה לאשר הבאת עובדים זרים כמטפלים בבתי אבות. כיום מאיישים את המחסור הכבד באמצעות ביצוע שעות נוספות של מטפלים קיימים, ובלית ברירה, אפילו מעבר למותר בחוק, וכן על-ידי אלפי פליטים מאפריקה שלא הוכשרו לכך, ואין בידם אישורי עבודה, אולם יש בידם אישורי שהיה בארץ.

למרות התייחסות עקרונית ותקדימית של שר הבריאות ליצמן שהכיר בכך שהענף מצוי במחסור וקיים קושי ממשי בגיוס עובדים, טרם נתקבלה החלטה ממשית בנושא. לעשרות אלפי הקשישים הסיעודיים המאושפזים במחלקות אין זמן יותר להמתין. מישהו צריך לעבוד במחלקות, לטפל בהם, לדאוג לרווחתם ולשמור על כבודם ועל חייהם.

צריך להשלים עם העובדה שהמחסור בעובדים בענף זה אינו ניתן לפתרון במסגרת שוק העבודה המקומי. הגיעה גם השעה להבין כי ללא פתיחת תחום הסיעוד במוסדות לעובדים זרים מתאימים, לא נצליח להעניק לדיירי הבתים את המטפל המתאים, האחראי, הרגיש והמנוסה, לו הם ראויים. האבסורד הרי לא נתפס. המדינה מאשרת במשך שנים מטפל סיעודי לכל אדם הנזקק לכך בביתו. בקהילה הרי מדובר ביחס של מטפל אחד לקשיש אחד, ואילו במוסדות הסיעודיים מדובר על יחס של מטפל זר אחד לשבעה מטופלים. בנוסף, העובדים הזרים שיעבדו באשפוז הסיעודי יזכו להכשרה מתאימה, ללימוד השפה העברית לפיקוח הדוק של הצוותים הרפואיים במוסדות האשפוז ולקבלת שכר הוגן לפי חוקי מדינת ישראל.

זכינו בימים האחרונים לרוח גבית חשובה מעין כמוה, כאשר שר הבריאות יעקב ליצמן, הכיר בחשיבות פתרון המשבר וכך גם התבטא שר הפנים דרעי. אנו תקווה שהשרים ינחו את מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה וידחפו לפתרון המשבר באופן מיידי, כי לקשישים אין אפשרות להמתין למטפלים.

רוני עוזרי הוא יו״ר א.ב.א – אגוד בתי האבות והדיור המוגן בישראל.