"נבחרת הדירקטורים נותנת הזדמנות למוכשר הלא מקושר"

לפני שנתיים וחצי מונתה מונא בחית (45) לדירקטורית בחברה הממשלתית עמידר. בחית היא חברת הנהלה בבית החולים בנהריה, רואת חשבון בהשכלתה עם תואר בחשבונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני בהצטיינות בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת חיפה ובעלת MBA במינהל עסקים משלוחת אוניברסיטת דרבי בחיפה. אבל כל זה לא היה מאפשר לה להפוך לדירקטורית בחברה ממשלתית אלמלא נבחרת הדירקטורים; ולא בגלל שהיא אשה וערבייה, אלא פשוט בגלל שהיא לא מקושרת לאף פוליטיקאי.

והיא לא היחידה. מאז 2014, השנה שבה החלה רשות החברות לאייש דירקטוריונים של חברות ממשלתיות מתוך רשימת מועמדים שסוננו לפי קריטריונים מסודרים, הצטמצם משמעותית מספר הדירקטורים שהשיקול הפוליטי למינוים קדם לשיקול המקצועי. לפי נתוני הרשות, בשנתיים שקדמו להקמת הנבחרת, 34% מהמועמדים שהציעו השרים שממונים על החברות נפסלו על ידי ועדת גילאור למינויים בכירים — הוועדה שבוחנת את התאמתם בשל זיקה פוליטית וניגודי עניינים — בעוד בשנתיים שאחרי הקמת הנבחרת הוועדה פסלה רק 3% מהמועמדים.

גורל הנבחרת בידי שקד

השימוע של אורי יוגב ימשיך שמונה שעות של שימוע ללא הכרעה על פי יוגב, מנהל רשות החברות - כמו יתר הנהלת האוצר - הינו בדרגת מנכ"ל ולכן לבאב"ד אין סמכות עליו, שכן יוגב אינו העובד שלו עמרי מילמן וליאור גוטמן, 2 תגובות לכתבה המלאה 

היום צפויה להתכנס ועדת שרים שבה חברים שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין ושר הבינוי והשיכון יואב גלנט, כדי לדון בביטול נבחרת הדירקטורים (ראו הרחבה במסגרת). השלושה הוסמכו לכך בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר שטען כי אין כל פסול במינויים פוליטיים והסביר בישיבת ממשלה שנערכה לפני כחודש שהיה רוצה לראות יותר מהם; ולאחר לחצים אדירים של שרי ממשלה שאיבדו מוקד כוח עיקרי.

אלא שהיוזמה לחסל את הנבחרת מגיעה גם על רקע חיכוכים עם מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב ועל רקע חוסר שביעות רצון מתפקודו (ראו הרחבה במסגרת), שמאפילים על הדיון הענייני בשאלות אם הנבחרת טובה לחברות הממשלתיות, אם היא מסייעת להנהלות של החברות להגיע לביצועים טובים יותר ואם היא מגדילה את הסיכוי של מועמדים מוכשרים לא מקושרים להתקרב לעמדות השפעה.

בחית משוכנעת שהתשובות לכל השאלות האלה חיוביות. "אני לא הייתי נכנסת לדירקטוריון של חברה ממשלתית בלי הנבחרת, אף שאני משכילה, ואף שיש לי יכולת ורצון לתרום את חלקי למדינה", היא מודה. וכשבחית מדברת על לתרום למדינה היא אפילו לא מקווה לקבל תמורה הולמת. "אני מסוג האנשים שמתכוננים לישיבת דירקטוריון. אני קוראת כל מילה במשך שעות. הנסיעה אורכת שעתיים בכל כיוון והתגמול מבזה — מה שאני מקבלת לא מכסה את הוצאות הדלק".

