גנבי הבחירות
אנדרס ספולוודה עמד בראש צוות של האקרים שפעלו במשך עשור להטיית הבחירות במקסיקו, קולומביה, הונדורס, גואטמלה וצ'ילה. קשריו מגיעים אפילו עד ארצות הברית. פוליטיקאים שילמו לו מאות אלפי דולרים כדי שיפרוץ למחשבים של מתחרים, יצותת, יגנוב מידע חשאי ויבנה צבא של משתמשי טוויטר אמינים שיסיטו את דעת הקהל. ממושבו בכלא הוא מספק תיאור מאלף למגיפת ההאקרים, שחורצים גורלות של מדינות בשקרים וספינים: "היה לי הכוח לגרום לאנשים להאמין כמעט בכל"
יותר מ־3,000 קילומטר משם, בדירה בשכונה היוקרתית צ'יקו נאבארה בבוגוטה, קולומביה, ישב אנדרס ספולוודה מול שישה מסכי מחשב. ספולוודה הוא קולומביאני בעל מבנה גוף מרובע, ראש מגולח, זקן תיש וקעקוע של ברקוד הכולל קוד הצפנה מאחורי ראשו. על עורפו מקועקעות גם המילים "ראש" ו"גוף" אחת על השנייה. רצף אפל של קידוד.
ספולוודה צפה בשידור חי של מסיבת הניצחון של פניה נייטו, וכשהתוצאות נמסרו, הוא החל להשמיד ראיות. הוא ניקב חורים בדיסק און־קי, בכוננים קשיחים ובטלפונים סלולריים, טיגן את המעגלים שלהם במיקרוגל ואז ניפץ אותם לרסיסים עם פטיש. הוא גרס מסמכים והוריד אותם באסלה ומחק שרתים ברוסיה ואוקראינה, ששכר בעילום שם ושילם תמורתם בביטקוין. ביסודיות הוא חיסל את ההיסטוריה הסודית של מה שלדבריו היתה אחת ממערכות הבחירות המלוכלכות ביותר באמריקה הלטינית.
לדברי ספולוודה (31), הוא בילה במשך שמונה שנים בנסיעות ברחבי היבשת ועזר להטות מערכות בחירות גדולות. אך העלאת פניה נייטו לשלטון במקסיקו, עם תקציב של 600 אלף דולר, היתה המורכבת ביותר שלו. הוא עמד בראש צוות של האקרים שהתקינו תוכנות ריגול במחשבים של היריבים, גנבו אסטרטגיות, והיטו את המדיה החברתית כדי ליצור גלים של התלהבות ולעג. באותו לילה ביולי הוא פתח בקבוקי בירה של Colón Negra כדי לחגוג. כמו תמיד בליל בחירות הוא היה לבדו.
הפורץ: מהפכן ימני
הקריירה של ספולוודה מאחורי הקלעים הפוליטיים החלה ב־2005. העבודות הראשונות שלו היו קטנות, וכללו בעיקר השחתה של אתרי בחירות ופריצה למאגרי התורמים של היריבים. בתוך שנים אחדות הוא כבר הרכיב צוותים שריגלו, גנבו והשמיצו יריבים במערכות בחירות ברחבי אמריקה הלטינית.
הוא לא היה זול, אך השירותים שהציע היו נרחבים. תמורת 12 אלף דולר בחודש לקוח היה יכול להעסיק צוות שפורץ למכשירי סמארטפון, מחרב ומשכפל עמודי אינטרנט, ושולח הודעות מייל וסמס המוניות. חבילת הפרימיום שהציע במחיר של 20 אלף דולר בחודש כללה גם מגוון גדול של הפרעות דיגיטליות, התקפות, פענוח צפנים והגנות. העבודות הולבנו היטב תחת שכבות רבות של מתווכים ויועצים. ספולוודה אומר שרבים מהמועמדים שלהם סייע אפילו לא מודעים לתפקידו בכוח. הוא פגש מעטים בלבד באופן אישי.
כילד היה ספולוודה עד לאלימות של הגרילות המרקסיסטיות בקולומביה. כמבוגר הוא חבר לתנועות הימניות שצצו ברחבי אמריקה הלטינית. הוא האמין שהמעשים שלו לא נוראיים יותר מהטקטיקות של אלה שהוא מתנגד להם, כמו הוגו צ'אבס ודניאל אורטגה. הצוותים שלו עבדו במערכות בחירות בניקרגואה, פנמה, הונדורס, אל סלבדור, קולומביה, מקסיקו, קוסטה ריקה, ונצואלה וגואטמלה. פנינו למפלגות המוזכרות בכתבה באמצעות דוברים בעבר ובהווה, אך רק מפלגת PRI במקסיקו והמפלגה הלאומית המתקדמת בגואטמלה העבירו תגובה.
