בדרכים: ילדת סנדביץ'

כשאוקטביו מדבר על הסמיטה עיניו קרועות לרווחה, ואז הולכות ומזדגגות ככל שהוא מפליג בתיאוריו. הוא מדגיש בפניי שאפילו ערוץ דיסקברי הגיע כדי לצלם תוכנית שלמה על הכריך. חצי שעה ושישה פזוס מפרידים ביני לבין צ'ולולה. ובשעות הבוקר אני עולה על אוטובוס חדורת מטרה.

צילום: דנה לב לבנת

העוברים ושבים בטוחים שהגעתי לראות את הפירמידה המפורסמת, שעל ראשה נבנתה כנסייה קתולית. הם עוצרים אותי ומצביעים לכיוון אחר מזה שאליו אני צועדת בנחישות. הם לא מבינים שהגעתי לדייט עם אימלדה, ועד אז, גם הפירמידה יכולה לחכות.

אני מוצאת את הדוכן במקרה. אימלדה, אשה צעירה וחייכנית, מזהה את ההתרגשות בעיניי, וניגשת מיד למלאכת ההרכבה של שכבות הסמיטה. היא לוקחת לחמנייה לבנה עגולה עם שומשום, ובתנועה מיומנת חופרת ממנה החוצה את כל התוך הלבן. אחר כך פותחת אבוקדו ושמה חצי ממנו בבור שנפער. מעליו היא מניחה שניצל דק, בצל סגול מוחמץ, עלים ירוקים ופלפל חריף. ואז היא מוציאה מתוך שקית גבינת וואחקה (queso oaxaca) מקומית שנראית כמו חבל, ובתנועה מכשפת מתחילה להפריד אותה לשרוכים דקים, עד שנוצר ענן עגלגל וקסום מעל פסגת הסנדביץ'. זה לא הסוף. מעל ענן הגבינה היא מניחה עוד שכבת אבוקדו, וחותמת את הכל בבזיקה של רוטב פלפלים חריפים. כשהיא מושיטה לעברי את הסנדביץ', כבר נעתקת לי הנשימה. אני עוצמת את עיניי, נותנת את הביס הכי גדול שאני יכולה, ונאנחת. טעים לי נורא.

צילום: דנה לב לבנת

שיכורה מכריך מושלם אני מתחילה לשוטט ברחובות. הכל פתאום מרגיש לי כמו סמיטה אחת גדולה. הרחובות שקטים, ומעליהם שכבה של אנשים שצועדים לאטם, ועוצרים מדי פעם לדבר עם מכר. אחריהם שכבת מכוניות שנוסעות בזהירות ונותנות זכות קדימה, ואז ענן של חבורת נגני כלי נשיפה, שמתיישבת על המדרכה ומתחילה לנגן מארש חגיגי.

אני מוקסמת מהכל, אבל ההבעה על פניי כנראה מדאיגה, כי עוצר אותי חאירו, שוטר במשטרת התיירות, כדי לשאול אם אני בסדר ואולי צריכה עזרה. הוא מכוון אותי לעבר הכנסייה המפורסמת, ואני מתחילה בצעידה.

צילום: דנה לב לבנת

אלא שאני עדיין שיכורה. כל מה שאני רואה זה שכבות; איך שבני המאיה בנו פירמידת ענק, קומות על קומות של מסדרונות וחדרים וקברים ואוצרות. ובשלב מסוים היא הוזנחה, ואז הטבע הוסיף עליה כיסוי של צמחייה ואדמה. וכשהספרדים באו וראו רק הר מוריק יפהפה, הם החליטו לחתום אותו בלחמניית כנסייה בארוקית עצומה כדי להיות קרובים לאלוהים. הם אפילו לא היו מודעים לפירמידה שנקברה בתוכו. היא התגלתה כמובן רק בביס הראשון שנתנו בהר, לפני כ־150 שנה.

צילום: דנה לב לבנת