אייל גבאי, מנהל רשות החברות לשעבר: מיניתי ועדה שהגיעה למסקנה שצריך לבנות מאגר דירקטורים מקצועי. גם היועמ"ש דאז תמך" צילום: עמית שעל

המקרה של ורד יצחקי (43), מצביעת ימין מוצהרת שמתגוררת בחלמיש, שונה. יצחקי, מנהלת תחום מט"ח בבית ההשקעות אקסלנס, מכהנת כיום כדירקטורית בנתע — תפקיד שאליו הגיעה באמצעות הנבחרת. אך לפני כן הצליחה להתברג לדירקטוריון חברת החשמל בלי הנבחרת. זה מה שמאפשר לה להסתכל בעיניים מפוכחות על הרכב הדירקטוריונים טרום תקופת הנבחרת ולאחריה, ולהשוות. "יש הבדל בין דירקטורים שהגיעו דרך הנבחרת לבין אלו שלא. אלו ששובצו באמצעות הנבחרת באים מרקע יותר מקצועי. זה לא גורף כי גם טרום הנבחרת היו אנשים חכמים, אבל בחלק מהמקרים ראינו שיבוץ מטעמים אחרים".

לדברי יצחקי, "אם אתה לא מכיר את השר, לא בטוח שתגיע למשרה. יש אנשים מאוד מוכשרים והשרים לא מכירים אותם או לא יודעים שהם קיימים. הנבחרת נותנת אפשרות למצוא את האנשים האלה".

מונא בחית, דירקטורית בעמידר: לא הייתי נבחרת לדירקטוריון בלי הנבחרת, אף שאני משכילה ואף שיש לי היכולת והרצון" צילום: אלעד גרשגורן

חבלי לידה קשים

נבחרת הדירקטורים יצאה לדרך כשיאיר לפיד היה שר אוצר, ולא במקרה. לפיד הגיע לתפקיד כשהוא לא מחויב לחברי מרכז כלשהם, ולכן אימץ בחום את היוזמה של יוגב. אלא שגם בתקופתו סבלה הנבחרת מחבלי לידה. כך, למשל, נטען במידה רבה של צדק שרף הכניסה לנבחרת מבחינת ניסיון עסקי היה גבוה מדי ושתנאי הכניסה הפכו את הנבחרת להומוגנית ומבוגרת מדי. מאז נערכו כמה שינויים בתנאי הסף, בין היתר בשל דרישתו של שר האוצר הנוכחי משה כחלון, כמו למשל שיריון למנהלים צעירים מההייטק ולמועמדים מהפריפריה.

למעשה, הרעיון של הקמת "פול" של מועמדים מקצועיים לצורך איוש דירקטוריונים ממשלתיים נולד עוד קודם לכן, אך הוא התקשה להבשיל. לדברי אייל גבאי, שניהל את רשות החברות הממשלתיות ב־2002–2007, "הרעיון של בניית מאגר הוא עתיק יומין. אפשר להתווכח על אופן היישום שלו, אבל בגדול מדובר ברעיון נכון. בתקופתי, עו"ד אלון גלר (יו"ר הוועדה המייעצת שמונתה לבחון את נושא הנבחרת — ל"ג וא"נ) ואני מינינו ועדה שתבדוק את יישום הרעיון והגענו למסקנה חד־משמעית שצריך לבנות מאגר שממנו ייבחרו הדירקטורים. היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין הסכים איתי ושלח מכתב לשרים שבו הביע את תמיכתו במהלך". במענה לשאלה מדוע לא בחר לקדם בעצמו את רעיון הנבחרת, השיב גבאי כי "כל מנהל של רשות החברות מנהל את סדרי העדיפויות שלו באותה תקופה. אני התעסקתי בהפרטות".

עידו רוזוליו, דירקטור לשעבר בחמ"ת: אני מכיר דירקטוריונים שבהם היו אנשים בלי ניסיון רלבנטי שהגיעו לשם בזכות הקשרים" צילום: אלעד גרשגורן

גבאי, לדבריו, מכיר מקרוב את הלהיטות של שרים לאחוז בשאלטר המינויים. "זו הדרך של פוליטיקאים לתת לאנשים שהולכים איתם כברת דרך ציבורית תחושה שהם נותנים להם, באמצעות המינוי, את היכולת להשפיע על העשייה בישראל", אומר גבאי ומוסיף כי "זה אבסורד. הרי את המנכ"לים בחברות הממשלתיות לא ממנים השרים אלא ועדות איתור. אז מה שחשוב להם זה הדירקטורים?".

