חגיגה במשרד האוצר: ישראל נמצאת בעודף מסחרי ומצליחה לגבות יותר מסים

שני נתונים שהתפרסמו אתמול מציירים תמונה חיובית עבור המשק הישראלי. מדובר בעודף במאזן הייצוא ובעלייה משמעותית בגביית המסים. נתונים מקרו־כלכליים אלה משפיעים בסופו של דבר באופן מובהק על הציבור, בין אם זה העודף בייצוא, שמסביר את מגמת ההתחזקות של השקל על פני הדולר, ובין אם זו העלייה בגביית המסים, שיכולה להוביל להגדלת ההוצאות על שירותים אזרחיים או הפחתה במסים מצד אחד או להקטנת הגירעון מצד שני.

הכנסות המדינה ממסים עלו מתחילת השנה ב־6.4% והסתכמו ב־51.8 מיליארד שקל, זאת לעומת תחזית מקורית לעלייה של כ־4% בהכנסות - כך שגביית המסים הניבה קצת יותר מ־3 מיליארד שקל מעבר להכנסות הצפויות.

אף שמדובר בצמיחה גדולה מאוד בתוך פרק זמן קצר, במשרד האוצר וברשות המסים לא מתרגשים מהנתון. למעשה המדינה הפסיקה לפרסם את עודפי הגבייה ברמה החודשית על מנת להנמיך את הציפיות שנתון זה עשוי לפתח, שכן המצב יכול להשתנות בקלות. בחינת הנתונים האחרונים, למשל, מראה כי יותר משליש מהצמיחה בהכנסות בהשוואה לשנה שעברה - סכום של 1.2 מיליארד שקל - נובע ממכירת כתר בשנה שעברה. עסקה זו תורמת מאד לתמונה הוורודה שעולה מהנתונים, ואולם בראייה שנתית, כאשר תחזית ההכנסות היא כמעט 294 מיליארד שקל, ההשפעה שלה נכנסת לפרופורציות.

סך הכנסות המדינה ממסים ואגרות בחודש פברואר עמדו על 23.3 מיליארד שקל. בניכוי שינויי חקיקה ובניכוי מדד המחירים לצרכן, מדובר בעלייה של 9.8% בהכנסות לעומת פברואר 2016.

מבחינת הנתונים עולה כי נרשמה עלייה משמעותית בגביית המסים הישירים, עם צמיחה של 10% במס ההכנסה, שהיה אחראי לגבייה של 5.3 מיליארד שקל וכן צמיחה של 6.4% בגביית מסי מקרקעין, שהיו אחראים למיליארד שקל.

הסיבה לעלייה במסים אלו היא השכר הממוצע במשק שעלה באופן חד יחסית. רק לפני יומיים פורסם כי השכר הממוצע עלה בדצמבר ב־4.8% ל־10.1 אלף שקל. עלייה זו בשכר נגרמת בין השאר בשל מחסור בעובדים מיומנים בתחומים רבים, בעיקר בענף ההייטק.

משה כחלון וקרנית פלוג (ארכיון) צילום: דר בון

ואולם, בממשלה מעריכים כי פריון העובדים לא עולה במקביל לעלייה בשכר ובמוקדם או במאוחר הפער הזה יעצור את העלייה בשכר. עבודות ההכנה של משרד האוצר לקראת בניית התקציב מבוססות, בכל הנוגע להכנסות המדינה ממסים, בין השאר על ההנחה שהצמיחה בשכר תמשיך, אולם נותר לראות באיזה קצב ועד מתי.

בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית גם בגביית המסים העקיפים מע"מ ומס קנייה על מוצרים מיובאים, על אף הצניחה החדה בייבוא כלי רכב. בסך הכל, נרשמה עלייה של 8.8% בגביית מסים עקיפים מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, עם היקף הגבייה של 6.7 מיליארד שקל. זאת בעוד שבאותה תקופה נרשמה ירידה של 24% במסי הקנייה על מוצרים מיובאים. ירידה זו מורכבת בעיקר מצניחה של כ־42% במס קנייה על כלי רכב מיובאים.

