פלוג: הרמת חומת הסחר העולמי עשויה להשפיע על המשק הישראלי

"התגברות הקולות להרמת החומות בסחר העולמי עשויים להשפיע גם עלינו, כמשק פתוח וקטן, וזה חלק מאי הוודאות במשק הישראלי", כך אמרה היום (ד') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בוועידת התחזיות של "כלכליסט". פלוג רמזה להתבטאויות שהחלו לגבור עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, והרצון שלו לבחון מחדש את הסדרי הסחר העולמיים של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, במקביל לקולות דומים במדינות מפותחות אחרות.

זו בין השאר הסיבה, אומרת פלוג, כי "עד סוף 2017 צמיחת התוצר יכולה לנוע בין מעט למעלה מ-2% ועד כ-4.5%". פלוג הציגה השבוע את תחזית חטיבת המחקר של הבנק, שצופה צמיחה של 3.2% בשנה הבאה (ו-3.5% השנה), אך אמרה בוועידה כי לאור הרגישויות של המשק הישראלי למשתנים חיצוניים, ובמיוחד הסחר העולמי, ישנו גם טווח רחב של אפשרויות לצמיחת התוצר. פלוג אמרה עוד כי "רכיב חשוב נוסף בהערכת התמונה שעל בסיסה מתגבשת המדיניות הוא ההתפתחות של שער החליפין הרלוונטי, שבמהלך השנתיים האחרונות היה במגמה של ייסוף, שהושפעה לא רק מהכוחות הכלכליים הבסיסיים, אלא גם מהמדיניות המאוד מרחיבה של שותפות הסחר העיקריות שלנו, ושלפי ההערכה העדכנית ביחס לתוואי הריבית של הפד, צפויה להיעשות פחות מרחיבה במהלך השנה הבאה".

עיקר נאומה של פלוג התמקד בקושי של עריכת תחזיות כלכליות ואמרה כי "מטבע הדברים, כל תחזית נושאת בחובה הסתברות, לעיתים גבוהה, לכך שהיא לא תתממש. בכלכלה, חלק מאי הוודאות לגבי העתיד, נובע מכך שבעת עריכת התחזית גם המצב הכלכלה בהווה, אפילו מצב הכלכלה בעבר, עדיין לא ממש ידועים". פלוג החלה את ההסבר לאופן שבו נערכות התחזיות במרכיב החשוב ביותר לתחזית של התפתחות המשק בעתיד, והוא סחר החוץ. "בישראל, בהיותנו משק קטן ופתוח, תשומה מרכזית לחיזוי ביצועי הכלכלה הישראלית היא תחזית לסביבה הגלובלית, ובפרט לסחר העולמי. בבנק ישראל אנחנו לא מתיימרים לחזות בעצמנו את ההתפתחויות העיקריות עבור הכלכלה העולמית, ומסתמכים על התחזיות של גופים בינלאומיים חשובים. כך, למשל, קרן המטבע הבינלאומית היא הגוף המקצועי ביותר בעריכת תחזיות לכלכלה הגלובלית, וגם התחזיות שהיא מפרסמת נתונות לעדכונים תדירים, ובסדרי גודל ניכרים: בתחילת 2016 הקרן חזתה שהסחר העולמי יצמח ב-4%; באוקטובר, התחזית העדכנית העריכה שהסחר יצמח ב-2.3% בלבד". כלומר, לדבריה, כדי לערוך תחזיות יש לזהות את המרכיב העיקרי שישפיע על הפרמטר אותו רוצים לחזות ולהבין איך אפשר לקבל נתונים מעודכנים ומהימנים ככל הניתן על אותו מרכיב.

לאחר מכן פלוג תיארה את ההישענות של התחזית על "מה שכלכלנים מכנים מתאם סדרתי. כך, למשל, התוצר של השנה איננו נקבע במנותק מזה של השנה שעברה; האינפלציה ברבעון הבא מושפעת מזו שהייתה ברבעון הנוכחי, וכו'. לכן, בעת עריכת תחזית יש צורך כמובן בהערכה של סביבת הפעילות הנוכחית, או של העבר הקרוב. כדי להשיג אפקטיביות במדיניות המוניטרית, נדרש איזון בין הצורך להשפיע מבעוד מועד - Being ahead of the curve - לאור הפיגורים בהשפעת המדיניות המוניטרית, לבין הצורך בתגובה מידתית להתפתחויות האמיתיות ולא ל'רעש' בנתונים".

