הרגולציה פוגעת בפיתוח התעשייה
החסמים שמציבה הבירוקרטיה בפני הסקטור התעשייתי פוגעים לא רק בצמיחה, אלא גם בציבור
הבירוקרטיה הפכה בשנים האחרונות לחסם המרכזי שעומד בפני פיתוח הסקטור התעשייתי. הבירוקרטיה פוגעת לא רק בצמיחת התעשייה, אלא גם בפרמטרים נוספים שקשורים בין היתר לתעסוקה ולבריאות הציבור. הרושם שנוצר הוא שפקידי הממשלה בישראל שכחו שהתעשייה לא רק מייצרת מוצרים שמשמשים את הציבור ביומיום בצורה יעילה, אלא שהיא גם מקום תעסוקה מכובד שמאפשר לעובדים בו איכות חיים, רווחה ואורח חיים בריא.
דוגמה אחת לפגיעה חמורה היא חלוקת הגז הטבעי למפעלי התעשייה. הגז הטבעי, שיעילותו הכלכלית מוכחת ותרומתו לירידת המזהמים באוויר ברורה, לא מגיע בקצב הרצוי למפעלי התעשייה. במשך שנים הבטיחו בישראל גז לכל דורש, אך בפועל יצרו מומנטום שלילי ואי־אמון בתעשייה. סחבת ורגולציה אינסופית, יחד עם שינויים תכופים ברגולציה, יצרו מצב של חוסר בהירות ואי־אמון בתהליך היישום מצד התעשייה.
צריך להביא בחשבון שיקולים רחבים כמו תעסוקה
במבט כולל ניתן לקבוע שהמדינה אינה מנצלת את הפוטנציאל שהזדמן לה עם גילוי מאגרי הגז הטבעי. הגז עדיין אינו זמין למרבית התעשייה בישראל, והפוטנציאל שלו כחומר שמשמש בין היתר לייצור אמוניה, מתנול ומימן, אינו ממומש. התוצאה היא שגז טבעי בישראל הפך מהזדמנות עסקית לסיכון. בנוסף, המנהג של הרשויות בישראל לא לקבל החלטות בנושאים מקצועיים, בין היתר בנוגע לסיכוני הבטיחות שכרוכים במעבר לשימוש בגז טבעי, שבכל מדינות העולם המערבי נחשב לחומר הבעירה הבטוח והנקי מבין הדלקים הקונבנציונליים, יצר רגולציה בלתי אפשרית שהביאה למוטיבציה נמוכה ולחוסר רצון של התעשייה לעבור לגז טבעי. גופים רגולטוריים נוספים מנצלים את פלטפורמת ההסבה לגז טבעי כבת ערובה לתיקון ליקויים קודמים ולא עושים דבר כדי לשחרר את צווארי הבקבוק הבירוקרטיים. המשרד להגנת הסביבה אף הגדיל לעשות וקבע תקני פליטה מחמירים לתעשייה שעושה שימוש בגז טבעי.
כיום, אחרי שהתברר שהגז הטבעי לא יגיע למפעלים, שביצעו השקעות אדירות בהסבת המערכות לשימוש בגז טבעי, כתוצאה מבירוקרטיה ממשלתית דורש המשרד מהתעשייה לבצע השקעות נוספות כדי לעמוד ביעדים ומאיים בסנקציות פליליות אם ההשקעות המיותרות האלו לא יבוצעו. המשרד להגנת הסביבה הוא דוגמה טובה למשרד שבו קיים נוהג למקסם רק את הטיפול בתחומי אחריותו בלי להביא בחשבון שיקולים רחבים, כמו תעסוקה, ובלי לעשות מאמץ לתת פתרון לבירוקרטיה.
לא לוותר על איכות החיים, לא לוותר על התעשייה
אי־סדר ובירוקרטיה מאפיינים פיתוח פרויקטים בתחום האנרגיה והתעשייה הכבדה בישראל. באירופה ובארה"ב תשתיות ואנרגיה מגיעות לכל מפעל בעידוד הרשויות שרוצות לייצר עוד מקומות עבודה. לעומת זאת, בישראל פקידי הממשלה אמנם מכירים בחשיבות של פיתוח התעשייה ומשק הדלק והגז, רק בתנאי שהתשתית לא תוקם בחצר שלהם. מישהו ממקבלי ההחלטות במדינה צריך להסביר איך ניתן לשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל בלי לוותר על הסקטור התעשייתי.
הכותב הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
הוועידה הלאומית התשיעית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה תתקיים ביום שלישי 4.4.2017 בתל אביב