מנתוני רשות המסים עולה כי היקף יבוא הרכבים הפרטיים צנח בכ־44% - מ־18.9 אלף כלי רכב בפברואר 2016 ל־10.6 אלף כלי רכב בפברואר האחרון. מדובר בהמשך של מגמה שהחלה בינואר בעקבות שינויים בנוסחת המיסוי הירוק שנכנסו לתוקף עם תחילת השנה. למרות הירידה הנוכחית בייבוא הרכב, ברשות המסים מציינים כי במצטבר מתחילת 2016 דווקא נרשמה עלייה במספר כלי הרכב שיובאו לישראל.

עודפי הגבייה בשנת 2016, שעמדו על כמעט 9 מיליארד שקל, הביאו בסופו של דבר לצמצום הגרעון השנתי ל־2.15%, לעומת יעד של 2.9%. כך על פי האומדן הראשוני של אגף החשב הכללי.

בשנים האחרונות, פעם אחר פעם חושף משרד האוצר בסוף השנה עודפי גבייה לא צפויים, שלעיתים מביאים להפחתת מסים ולעתים מביאים לצמצום הגרעון. העובדה כי מצב זה חוזר על עצמו מעלה את השאלה אם לא מדובר מראש באומדנים נמוכים שאמורים לאפשר לאוצר יותר גמישות לפעול למטרות שהוא רוצה לקדם - מעין קופה קטנה בצד ההכנסות - מהגדלת תקציב הביטחון ועד הקטנת הגירעון בניגוד לתכנון המקורי.

בסיכום שנת 2016 אמר שר האוצר משה כחלון כי בכוונת משרדו לבחון את סוגיית האומדנים השנה. עם זאת, עד כה לא התקבלו החלטות בנושא.

משרד הביטחון חוגג, שאר המשרדים לא

בנתוני הביצוע של התקציב מפורט כי ב־12 החודשים האחרונים עמד הגרעון המצטבר על 2.1% מהתמ"ג, זאת בעוד שהגירעון השנתי שאושר עומד על 2.9%. אולם הסיבה לכך אינה הוצאות נמוכות מהמתוכנן, אלא עודפי גבייה.

כך למשל, ניתן לראות כי הוצאות מערכת הביטחון עלו ב־23.9% בחודשים ינואר‑פברואר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה ועמדו על 10.8 מיליארד שקל. זאת לעומת צמיחה מתוכננת של בסך הכל 0.7% בהוצאות המשרד. לפי האוצר, השינוי החריג "אינו מעיד בהכרח על חריגה מהמסגרת התקציבית השנתית ומבטא שינויים טכניים במבנה התקציב ושינוי בהתפלגות הביצוע בשנת 2017 לעומת שנים קודמות".

בעוד שבמשרד הביטחון נרשמה צמיחה גדולה בהרבה מזו המתוכננת, ביתר המשרדים המצב הפוך. במשרדים האזרחיים - כלומר משרדים העוסקים בענפי המשק, כמו משרד הכלכלה או החקלאות, משרדים חברתיים כמו משרד הבריאות או החינוך, משרדי תשתיות ומשרדי מטה - ההוצאות עלו רק ב־5.2% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. זאת לעומת עלייה מתוכננת בשיעור של 8.9% לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2016.

הנתון שמסכם את הסיפור של השקל

כאמור, במקביל לעודפים בגביית המסים, פרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתון נוסף שמצביע על מצבה הכלכלי האיתן של ישראל. מדובר על עודף של 12.4 מיליארד דולר מסך כל הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים.

