החשבת הכללית מסכמת 6 שנות כהונה וחושפת מה היא חושבת על כיל, פנסיות אנשי הקבע ובית רה"מ

החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, סיכמה היום (א') את 6 שנות כהונתה, רגע לפני שלתפקיד ייכנס החשב החדש, רוני חיזקיהו.

בויאנג'ו ניצלה את ההזדמנות והתייחסה לסוגיית דמי התיווך ברכישות הביטחוניות: "היתה עסקה אחת שהובאה לאישורי, בעניין דמי תיווך ואני פסלתי אותה. התקבלה אצלי שאלה ממשרד הביטחון ופסלתי את דמי התיווך. לגבי שאר הדברים, למיטב ידיעתי, מתקציב מדינת ישראל לא שולמו דמי תיווך. אני לא יודעת לענות על דמי תיווך מצד הספק, אמרתי לאנשי משרד הביטחון. אין היגיון בעסקאות 'ממשלה לממשלה' כל העסקאות היו כאלה ולכן אני סבורה שזה לא נכון לשלם דמי תיווך. גם אם הספק נותן בסוף דמי תיווך, זה נופל על הציבור".

מיכל עבאדי-בויאנג'ו צילום:לע"מ

עבאדי-בויאנג'ו הוסיפה כי "הנושאים צריכים להיות תחת הוראות ברורות בעניין, ביררתי לאחר שהתפוצצו חלק מהנושאים בתקשורת ובמשרד הביטחון נעשת כרגע עבודה שמטפלת במענה האתי סביב עסקאות 'ממשלה לממשלה' בתחומי דמי תיווך".

עבאדי-בויאנג'ו התייחסה גם להוצאות בית ראש הממשלה ואחריותה בתפקיד החשבת בפיקוח עליהן לאחר טענה כי החשבת הכללית במשרד ראש הממשלה הודחה מטיפול בהוצאות בית ראש הממשלה. ואמרה "אכן עלו מספר שאלות וסוגיות, כל השאלות שעלו אלי, החלטתי על בסיס המערכת המשפטית ומערך ההוראות המשפטיות בתחום הזה ובכל מקום שהפעלתי שיקול דעת, עשיתי זאת בצורה מדודה שקולה ובאספקט של הראיה הציבורית". 

לטענת עבאדי בויאנג'ו הנוהל הקיים אינו מתאים למציאות: "אני סבורה שוועדת הכספים של הכנסת הייתה צריכה להגדיר באופן מפורט יותר על המערך שבין הפרטי לציבורי." היא למעשה הגנה במידה מסוימת על הוצאות ביתו של ראש הממשלה והוסיפה כי "הקו מאד מורכב כי ראש הממשלה הוא ראש ממשלה 24/7, גם בביתו הפרטי הוא מקבל שיחות בטלפון האדום, ומחליט החלטות. אני חושבת שהמערך הנורמטיבי של ועדות הכנסת אינו מספיק, והתוצאה, שאיננה טובה בעיני, ששני פקידים - היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה והחשב של המשרד היו צריכים לקבל החלטות. הדבר צריך לחזור למקור הסמכות של ועדת הכספים שהייתה צריכה לתת הנחיות יותר מדויקות".

"שום פעולה מול כיל לא הרחיקה את המגזר העסקי"

עבאדי בויאנג'ו התייחסה גם לסוגיות הנוגעות לכיל ובעיקר להערכת שווי הנכסים עם תום תקופת הזיכיון. לדבריה: "למדינת ישראל יש 13 שנה להגיע ל-2030 עם מכרז שימוקסם היטב. שמעתי את התפיסה שאומרת שאם יש זכות סירוב אין טעם לעשות מכרז. הסקטור העסקי מלא בזכויות סירוב ראשונות. מה שאני רואה בדוחות של כיל, רואים כולם. כריית האשלג מים המלח היא עסק מצוין. היכולת הזו לערום את האשלג קיימת רק כאן".

בתגובה לשאלה האם הדבר עלול להרתיע את המגזר העסקי אמרה "הייתי זהירה בתקופתי מול הסקטור העסקי. לא חושבת ששום פעולה מול כיל הרחיקה את המגזר העסקי".

עבאדי בויאנג'ו חזרה על עמדתה לפיה לא פרסמה את עבודת המטה שעשתה בנוגע לשווי הנכסים ואמרה כי "חשבתי שזה לא הגיוני שאפרסם עבודה ואחרי זה המחליף ישנה אותה. איזה עבודה זו מול הסקטור העסקי שהרגולטור משנה את דעתו? השארתי לו כי הוא זה שיצטרך לעמוד מול כיל ומול הכנסת עם עמדה שהוא קבע בעצמו".

עוד הוסיפה כי "בקבוצת החברה לישראל נהנו במשך שנים מרווחי האשלג כאשר הם מימנו גם נושאים נוספים בחברה לישראל. אני סבורה שאת רווחי האשלג צריך להשקיע קודם כל במדינת ישראל . טיוטת הסדר הנכסים, שמרה גם על וודאות לחברה וגם שמרה על האפשרות שהיא תדע בפני מה היא עומדת".

"צה"ל שיקר לי בעניין הפנסיות התקציביות"

החשבת הכללית התייחסה לפיקוח על תקציב הביטחון ואמרה כי "חשב משרד הביטחון עדיין נכה בתחומים מסוימים. בקביעת תקציב ההתקשרויות הבקרה שלנו היא בקרה פחותה. הקושי של חשב משרד הביטחון הוא בראיית המקרו, כשתקציב צה"ל הוא התקשרויות, כי הוא בראייה מצטברת".

בהמשך לצמצום משלחת החשב הכללי בארה"ב התייחסה החשבת הכללית בעקיפין גם למשלחת של משרד הביטחון לניו יורק ואמרה " במשרד האוצר מה שחשוב זה הדוגמה האישית. עבדנו בעבודת המטה שנתיים כדי להעביר את חשבות ניו יורק, העברנו פונקציות מהחשבות בניו יורק לכאן בישראל. לכן אנחנו . החלטות של רגע וססמאות זה לא האירוע. נתנו דוגמה. לא ביטלנו את המשלחת, צמצמנו. בעבודה נכונה אפשר לצמצם משלחות של משרדים אחרים. המשלחות הארכאיות לא מתאימות לחיים שלנו. המון דברים פרונטלים אפשר לעשות גם בשיחת וידאו".

בנוגע לדו"ח מבקר המדינה שחשף כי צה"ל שיקר לחשבת הכללית בנוגע להגדלות הרמטכ"ל לפנסיות התקציביות אמרה כי "אין ספק שדו"ח מבקר המדינה על הפנסיות הייתי קוראת לזה נתן לנו ראייה אחרת של מה שקרה בשקיפות. עד אז סברנו שצה"ל העביר לנו את כל הנתונים, במיוחד בנוגע להגדלות הרמטכ"ל, שלא ניתנות על ידי המערכת הפנימית באכ"א. מערכות אכ"א אחרי דו"ח מבקר המדינה, וגם אודי אדם הבינו שיש נושאים שהם צריכים להעביר אלינו. הקמתי ועדה יחד עם אכ"א שממפים את כל הנושאים שצריכים להעביר אליהם. מערכות אכ"א מבינות שהן צריכות להעביר את החומר. עוד לא הגענו להסכמה".