"בתקופתי מצאתי בדירקטוריונים 'שכבות ארכיאולוגיות'. כלומר, אנשים שנשארו בתפקיד אף שהשר שמינה אותם כבר לא היה בתפקיד. הצעתי ליוגב מודל שיאפשר לשרים למנות יו"רים למשך תקופת כהונתם במשרד, כאנשי אמון, ושהדירקטורים ימונו מקצועית מהנבחרת. לצערי, יוגב לא אימץ את המודל הזה", הוסיף גבאי.

איש המפתח והעימותים

יוגב הוא דמות מפתח בסיפור הזה. הוא היוזם של הנבחרת, הגורם שמניע אותה וזה שבמובנים מסוימים גורם לרתיעה גדולה כלפיה. יוגב הגיע לרשות החברות אחרי ניסיון יזמי לא מוצלח עם חברת המים White Water, ועם רקורד מוערך כראש אגף תקציבים באוצר וכיועץ כלכלי לנתניהו. תפקיד מנהל רשות החברות נחשב לבכיר פחות מראש אגף תקציבים, אך יוגב לא ראה בו פחיתות כבוד.

הוא טען לא פעם שבא לנקות את החברות הממשלתיות ממינויים פוליטיים וכי לא יירתע מעימותים בנושא זה. ואכן, בשנתיים האחרונות הוא נקלע לעימותים רבים. בשבוע שעבר אמר כחלון שאין לו יחסי אמון עם יוגב; כיום יוגב בפני שימוע לפני השעיה לאחר שנקלע לעימות עם מנכ"ל האוצר שי באב"ד; פוליטיקאים רבים, בעיקר מהליכוד, מתנגדים לו וניסו להדיחו כמה פעמים; ומבקר המדינה יוסף שפירא בודק תלונות וטענות שהועלו נגדו בנוגע להפרטת תעש. חלק מהחומרים אף הועברו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. העימותים הללו הופכים את המהלך של נבחרת הדירקטורים למורכב עוד יותר לתפעול.

ורד יצחקי, דירקטורית בנתע: יש הבדל בין מי שהגיעו דרך הנבחרת למי שלא. הנבחרת מאפשרת למצוא את מי שמוכשר אבל לא מכיר את השר" צילום: אוראל כהן

אלא ששיחות עם דירקטורים שנבחרו בזכות הרעיון העקרוני שמקדם יוגב מלמדות שלמרות הכל, כשזה מגיע לנבחרת עצמה, מדובר בבשורה. "המינויים לדירקטוריונים בחברות ממשלתיות היו בעיקר פונקציה של קשרים. אני יודע שיוגב שנוי במחלוקת, אבל זה לא קשור לעובדה שהנבחרת היא דבר נכון", אומר דירקטור בחברה ממשלתית גדולה בתחום התשתיות שביקש להישאר אנונימי. לדברי הדירקטור, שיש לו ניסיון גם בדירקטוריונים של חברות גדולות מהמגזר הפרטי, "הרמה הממוצעת של האנשים בנבחרת גבוהה משל אלו שמונו לא דרך הנבחרת. אולי זו הכללה, אבל לדעתי 80% מהמינויים שנעשו דרך הנבחרת הם ראויים לעומת 30% מהמינויים שהיו קודם לכן".

לדעה זו מצטרף גם עידו רוזוליו (66), שעד לאחרונה כיהן בדירקטוריון של החברה הממשלתית לתיירות חמ"ת שאליה הצטרף לפני יותר משנה. רוזוליו שימש כמנכ"ל מקורות ב־2008–2011. במסגרת תפקידו היה יו"ר החברה־הבת שחם ודירקטור בחברה־הבת מקורות ייזום. לפני כן היה מנכ"ל בית הזיקוק אשדוד, שהיה אז חברה ממשלתית, ודירקטור בחברה־בת של בזן — שבח: "בקבוצה שהיתה בחמ"ת, הדירקטורים, רובם ככולם, היו מקצועיים ובעלי ניסיון. גם לפני וגם אחרי הנבחרת. אבל אני מכיר דירקטוריונים אחרים שבהם היו אנשים בלי ניסיון רלבנטי שהגיעו לשם בזכות קשריהם הפוליטיים".

