החשד: השר חיים כץ קידם תיקון לחוק ני"ע וקיבל טובות הנאה

גילויים חדשים מחקירתו של שר הרווחה חיים כץ ברשות ני"ע. ל"כלכליסט" נודע שהחוקרים בודקים, בין היתר, אם כץ קידם תיקון לחוק ני"ע שהיטיב עם מקורבו, היועץ הפיננסי מוטי בן ארי, בתמורה לכך שקיבל ממנו לכאורה טובות הנאה — מידע על מניות.

המידע שקשור לטובות הנאה לכאורה שבן ארי נתן לכץ, נבחן לאחרונה על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שאישר לרשות ני"ע, המנהלת מאז מאי חקירה נגד כץ ובן ארי בחשד לשימוש במידע פנים סביב עסקת מיזוג בין חברת הנדל"ן נצבא לאיירפורט סיטי, לחקור את השניים גם בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות.

יחד עם כץ נחקר בן ארי, יועץ פיננסי באשכול חברות הגז והנדל"ן אקוויטל של איש העסקים קובי מימון. לבן ארי מייחסת הרשות מתן טובות הנאה לכץ. החוקרים בוחנים מה הניע, בין היתר, את כץ לקדם ב־2011 את תיקון 44 לחוק ני"ע, שלפיו חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה. בתיקון אין פסול מבחינה ציבורית, אך לבן ארי, לפי מקורב לחקירה, היה אינטרס אישי לכאורה בתיקון כי שימש גם כנציג בעלי אג"ח בכמה חברות, דחף לאישור התיקון והגיע לכנסת לקדמו.

השר חיים כץ צילום: אביגיל עוזי

ב־2011 קבעה ועדת האתיקה של הכנסת שהיא מוצאת טעם לפגם בהתנהלות כץ בניהול ישיבות הוועדה בעניין התיקון. זאת כי לא חשף בישיבות שלבן ארי יש אינטרס אישי לכאורה בקידום התיקון. הוועדה קבעה אז ש"כץ לא יידע את חברי הוועדה בדבר זהותו של בן ארי, קשרי החברות ביניהם, הקשר של בן ארי לקבוצת אקויטל ולאיש העסקים קובי מימון, או השפעת הצעת החוק על החברות שאליהן קשור בן ארי". מכץ נמסר: "הטענה לחקירה על שוחד שקרית. לא ידבק בי רבב". מסניגוריו של בן ארי, עוה"ד ארז הראל והילה שמעון ממשרד גורניצקי ושות', לא נמסרה תגובה.