20 שנה אחרי האקזיט הגדול: מייסדי מיראביליס רבים על כסף קטן

מכירת מובילאיי לאינטל יכולה להירשם כעסקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עד כה. אולם זכות הראשונים שמורה למייסדי מיראביליס, שמכרה את תוכנת המסרים המיידיים ICQ אי אז בשנת 1998. כיום, כמעט 20 שנה אחרי, מתקוטטים שניים מיזמי מיראביליס במסגרת חברת הנדל"ן מדיפאואר, שבה הם שותפים יותר מעשור.

ביולי 1998 נמכרה מיראביליס, שפיתחה את התוכנה ICQ, לתאגיד האינטרנט הגדול בעולם דאז אמריקה און ליין (AOL) תמורת 407 מיליון דולר. הסכום חולק בין היזמים יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר ואריק ורדי. על פי הערכות, כל אחד מהם קיבל כ־89 מיליון דולר. השותפים במיראביליס היו במשך שנים המודל הבלתי רשמי של תעשיית הסטארט־אפים והאקזיטים הישראלית. הם היו לסמל החזון וההצלחה, ואפילו סיפקו השראה לסדרת הטלויזיה "מסודרים", המבוססת על סיפורם. וכמו בסדרה, גם במציאות מערכת היחסים בין השותפים ידעה מהמורות.

המתיחות בין גולדפינגר לוויגיסר עלתה אתמול מדרגה לאחר חילופי מכתבים קשים בין הצדדים. השניים נכנסו לשותפות בחברת הנדל"ן מדיפאואר לפני כעשור, ובשנים האחרונות נקלעו לסכסוך שותפים. בהיותה חברה בורסאית, חוסר ההסכמה בין השניים נחשף שוב ושוב, לעתים בסכומים לא גבוהים עבור מי שחתומים על אקזיט של מאות מיליוני שקלים.

מדיפאואר היא חברה נדל"ן לא גדולה בשוק ההון המקומי, הנסחרת לפי שווי שוק של 154 מיליון שקל. כיום גולדפינגר, המשמש יו"ר מדיפאואר, מחזיק בשליטה (51.9%), ואילו ויגיסר הוא בעל מניות מיעוט המחזיק ב־12.9%. הפעם השניים מתעמתים סביב תנאי השכר של שלושת נושאי המשרה הבכירים במדיפאואר, ובכללם היו"ר גולדפינגר. בשבוע הבא צפויה להתקיים אסיפה כללית של בעלי מניות מדיפאואר לקראת אישור מדיניות התגמול של בכירי החברה. זאת לאחר שמדיניות התגמול הקודמת לא עברה את אישור בעלי המניות בינואר האחרון.

יאיר גולדפינגר צילום: עמית שעל

החברות שהחמיצה

במסגרת המדיניות החדשה מוצע לאשר לגולדפינגר שכר בעלות שנתית של 288 אלף דולר. אתמול פרסמה החברה, לדרישת ויגיסר, מכתב ששלח ובו הוא מבקש הבהרות לגבי מדיניות התגמול העדכנית. "לדאבוננו, הפגמים המהותיים שנכללו במדיניות התגמול הראשונית והובאה להצבעה על ידי החברה, לא טופלו", כתבו עורכי דינו של ויגיסר בתגובה.

ויגיסר מפרט במכתב כמה פגמים שהוא מוצא במדיניות התגמול של החברה. לטענתו חסרים נתוני בדיקה השוואתית בין חברות מקבילות הפעילות בתחומים דומים, שכר הבסיס של נושאי המשרה גבוה מדי וכך גם עלויות השכר והחזרי ההוצאות.

"בזימון האסיפה ציינה החברה כי מדיניות התגמול נעשתה מתוך התחשבות במקובל בחברות בנות־השוואה. עם זאת, בזימון האסיפה הכללית אין כל התייחסות לבדיקה השוואתית שערכה החברה, וספק רב אם אכן נערכה", נכתב.

בנוגע לשכר הבסיס צוין: "עלות שכר הבסיס המצרפית של שלושת נושאי המשרה בחברה, אף ללא התנאים הנלווים, עומדת על 800 אלף דולר בשנה. עלות שכר זו איננה הגיונית, מקובלת, סבירה או ראויה בלשון המעטה".

הטענה: גולדפינגר לא יכול לשמש כיו"ר במשרה מלאה

בנוגע לעליות השכר הכוללת מענקים נכתב: "על פי דיווחי החברה היא הפסידה ב־2015 יותר מ־3 מיליון דולר.בהתאם למדיניות החדשה המוצעת, שכר יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל בלבד יכול להגיע ליותר ממיליון דולר בשנה - לעומת 472 אלף דולר בשנת 2015. מדובר בעלויות שכר שערורייתיות המהוות יותר מ־50% מהרווחים הצפויים ובכ־10% מההכנסות הצפויות ל־2016. היעלה על הדעת כדבר הזה? הראוי כי רווחי החברה, רובם ככולם, ישרתו את שכרם של שני נושאי משרה?".

