משרד המשפטים בוחן האם לפתוח בחקירה נגד טבע בגין הודאתה בשוחד
המשרד בוחן את פרטי ההסדר, לפיו עלה לכאורה שבכיר לשעבר בחברה היה מודע לתשלומים של עשרות מיליוני דולרים לבכיר בממשל הרוסי. במקביל הוגשו בקשות לתביעה ייצוגית ולתביעה נגזרת נגד טבע
משרד המשפטים מפעיל כיום צוות יעודי שמטרתו להתמודד עם פרשות השחיתות ומתן השוחד לעובדי ציבור זרים. בראש הצוות עומד עו"ד ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והוא כולל את נציגי משטרה מאגף חקירות ומודיעין (אח"מ), מהיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), ונציגים ממשרד המשפטים. לאחרונה נוספו אליו גם נציגי רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון.
"אנחנו מתכנסים לפחות אחת לשלושה חודשים ובודקים יחד כל מיני מקרים שעולה בהם לכאורה חשד לביצוע שוחד כזה. לעיתים ה־OECD שולח לנו גם כתבות איזוטריות מעיתונים קטנים בעולם ומבקש שנבדוק את העניין", סיפר עו"ד אש לאחרונה בראיון לכלכליסט. "הקושי המרכזי שלנו הוא השגת ראיות, שהרי בסוף אתה לא יכול לפתוח בחקירה כי קראת כתבה בעיתון. אתה חייב לבסס קודם את החשדות. כדי לעשות זאת, אנו פונים למשטרה במדינה המדוברת, מגישים בקשות למשרד המשפטים של אותה המדינה". במסגרת ההסדר שנחתם עם האמריקאים, טבע הודתה ששילמה שוחד לפקיד ממשלתי בכיר במשרד הבריאות האוקראיני כדי שיקדם קבלת אישורים רגולטורים שהיו נחוצים לחברה כדי לשווק ולמכור את מוצריה במדינה ובנוסף, הודתה כי מאז 2005 הועברו מטעמה תשלומי שוחד לרופאים שמועסקים על ידי ממשלת מקסיקו. "מנהלי טבע בישראל שהיו אחראים על תוכנית האכיפה נגד שחיתות של החברה ב־2009 היו מודעים לשוחד ששולם לרופאי הממשלה במקסיקו", נכתב בהודעת משרד המשפטים האמריקאי. בעקבות כך, ניתן להניח שבמידה שתיפתח חקירה בארץ, לא יהיה קושי רב בהשגת ראיות במקרה הזה.
עוד הוסיף אש כי "כשחברת אם נמצאת בישראל ויש לה חברת בת שנחקרת על ידי מדינה זרה, אנחנו יודעים וזוכרים שלא אחת יש קשרים הדוקים בין חברת האם לחברת הבת ובמצב כזה אנחנו בהחלט ננסה להבין מי מחברת האם היה מעורב בפעילות של חברת הבת".
חיים הורביץ, שניהח את החטיבה הבינ"ל של טבע בעת השוחד ואיש המפתח בממשל הרוסי בוריס שפיגל צילום: עמית שעל, איי פי אי
הוגשה בקשה לייצוגית נגד טבע בשם בעלי המניות: "נתפסת כחברה עבריינית"
במקביל, הוגשה שלשום (א') בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
"אין המדובר בחשדות בעלמא, בשמועות או ברמיזות. חברת טבע הודתה בהאשמות אלה", נכתב בכתב התביעה. לטענת אמנון שוורץ, בעל מניות אשר הגיש את התביעה בשם בעלי המניות של החברה, נגרמו נזקים לתדמיתה של החברה והיא כעת נתפסת "כחברה עבריינית". עוד טען כי נזקים אלה השתקפו במניותיהם של המשקיעים מן הציבור: מחיר המניה צנח ב-7% בתוך יומיים ושווי מניות החברה נחתך ביותר מ-11 מיליארד שקל. נכתב כי "אין ולא יכול להיות חולק כי נזקים אלה נגרמו כתוצאה מהפרת החובות על ידי הנתבעים שכיהנו כנושאי המשרה בחברה בתקופת פרשת השוחד. נושאי המשרה שהיו מעורבים בפרשה הזו ידעו עליה אך עצמו עיניים – ובכך הפרו את חובת האמון שלהם כלפי החברה וכלפי בעלי מניותיה".
לתביעה צורפה חוות דעת שנכתבה על ידי ד"ר איציק אלפי, מרצה באוניברסיטת תל-אביב ומומחה בתחום פיתוח מודלים ואלגוריתמים לניתוח תיקי ניירות ערך. במסמך זה נדונה השפעת פרשת השחיתות על מחיר המנייה. על-פי חוות דעתו של ד"ר אלפי, הנזק לבעלי המניות שמכרו את מניותיהם לאחר הפרשה מסתכם ב-206 מיליון שקל.
עוד צוין כי במקביל להגשת תביעה זו, מתקיים הליך של הגשת תביעה נגזרת במטרה להשיב את כספי הנזק לקופת החברה, אך לפי כתב התביעה גם אם תצלח התביעה הנגזרת ויושבו הכספים "לא יהיה בכך כדי לפצות את בעלי המניות, לא כל שכן אלה מהם שמכרו את מניותיהם טרם מועד השבת הכסף לקופת החברה".
התביעה הוגשה כנגד חברת טבע; המנכ"לים בשנים הרלוונטיות: ג'רמי לין ושלמה ינאי; הדירקטורים בשנים הרלוונטיות: רוג'ר אברבנל, אמיר אלשטיין, ד"ר אריה בלדגרין, ארז ויגודמן, גליה מאור, יוסף ניצני, אורי סלונים; חברי הדירקטוריון באותן השנים: פרופ' יצחק פטרבורג, דן פרופר, ריצ'רד לרנר, יורשיו של פרופ' משה, פרופ' רבקה כרמי, חיים הורוביץ, דן זיסקנד, יורשיו של הרולד שניידר, פרופ' דפנה שוורץ, ד"ר פיליפ פרוסט, יורשיו של ד"ר אלי הורביץ.
התביעה הייצוגית טרם אושרה בבית המשפט.
ממשרד המשפטים נמסר כי: "הצוות הבין-משרדי, בראשות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בוחן את הפרסומים והמידע".
