הפחתת המסים בסכנה: עודפי הגבייה יהיו נמוכים מהצפוי

התוכניות להפחתת המסים והגדלת קצבאות הנכים עלולות להתבטל. האומדנים הראשוניים במשרד האוצר וברשות המסים בנוגע לגביית המסים במרץ מראים כי החודש יסתיים בתת גבייה — כלומר ההכנסות ממסים יהיו נמוכות מהצפוי. על פי הערכות, היקף הגבייה ברבעון הראשון של השנה יהיה גבוה רק במעט מתחזית ההכנסות המקורית.

בחודש שעבר דיבר שר האוצר משה כחלון על עודפי גבייה של כמעט 3 מיליארד שקל ברבעון הראשון, אולם כעת ההערכות הן כי בפועל עודפי הגבייה יהיו נמוכים בהרבה. בכל מקרה, חודש מרץ צריך לשמש נורת אזהרה למשרד האוצר, שכבר החל לתכנן הפחתת מסים בעקבות עודפי הגבייה בחודשים הראשונים של 2017.

משרד האוצר הפסיק השנה לפרסם את עודפי הגבייה, או תת־הגבייה, בכל חודש וחודש, אולם מאחר שחודש מרץ סוגר את הרבעון הראשון, בימים הקרובים יידרשו באוצר לפרסם את היקף עודפי הגבייה הסופי.

על פי הערכות שונות במערכת המס, אחד ההסברים לירידה בגביית המסים מגיע מענף הפיננסים, ככל הנראה בשל מחיקות של מאות מיליוני שקלים שביצע בנק הפועלים, בין היתר בשל חקירת רשויות המס האמריקאיות. הסבר נוסף נעוץ גם ירידה בהכנסות ממע"מ, שאינה מפתיעה משום שהחודשים הקודמים, שאופיינו בעודפי גבייה, כללו יבוא מאסיבי של כלי רכב שגורר אחריו רכישות שבצדן גביית סכומים גדולים במע"מ. כעת, כשקצב רכישת הרכבים נמוך מהממוצע, ההכנסות ממע"מ יורדות בהתאם.

מנהל רשות המסים משה אשר. אירוע חד פעמי או שינוי מגמה? צילום: עומר מסינגר

תת־הגבייה הצפויה להירשם בחודש מרץ לא צריכה בהכרח להלחיץ את משרד האוצר ואת רשות המסים, מאחר שבראייה כוללת ההכנסות ברבעון לא מאכזבות, אבל השאלה שיש לשאול כעת היא האם מדובר בשינוי מגמה, או רק בגבייה נמוכה חד פעמית.

שאלה זו קריטית במיוחד מאחר שכחלון כבר הודיע כי כאשר תתבהר התמונה לגבי גביית המסים יישבו גורמי המקצוע במשרד ויגבשו המלצות בנוגע להפחתת המסים. התכנון היה לעסוק כבר בשבוע הקרוב בסוגיית העלאת קצבאות הנכים. כל החלטה על העלאת הקצבאות יכולה להסיט את השיח הציבורי, שמתמקד בימים האחרונים בפשרה שסגר כחלון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא תאגיד השידור, שזוכה לביקורות קשות.

כעת כחלון יידרש לבחון בזהירות גדולה יותר את האפשרות להפחית מסים או להגדיל את קצבאות הנכים, כאשר ברקע פועלת ועדה בראשות פרופ' ירון זליכה בנושא זה.

עד כה הסבירו האוצר ובנק ישראל את מרבית העודפים בגבייה חד פעמית, כלומר באירועים נקודתיים שהגדילו את ההכנסות ממסים, כמו למשל מכירת כתר פלסטיק בשנה שעברה, שהכניסה עוד 1.2 מיליארד שקל, או היבוא המוגבר של רכבים שלא נלקח בחשבון בבניית תחזיות ההכנסות המוקדמות. כחלון אמנם הדגיש בשבועות האחרונים כי הפחתת המסים שעליה הכריז אינה מתבססת על מכירת מובילאיי, שצפויה להגדיל את הכנסות המדינה בכמה מיליארדי שקלים בשנתיים הקרובות, אולם אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא ונתניהו הכריזו על ההפחתה המתוכננת שעות ספורות לאחר ההודעה על רכישת החברה הישראלית בידי אינטל.

בשבוע שעבר הזהירה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בדו"ח השנתי שלה בדיוק מפני אירוע כזה. בדו"ח קראה לכחלון שלא להזדרז לחגוג עם הכסף, שכן הוא עוד יתחרט על כך ביום סגריר. מובן שאין דרך לדעת בשלב זה אם היום הסגרירי באמת הגיע או שמדובר במעידה חד פעמית, אבל אין ספק שכחלון צריך לזכור שלא לעולם חוסן. פלוג התריעה כי "ככל שמדובר על תקבולי מסים גבוהים בגלל תופעות זמניות וחד פעמיות, כמו במקרה של מובילאיי או של עלייה חריגה ביבוא כלי רכב, אז ברור שלא היינו רצים להפחית מסים באופן פרמננטי כתוצאה מגבייה מוגברת".