המהפכנים לנצח
השינויים החברתיים הנרחבים חורגים מגבולות ישראל; מחפשי האמת הופכים להיות מנווטי אירועים היסטוריים
באווירת מלחמה התכנסו באוגוסט מנהיגי גרמניה, צרפת ואיטליה על סיפון נושאת המטוסים האיטלקית גריבלדי כדי לדון בהתנהלותם הרצויה מול בריטניה, לאחר שזו החליטה להתנתק מהאיחוד ולהתכנס אל תוך עצמה. באותה הפגישה העלתה על נס קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, את קדושת האיחוד האירופי ואת אחוות הדמוקרטיות, שנולדה מתוך שפיכות הדמים והסבל שידעה היבשת רק לפני עשורים אחדים. ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי, שקיים בראשית דצמבר משאל עם דרמטי משל עצמו והפסיד, ונשיא צרפת פרנסואה הולנד, שהודיע החודש במפתיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת - האמינו כי הפסגה הקטנה תבטיח עתיד בטוח לצעירי אירופה.
הם טעו. חודשים מעטים לאחר מכן הם חזו בפלצות בניצחונו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ במירוץ הדמוקרטי הגדול מכולם, והברקזיט נראה פתאום כמשאל עם שוויצרי תמים.
"קול אחד לכל אחד"
השינויים החברתיים שמתחוללים במעמד הביניים הישראלי אינם מנותקים מהעולם: רוחות חדשות מנשבות ומזיזות אמיתות בנות עשרות שנים.
אז מיהם האנשים שפתאום לקחו את המושכות לידיים וניערו את המנהיגים הדשנים והבטוחים בעצמם? אפשר לאפיין אותם כאנשים הפשוטים, אלה שעד כה נהו אחרי רעיונות הגלובליזציה, וכעת הבינו שהם משלמים את מחירה; אלה שבעבר הביטו בקנאה בתושבי ניו יורק ולונדון (ותל אביב) ורצו להידמות להם, אבל לא עוד: הם פיתחו כבוד פריפריאלי. בעבר הם היו עסוקים בטרדות היומיום, וכעת המידע מגיע אליהם באמצעות הרשתות החברתיות, וגורם להם לגבש עמדה.
יותר מהכל, מדובר באלה שרוצים את האמת: זהו המעמד שדורש את ה"קול אחד לכל אחד" שעליו מושתתת הדמוקרטיה. רק שכעת, כשהם מתחילים להשמיע קול, לא בטוח שלדמוקרטיה יש כלים להתמודד עמם.
מהי אמת?
הסערה שטלטלה את העולם בימים שאחרי עליית טראמפ חייבה חיווט מחדש של מונחים בנאליים כמו "אמת" ו"חדשות". בעוד מילון אוקספורד מיהר להכתיר את "פוסט־אמת" כמילת השנה, "חדשות מזויפות" (האנטי־אמת) התבררו כאויב החדש של הדמוקרטיה.
בניסיונותיו להמעיט מאחריותה של הרשת החברתית בהפצת חדשות מזויפות, בין השאר בעקבות ביקורת חריפה שהשמיעה הקנצלרית מרקל, טען להגנתו מייסד פייסבוק מארק צוקרברג כי "קשה מאוד לאתר את האמת". אבל היא נמצאת שם, וכדי להציפה - מוטב לחזור ליסודות.
53% מהנשים הלבנות בארה"ב הצביעו לטראמפ האמת כפשוטה נמצאת בלבם של אזרחים בריטים נטולי דרכון, ואשר לפי סקרים הצביעו בהמוניהם בעד ברקזיט, כי עבורם הדמוקרטיה נמצאת בפאב השכונתי, שמחבק אותם בדרך הביתה. זאת בהנחה שהוא לא נסגר בגלל נטל מס הבירה, שכן אף על פי שבריטניה צורכת רק 12% מהבירה באיחוד האירופי, היא משלמת כמעט 40% מהמס, ופאבים נסגרים בה בקצב של 27 בשבוע.
האמת חיה ובועטת בראשם של אותם האמריקאים שנתקפו חרדה קיומית לנוכח זאבים בודדים מבצעי פיגועים בפלורידה, וירג'יניה, מינסוטה, ניו ג'רזי, ניו יורק ואוהיו ב־2016. אלה התנחמו בהבטחתו של טראמפ למנוע כניסת מוסלמים לארצות הברית, וכפי שהעידו סקרי דעת קהל ערב הבחירות, איש העסקים עשה רושם של "מישהו שאומר את מה שעל לבו". באותה הנשימה האמת חקוקה על שלטי המפגינים שנאספו בנובמבר בפריז למודת הטרור כדי למחות נגד ניצחונו של טראמפ, חומס איבריהן וכבודן של נשים. כי האמת, כמו החדשות המזויפות, אינה פועלת כיום בגבולות מוגדרים.
כך תעיד החדשה המזויפת שקראו לאחרונה רבבות משתמשי פייסבוק בפיליפינים, שלפיה בחרה סוכנות החלל האמריקאית בנשיאם הנודע לשמצה רודריגו דוטרטה כ"נשיא הטוב ביותר במערכת השמש".
החודש שוחח טראמפ עם דוטרטה והשניים החליפו מילים חמות. דוטרטה בירך את טראמפ על ניצחונו ואילו הנשיא הנבחר שיבח את נשיא הפיליפינים על מלחמתו בסוחרי הסמים בארצו, שבמהלכה חיסל אלפים מהם ביריות. זהו אותו דוטרטה שהצית תקרית דיפלומטית כשכינה את הנשיא אובמה "בן זונה". ב־2017 הוא יזכה בהזמנה חגיגית לבית הלבן. חדשה מזויפת? חופש ביטוי? בעידן הפוסט־אמת הגבולות מיטשטשים.
חמ"ל על הגריבלדי
ובינתיים בבריטניה, ראש הממשלה תרזה מיי רוקחת את האמת החדשה שלה - זו שמתעלמת מגורם המפתח לקיומו של משאל העם על הברקזיט. אותם בריטים חרדי ביטחון תעסוקתי, שצפו בחשש בפלישה של מהגרי עבודה פולנים, ראו החודש את מיי מארחת את פמליית ראש ממשלת פולין, ביאטה שידלו.
עתה, כאשר מזכרים סודיים חושפים כי ייתכן שבריטניה לא תורשה להיות חלק מהשוק המשותף האירופי, מיי צריכה למצוא לה בעלות ברית חדשות - גם אם מדובר בסטירת לחי לבריטים חדורי פוביית הזרים, שסללו את דרכה לדאונינג 10 במשאל העם.
ובחזרה לארצות הברית. מי שנמצא בנסיקה הוא סטיבן מנוצ'ין - לשעבר חבר באחוות הגולגולות והעצמות של אוניברסיטת ייל ומבעלי חברת ראט־פאק, מפיקת "צלף אמריקאי" ו"באטמן נגד סופרמן שחר הצדק". בנובמבר מינה אותו טראמפ למועמדו לתפקיד שר האוצר, יחד עם שורה ארוכה של מיליארדרים שהוכיחו את יכולותיהם בעשיית כסף.
ככה זה בעידן של פוסט־אמת וחדשות מזויפות. מנהל להקת העכברושים ניצב לימינו של כוכב הריאליטי ושניהם מחזיקים בשאלטר של הכלכלה הגדולה בתבל. ופתאום חמ"ל על הגריבלדי נשמע כמו הדרך היחידה לשמר את מוסדות הדמוקרטיה.