קרנית פלוג צילום: צביקה טישלר

בסופו של דבר, אומרת פלוג, חטיבת המחקר של בנק ישראל מגבשת מידי רבעון תחזית לסביבה הכלכלית, על בסיס מודלים, מידע ותחזיות על הכלכלה העולמית, והנתונים (הטובים ביותר שניתן להשיג) שמתארים את ההתפתחויות האחרונות בכלכלה המקומית; אחרי שכל אלו נכנסים ביחד ל"תנור" יוצאת התחזית הגולמית. אבל זו לא התחזית שמוצגת לקובעי המדיניות או לציבור. הכלכלנים בוחנים את התוצאה ומפעילים שיפוט לגבי הסבירות של משתנים שונים, גורמים שהמודלים לא מכסים, ועוד".

"על פי התחזית של חטיבת המחקר של הבנק, צפויה האינפלציה לחזור לתחום היעד (1%-3% בשנה – מ"פ) ברבעון האחרון של 2017, אך טווח אי הוודאות סביב העיתוי של החזרה ליעד הינו רחב", סייגה פלוג, "בנוסף לתחזית, ביחס לתמונה המקרו כלכלית, התחזית שחטיבת המחקר מציגה לוועדה המוניטרית של הבנק (שקובעת את הריבית במשק – מ"פ) כוללת גם את תוואי הריבית העקבי עם התמונה המקרו כלכלית העולה מהתחזית ותומך בהתממשותה – וכאן החשיבות של שימוש במודל כלכלי שמבטיח את העקביות של כל רכיבי התמונה והמדיניות. בהסתכלות קדימה, על בסיס הערכת המצב העדכנית, העריכה חטיבת המחקר כי הריבית צפויה להתחיל לעלות ברבעון האחרון של 2017. גם כאן, טווח התוואים האפשריים של הריבית רחב מאוד, ומתייחס לטווח הרחב של התחזיות ביחס לפעילות הכלכלית. חשוב להדגיש כי זהו תוואי הריבית שחטיבת המחקר מעריכה שעקבי עם שאר רכיבי התחזית המקרו כלכלית, והוא גם משמש תשומה לדיוני הוועדה המוניטרית. הוא אינו בהכרח התוואי שחברי הוועדה המוניטרית רואים כתוואי העתידי של הריבית, והוא בוודאי אנו מחייב את הוועדה המוניטרית".

פלוג הוסיפה כי "במסגרת התחזית, אנחנו גם מצביעים על הסיכונים המרכזיים לתחזית שהתגבשה, וגם דיון בסיכונים הללו משמש תשומה בגיבוש המדיניות. חטיבת המחקר מעריכה שהסיכונים לתחזית הנוכחית הם אי הוודאות סביב תגובת השווקים ובכלל זה שווקי המט"ח להעלאות ריבית בארה"ב והארכת ההרחבה הכמותית באירופה, קרי, יצירת פיצול בכיוון השינוי במדיניות המוניטרית בין שני הגושים".

פלוג הוסיפה כי "על בסיס התמונה המקרו כלכלית ששורטטה באמצעות התחזית, המידע הנוסף שהזכרתי והערכת הסיכונים השונים להתממשותה, כפי שהתגבשו במהלך השנה, המדיניות המרחיבה שהותוותה על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל התבטאה בשמירה של הריבית ברמה הנמוכה של 0.1%, זאת לצד התערבות בשוק המט"ח שכללה רכיב של קיזוז ההשפעות השליליות של לחץ על שער החליפין שנבע מייצור הגז הטבעי, והתערבות כדי למנוע סטייה חדה מידי של שער החליפין מזה הנגזר מהכוחות הכלכליים הבסיסיים. המדיניות של הוועדה המוניטרית לקחה בחשבון גם את הסיכונים המרכזיים למשק כפי שעלו מתמונת המצב שהתגבשה ובכלל זה לנוכח הירידה המתמשכת ביצוא, הסטייה המתמשכת של האינפלציה מהיעד, והסיכונים הפיננסיים הנובעים משוק המשכנתאות. מדיניות זו שירתה ומשרתת את השגת היעדים של המדיניות ובראשם החזרת האינפלציה לתחום היעד, ותמיכה בפעילות הכלכלית ובתעסוקה".

פלוג אמרה עוד כי "התמונה המקרו כלכלית כפי שעולה מהתחזית העדכנית, לצד התמונה החיובית בשוק העבודה, כפי שעולה מנתוני התעסוקה והשכר הינה חיובית, בוודאי בהתחשב בכך שהתמונה של מצב המשק העולמי רחוקה מלהיות של צמיחה גבוהה. מצב המקרו הטוב יחסית מהווה שעת כושר להתמקד בפתרון בעיות הייסוד של המשק הישראלי שישפיעו על יכולתו לצמוח צמיחה מכלילה ובת קיימא, ובראשן הגברת הפריון, שיפור ההון האנושי, הפחתת הבירוקרטיה, והתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות".