בנק ישראל הותיר את ריבית ינואר ללא שינוי - והעלה את תחזיות הצמיחה

בנק ישראל השאיר את הריבית לחודש ינואר על 0.1%, ותחת ההנחה שכך יישאר גם עוד חודשיים, יסגור המשק הישראלי שנתיים ברמת הריבית הזו. לא מדובר בהודעה מפתיעה של הוועדה המוניטרית של הבנק, והיא תואמת את הציפיות של שוק ההון.

אין שינוי בתחזית הבנק לגבי העלאות הריבית של בנק ישראל לשנה הבאה והערכה היא עדיין להעלאה אחת ברבעון הרביעי של 2017 ל-0.25% והעלאת ריבית נוספת, כך שבסוף 2018 היא תעמוד על 0.5%.

חטיבת המחקר של בנק ישראל העלתה את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית ל-3.5%, במקום 2.8% ולשנה הבאה ל-3.2%, עלייה של עשירית האחוז.

מחירי הדירות עולים בקצב גבוה; האינפלציה תעמוד על שיעור שלילי של 0.3%

חברי הוועדה המוניטרית של הבנק כותבים כי מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה (8.7% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר, לעומת 8.4% בחודש הקודם), למרות שמלאי הדירות הלא מכורות מצוי ברמה גבוהה (30.3 אלף).

בחזית האינפלציה, בחטיבת המחקר של הבנק מעריכים כי היא תעמוד על שיעור שלילי של 0.3%, ובשנה הבאה על 1% ועל 1.5% ב-2018.

במסיבת העיתונאים שקיימה הנגידה קרנית פלוג לאחר הודעת הריבית היא אמרה כי "בשוק הדיור יש כיוונים מנוגדים, קצב התחלות הבנייה עולה ובשנה האחרונה נרשמו למעלה מ-50 אלף התחלות בנייה ועליית ריבית המשכנתאות הביאה לעלייה מתונה בביצועי המשכנתאות החדשות וכל אלו הן כוחות שיפעלו למיתון המחירים. העובדה שמשך הבנייה מתארך וקצב גמר הבנייה לא מדביק את קצב ההתחלות מדאיגה והממשלה תצטרך להמשיך לפעול להגדלת ההיצע".

פלוג הוסיפה כי הסיבה לאינפלציה הנמוכה היא "תהליכים מבניים של קידום התחרות וייבוא מקביל שמעכבים את עליית המחירים. ברור שהאינפלציה הנמוכה לא נובעת מביקושים נמוכים כי יש גידול בצריכה הפרטית ועליית שכר". לדבריה, "הריבית בישראל תתחיל לעלות בקצב נמוך בסוף 2017. נמשיך להתערב בשוק המט"ח ונרכוש דולרים".   

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג	צילום: אלכס קולומויסקי

בתשובה לשאלת "כלכליסט" על התחזית לירידה בקצב צמיחת התוצר בשנתיים הקרובות אמרה פלוג: "ב-2016 התוצאה הושפעה בצורה חריגה מהגידול החד ביותר בייבוא רכבים שתרם חצי אחוז. אם אתה מתקן עבור זה אז זה הצמיחה השנה צפויה לעמוד על 3%. בין השנים רואים צמיחה יותר מאוזנת, והצמיחה ב-2016 היתה יחסית מוטת צריכה פרטית והצמיחה בשנים הבאות ישנה האטה צפויה בצריכה הפרטית והאצה מתונה בייצוא, בין היתר בשל צפי שהסחר העולמי יתאושש בקצב איטי יחסית.

"צריך גם לומר שככל שמתקרבים לתוצר הפוטנציאלי צמיחה נוספת צריכה להיות באמצעות גידול בתשומות ובין השאר בפריון לעובד. באופק ארוך יש האטה מסוימת בקצב הגידול של אוכלוסיה בגיל העבודה והגידול בהשקעה יאפשר לצמוח".

פלוג אמרה עוד כי "כשמסתכלים על העולם זו צמיחה סבירה, אבל כדי לצמוח בקצב הרבה יותר מהיר אנחנו צריכים לטפל בבעיות היסוד של המשק הישראלי ובראשן הפריון. משק הישראלי נמצא במצב מקרו כלכלי טוב יחסית - זה בדיוק הזמן לטפל בבעיות היסוד שלו, שמשפיעות על זה שקצב העלייה בפריון הוא מאוד מתון. הגורמים העיקריים לגידול המתון הם כמובן הבעיה של ההון האנושי במערכת החינוך, במערכת ההשקעה המקצועית, בתשתיות וגם נושא הרגולציה שמעיב על הגידול בפריון במשק הישראלי".