עורך דינו של ויגיסר מקדיש סעיף לשכרו של גולדפינגר: "תמוהה ביותר העלאת שכר ליו"ר הדירקטוריון עד כדי פי ארבעה משכרו הקיים. האמתלה שבה עשתה שימוש החברה, שלפיה היקף משרתו של יו"ר הדירקטוריון יעלה ל־100%, לא רק שאינה מתיישבת ולא יכולה להתיישב עם עיסוקיו האחרים של מר גולדפינגר, כי אם גם תמוהה ומחייבת הסבר מבחינה עסקית. הסבר זה לא ניתן במסגרת זימון האסיפה הכללית".

ויגיסר מעלה תהיות לגבי יכולתו של גולדפינגר, המעורב בכמה מיזמים עסקיים, לשמש יו"ר במשרה מלאה: "יש לפרט האם ליו"ר הדירקטוריון אין עיסוקים ועסקים אחרים והאם הוא אכן פנוי לתפקיד בהיקף שכזה. החברה מתבקשת לעביר לעיוננו פירוט עיסוקיו ועסקיו, וכן תאגידים נוספים בהם משמש יו"ר הדירקטוריון כדירקטור או כנושא משרה. יש להסביר הכיצד יכול לשמש יו"ר הדירקטוריון בתפקידו במשרה מלאה כאשר משמש הוא כסמנכ"ל ומנכ"ל בשלוש חברות שונות, כמו גם יזם ומשקיע בחברות מתחום האינטרנט ודירקטור בשש חברות שונות".

נדל"ן מניב צילום: גבי קסלר

מדיפאואר: "כוונתו של ויגיסר היא לסכל כל מהלך"

מדיפאואר לא נותרה חייבת, ובתגובה להודעה של ויגיסר דיווחה לבורסה את עמדת הדירקטוריון. בהודעתה מנסה החברה לטעון כי העמדה של ויגיסר נובעת משיקולים זרים: "דירקטוריון החברה דוחה מכל וכל את טענותיו של יוסף ויגיסר שהובאו בהודעת העמדה", נכתב.

"ויגיסר מנהל הליך משפטי נגד החברה ונגד יו"ר דירקטוריון החברה מאז אוגוסט 2016. הוא פועל זה שנה ללא לאות לסכל כל פעולה שמבקש דירקטוריון מדיפאואר להוציא לפועל לטובת החברה", צוין. "ויגיסר התנגד לכל מהלך שביקשה החברה לקדם לצורך הרחבת פעילותה והשאת רווחיה, לרבות רכישת נכסים מניבים נוספים, ביצוע גיוסי הון, השבת ניירות ערך של החברה למסחר בבורסה בתל אביב; כמו כן הוא התנגד למרבית הנושאים שהועלו על סדר יומן של האספות הכלליות, שהתכנסו במהלך השנה האחרונה".

"אשר על כן, דירקטוריון החברה סבור, כפי שסבר בעבר, כי התנגדותו של מר ויגיסר לנושאים המובאים לאסיפה הכללית הקרובה מונעת משיקולים זרים; אלה אינם לטובת החברה אלא לטובת קידום ההליך המשפטי שהוא מנהל נגד החברה ויו"ר הדירקטוריון. כוונתו היא לסכל כל מהלך שמבצעת החברה ולהקשות על ניהול פעילותה", נכתב בהודעת הדירקטוריון.

בנוגע לטענותיו של ויגיסר כי עלות שכר הבסיס המצרפית של שלושת נושאי המשרה בחברה עומדת על 800 אלף דולר בשנה, כתב הדירקטוריון: "זוהי טענה מטעה ושקרית. הסכומים כפי שהוצגו במסגרת מדיניות התגמול מייצגים תקרה מקסימלית לשכר הקבוע, וכן הם בהנחת היקף משרה של 100%. כאמור, היקף משרתו של יו"ר דירקטוריון החברה נכון למועד דו"ח זה הוא 25%. בנוסף, עלות שכר הבסיס המוצעת למנכ"ל החברה בפועל, כפי שמוצגת בזימון האסיפה, נמוכה מהתקרה המקסימלית".

דירקטוריון החברה לא מתייחס לטענותיו של ויגיסר כי לגולדפינגר משרות ועיסוקים רבים המונעים ממנו לשמש כיו"ר במשרה מלאה. הדירקטוריון חותם את ההודעה במילים: "ועדת התגמול ודירקטוריון החברה קוראים לבעלי המניות להפעיל את כוח ההצבעה שלהם באסיפה בתום לב ובהגינות כקבוע בדין, ולהצביע בעד הנושאים שעל סדר יומה".

ההנפקה גררה את הצדדים לבית המשפט

מדיפאואר הוקמה על ידי אבי גולדברג ויו"ר רשות השידור לשעבר משה גביש ב־2001. כשנתיים לאחר מכן הוכנסו לחברה שותפים, בהם ויגיסר וגולדפינגר. החברה הונפקה לראשונה בשנת 2007 לפי שווי של כ־125 מיליון שקל, אולם נקלעה לקשיים ונמחקה מהבורסה. בינואר 2017 הונפקה מדיפאואר מחדש בבורסת תל אביב. לפני ההנפקה, בספטמבר 2016, הגישו ויגיסר ואמו טובה פרייס בקשה להצטרף כתובעים לתביעה שהוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השניים טענו, יחד עם בעלי מניות מיעוט נוספים, כי עקב הנפקת מניות הבזק "המקפחת והבלתי שוויונית" דוללו באופן משמעותי זכויות ההצבעה והון המניות שלהם.