עם זאת, רוזוליו טוען כי הנבחרת אינה ממגרת את כל השחיתות בחברות. כשנשאל על לחצים פוליטיים כיום השיב כי "השר (שר התיירות לוין - ל"ג וא"נ) לא דיבר איתי באופן אישי, אבל הערכנו שהשר מנסה לשלוט בחברה בדרך כלשהי, משום שלא הצליח לשלוט בה כזרוע להעברת משאבים באופן פוליטי". לפני כמה חודשים התפטרו מתפקידם בחברה המנכ"ל שי וינר וארבעה דירקטורים, בהם רוזוליו, על רקע מתיחות עם משרד התיירות.

לרוזוליו אין טענות על תקינות ההתנהלות של ההנהלה בחמ"ת ומסביר שעזב משום ש"ברמה האישית, מבחינת מערכת היחסים שנוצרה שם, היה בלתי אפשר להישאר במערכת".

בדומה לבחית, רוזוליו גם הוא סבור כי לא היה מתמנה לתפקיד ללא הדירקטורים: "לא הייתי נכנס אחרת ולא הייתי רוצה להיכנס בלי הנבחרת". גם הוא סבור ש"נכון שנושאי ליבה בכלכלה הישראלית ינוהלו על ידי אנשים מקצועיים" והוסיף כי "התפלאתי לראות שאנשים ראויים שאף כיהנו בעבר כמנכ"לים לא הצליחו להיכנס לנבחרת".

האמירה הזו מהדהדת בביקורת שנשמעת שוב ושוב כנגד הנבחרת — היא מייצרת תמהיל הומוגני מדי ומותירה אנשים טובים וראויים בחוץ. לדעת רוזוליו, לטענות האלו אין בסיס עובדתי. לדבריו, "לנשים יש ייצוג מפה ועד להודעה חדשה. בחמ"ת הרוב בדירקטוריון היו נשים. זה נכון ששיטת המיון גרמה לכך שבאופן ממוצע יהיו בנבחרת פחות צעירים. אבל מנגד, הרי רוצים אנשים עם פרספקטיבה וניסיון בעמדות האלה. עם זאת, צריך לשים גבול".

לוין, שקד וגלנט ידונו הערב בגורל נבחרת הדירקטורים

היום בערב צפוי להתקיים דיון בוועדת השרים שהוקמה כדי להסדיר את נושא מינוי הבכירים בחברות הממשלתיות. בוועדה חברים שר התיירות יריב לוין, שרת המשפטים איילת שקד ושר הבינוי והשיכון יואב גלנט. השלושה יכריעו את גורל נבחרת הדירקטורים.

אף שהוועדה טרם הצהירה על החלטותיה הרשמיות, לוין כבר הביע את נכונותו לפרק את נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות ולחזור לזמנים שבהם השרים — שר האוצר והשר הרלבנטי לחברה שבה מתבצע המינוי — החליטו על זהות חברי הדירקטוריון. ככל הידוע, גם שקד תומכת בביטול הנבחרת ובחזרה למצב הקודם. גלנט, איש מפלגתו ונציגו בוועדה של שר האוצר משה כחלון שרשות החברות הממשלתיות נמצאת תחת אחריותו, התבטא בעבר נגד רעיון הנבחרת.

כחלון נמצא כעת במלכוד. הסיבה לכך היא שמצד אחד הוא כבר הביע תמיכה נחרצת בעד שמירה על קיומה של נבחרת הדירקטורים, ומצד שני אתמול קיים מנכ"ל משרדו שי באב"ד שימוע לפני השעיה למנהל רשות החברות אורי יוגב על כך שקידם את נושא הנבחרת ללא תיאום עמו ועם כחלון.

עד כה כחלון לא התייחס באופן ישיר למהלכים שמקדמים שקד ולוין במסגרת הוועדה, אך החלטתו מתחילת החודש להוסיף לנבחרת הדירקטורים מסלול שמיועד למנהלים ממגזר ההייטק רמזה לכך שהוא לא מתכוון לבטל אותה כל כך מהר.

בשבוע שעבר הוועדה היתה אמורה להתכנס לדיון מתקדם בנושא נבחרת הדירקטורים, רגע לפני מסיבת העיתונאים שבה הציג יוגב את השינויים שביצע בקריטריונים של נבחרת הדירקטורים, אולם הדיון נדחה בשבוע כדי להבין את המסגרת החוקית שבתוכה יכולה הוועדה לפעול ואת הדרכים שבה היא יכולה לשנות את המצב הקיים.

עמרי מילמן