$
בארץ

"ייתכן שרשת אחת תחרים אותנו, אך אני לא צופה סערה עקב ההחלטה באו"ם"

התעשיינים עדיין לא מתרגשים מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם ומעריכים כי לא תהיה לה השפעה ישירה על המשק הישראלי. עם זאת, הם מבינים שההחלטה פותחת דלת למדיניות של סימון מוצרי התנחלויות בעולם ושיש בה פוטנציאל לפגיעה במכירות

אסנת ניר ורן אברמסון 22:3724.12.16

להחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, לפיה ההתנחלויות בישראל אינן חוקיות, אין השפעה ישירה על המשק הישראלי. אך יחד עם זאת, עשויה להיות לה השפעה עקיפה. הסעיף בעל פוטנציאל ההשפעה הגבוה ביותר בהחלטה הוא סעיף 5 , שקורא ליצירת הבחנה בין אדמת ישראל לשטחים שנכבשו ב־1967, משום שהוא פותח את הפתח למדיניות של סימון מוצרי התנחלויות בעולם ועלול לפגוע במכירות חברות שמפעליהן מעבר לקו הירוק.

 

יצרניות ישראליות רבות ממוקמות באזורי תעשייה מעבר לקו הירוק, משום שהן מקבלות הטבות מס בדומה ליישובי פריפריה. עם זאת, בשנים האחרונות יצרנים רבים מעבירים את פעולותיהם בחזרה לתוך שטחי המדינה, כמו יוניליוור, תעשיות דלתא גליל ומולטילוק.

 

אובמה ונתניהו אובמה ונתניהו צילום: איי אף פי

 

"ייתכן ותהיה רשת שתחרים אותנו אבל אני לא צופה סערה בעקבות ההחלטה", אומר יעקב גינצבורג, מבעלי סלטי שמיר הממוקמים מעבר לקו הירוק, המחזיקים 10%–12% משוק הסלטים המצוננים. "גם היום משמעות החרם היא בהטלת מסים על המוצרים שלנו ואנחנו נפגעים משום שאנחנו מקופחים מול המייצרים בתוך הקו הירוק. עם זאת, אנחנו לא נפגעים והייצוא שלנו גדל".

 

לדבריו של גינצבורג, במדינות רבות, ובעיקר בארה"ב, הלקוח לא מסתכל על מקור המוצר. "אולי החרם יבוא לידי ביטוי בצרפת ובאנגליה, שם ערניים יותר לנושא ההתנחלויות".

 

לפי ההערכות, לא מתוכננות הנחיות ספציפיות ממשרד הכלכלה בעקבות החלטת האו"ם ולתעשיינים שמייצרים מעבר לקו הירוק אין סיבה לחשוש כרגע. לטענת התעשיינים, גם היום הם מתמודדים עם חרמות שונות.

 

על פי הגורמים הרלוונטיים במשרד הכלכלה לא מתוכננות הנחיות ספציפיות בעקבות ההחלטה וכי יעקבו אחר החלטות נקודתיות שיתקבלו במדינות השונות. על פי נתוני המשרד חלק היצוא מהשטחים שמעבר לקו הירוק היום מכלל היצוא הישראלי הינו פחות מאחוז מכלל היצוא של ישראל (סחורות לא כולל שירותים). היצוא מהשטחים עמד על אחוז לפני מעברה של סודהסטרים, אחד ממרכזי היצוא העיקריים מהשטחים, ממעל אדומים לצפון (חלקו של היצוא מכלל התעשיות הינו בין 10-15%)

 

מכון הייצוא הישראלי מתאר כי יתכן ותהיה פגיעה במפעלים מסוימים כתוצאה מהחלטות עתידיות, אך ברמת המקרו פגיעה בייצוא הישראלי מעבר לקו הירוק, שעומד על סדר גודל של 200-250 מיליון דולר בשנה, לא תהיה משמעותית לכלכלה הישראלית. במכון מדגישים כי עיקר הפגיעה תהיה בתוצרת טרייה כחקלאות, משום שעל מוצרים אלו הנמצאים על המדפים ברשתות השיווק בחו"ל נכתב מקום יצורים וניתן להחרימם בקלות רבה יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x