המספר הזה מסכם את רוב רובו של הסיפור על התחזקות השקל מול הדולר, היורו ושאר המטבעות הזרים. נתון זה למעשה מחזק את מה שפעילי שוק ההון, אנליסטים ובמידה מסוימת גם בנק ישראל אומרים כבר תקופה ארוכה: אין הרבה מה לעשות מול מגמת התחזקות השקל, מכיוון שלכלכלה עם נתונים בסיסיים חזקים יהיה מטבע חזק - ולהיפך.

משמעות הנתון הזה היא שבשנת 2016 נכנסו לישראל 12.4 מיליארד דולר - ולא יצאו. מכיוון שחלק גדול מאוד מהדולרים הללו הומרו לשקלים - למשל כדי שיצואן יוכל לשלם משכורת לעובדיו עם המט"ח שקיבל על מכירת הסחורה בחו"ל - אז הביקוש לשקל היה גדול הרבה יותר מהביקוש למטבעות הזרים. במקרה זה, כאשר הביקוש גדל אז המחיר עולה ולכן המחיר של השקל עלה ושל המטבעות הזרים ירד.

התופעה של עודף בחשבון השוטף היא לא חדשה וקיימת מאז 2003. ואולם מאז 2013 כבר מדובר בסכומים גדולים במיוחד של 5 ספרות - במיליארדים ובדולרים. ב־2013 העודף עמד כמעט על 10 מיליארד דולר, ב־2014 הוא עלה ב־21% ל־11.9 מיליארד דולר ושנה לאחר מכן עלה בעוד כ־15% ל־13.7 מיליארד דולר.

העודף בחשבון השוטף של ישראל מגיע במקביל לנתונים מקרו־כלכליים מצויינים: ירידה מתמשכת באבטלה וביחס חוב־תוצר, לצד צמיחה סבירה. במקביל לזה קורה עוד דבר: אי־יציבות בארה"ב ואירופה, שנמשכת בצורה כזו או אחרת מאז המשבר הפיננסי של 2008. כך שלמעשה, מי שמחפש השקעה סולידית יחסית בזמנים של חוסר ודאות - כמו למשל לא מעט קרנות השקעה וגידור בחו"ל - ימכור דולרים, יורו, ליש"ט, ין וכל מה שבא ליד ויקנה בהם שקלים.

התוצאות החיוביות של ישראל נרשמות למרות גירעון מתמשך בסחר הסחורות מול חו"ל. בשנה שעברה הסתכם גירעון זה בכ־8 מיליארד דולר, עלייה של 89% לעומת 2015. זאת בין השאר בשל ירידה בייצוא של טבע לבריטניה ובייצוא של אינטל בשל שדרוג המפעל בקרית גת. ירידה זו נמשכה עד הרבעון הרביעי של השנה שעברה. ואולם כפי שקורה בקביעות בשנים האחרונות, ייצוא השירותים (תיירות, תוכנה, מחקר ופיתוח ועוד) הביא לעודף של כ־7 מיליארד דולר בסחר הסחורות והשירותים.

מאזן התשלומים של ישראל כולל גם את החשבון הפיננסי, שמכיל את העסקאות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל ושל תושבי חו"ל בישראל, כמו למשל עסקאות לרכישת שליטה בחברות. על פי הלמ"ס, ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל עמד בשנה שעברה על 12.5 מיליארד דולר, עלייה של 26% לעומת 2015. לעומת זאת, ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו רק ב־6.9% ל־12.3 מיליארד דולר.

בשמונה השנים האחרונות מנהל בנק ישראל מדיניות המט"ח שפועלת למתן את התחזקות השקל על מנת לסייע ליצואנים הישראלים. אי אפשר לדעת בוודאות האם פעילות זו אפקטיבית מעבר לטווח של ימים בודדים, אך המגמה היא ברורה. מאז מחצית השנה שעברה השקל התחזק מול סל המטבעות בשיעור של כ־9%. בנוסף, השקל התחזק מול הדולר, שמהווה את הערך שלפיו מוגדרות כ־80% מעסקאות הייצוא הישראלי, בכ־4.5% מתחילת השנה.