"התפקיד שלי היה לבצע משימות קרב מלוכלכות ולהוציא לפועל מבצעים פסיכולוגיים, להפיץ שמועות ותעמולה אפלה - הצד האפל של הפוליטיקה, שאיש לא יודע על קיומו, אבל כולם יכולים לראות", הוא אומר בספרדית, ישוב ליד שולחן פלסטיק קטן בחצר חיצונית עמוק בתוך המטה המבוצר של משרדי התובע הכללי של קולומביה. הוא מרצה עשר שנות מאסר בגין שורה של עבירות, שאת כולן ביצע במהלך מערכת הבחירות לנשיאות בקולומביה ב־2014 לבדה, ובהן שימוש בתוכנה זדונית, קשירת קשר לביצוע פשע, ניצול של מידע אישי וריגול. הוא הסכים לספר לראשונה את הסיפור המלא שלו, בתקווה לשכנע את הציבור שהשתקם, ולצבור תמיכה לקיצור העונש.
המפעיל: אסטרטג ובודהיסט
דמות מפתח בסיפור של ספולוודה הוא חואן חוזה רנדון, יועץ פוליטי ממיאמי, שזכה לכינוי קארל רוב של אמריקה הלטינית. ספולוודה טוען כי ברוב המקרים הוא עבד עבור רנדון, אך רנדון מכחיש כי השתמש בשירותיו לדברים לא חוקיים, ודוחה מכל וכל את טענותיו על טיב מערכת היחסים ביניהם. עם זאת, הוא מודה שהכיר אותו והשתמש בשירותיו לצורך עבודות של עיצוב אתרים. "אם שוחחתי איתו, זה היה אולי פעם אחת או פעמיים וזה היה במסגרת קבוצתית על הנושא הזה, על האתר", אמר. "אני לא עוסק בדברים לא חוקיים. יש דבר כזה קמפיין שלילי. נכון, הם לא אוהבים את זה, וזה בסדר, אבל אם זה חוקי, אני אעשה את זה. אני לא קדוש, אבל אני גם לא פושע".
ספולוודה אמנם דאג תמיד להשמיד את המידע והראיות בסיום משימה, אך שמר על כמה מסמכים עם שמות צוותי ההאקרים שלו ושל כמה אנשים חיצוניים אחרים שסמך עליהם, כמעין פוליסת ביטוח סודית. הוא העביר אלינו מיילים, שלדבריו מציגים התכתבויות בינו לבין רנדון וחברת הייעוץ שלו לגבי פריצות למחשבים וההתקדמות של התקפות סייבר הנוגעות לקמפיין בחירות. רנדון טוען שהמיילים מזויפים, אבל חברת אבטחת מחשבים עצמאית שבדקה מדגם שלהם סבורה שהם אותנטיים. נוסף על כך, חלק מהפעולות שספולוודה תיאר שביצע תואמות לדיווחים מתועדים של אירועים שאירעו במהלך מערכות בחירות. כמו כן אחד מהעובדים בקמפיין במקסיקו, שביקש לא להזדהות בשמו מחשש לחייו, אישר את דבריו של ספולוודה על התפקידים שלו ושל רנדון בבחירות הללו.
ספולוודה גדל בעיר בוקרמנגה הענייה, מרחק שמונה שעות נסיעה מצפון לבוגוטה. אמו עבדה כמזכירה ואביו היה אקטיביסט פוליטי שעזר לחקלאים למצוא יבולים טובים יותר לגידול מצמחי קוקה, המשמשים לייצור קוקאין, והמשפחה נאלצה לשנות מקום מגורים לעתים קרובות כדי לברוח מסוחרי הסמים. בגיל 15, לאחר שהוריו התגרשו, הוא נשר מבית הספר, עבר לגור אצל אביו בבוגוטה, שם השתמש במחשב לראשונה בחייו, ומאוחר יותר החל ללמוד בבית ספר טכנולוגי מקומי, שבו למד בעזרת חבר לקודד.
ב־2005, אחיו הגדול של ספולוודה, פובליציסט במקצועו, התנדב בקמפיין לקונגרס של מפלגה המזוהה עם נשיא קולומביה דאז אלווארו אוריבה. האחים העריצו את אוריבה, בן ברית של ארצות הברית שחיזק את הצבא כדי להילחם בכוחות המזוינים המורדים של קולומביה (FARC). בעת ביקור במטה המפלגה הוציא ספולוודה את המחשב הנייד שלו והחל לסרוק את הרשת האלחוטית במשרד. הוא הצליח בקלות לחדור למחשב של רנדון, ששימש אסטרטג עבור המפלגה, והוריד את היומן והנאומים המתוכננים של אוריבה. רנדון רתח מכעס, מספר ספולוודה, אבל העסיק אותו מיד. רנדון כמובן מכחיש שהתקרית קרתה.
באמריקה הלטינית היה ידוע במשך כמה עשורים כי מפלגות לא זוכות ביושר בבחירות, אלא רק באמצעות רמאות. והטקטיקות היו די ישירות. הרמאים המקומיים חילקו מתנות בתמורה לקולות, החל במוצרי חשמל קטנים וכלה במזומנים. אולם בשלהי שנות התשעים כבשו רפורמות בחירות את האזור. הבוחרים קיבלו תעודות זהות שקשה לזייף ובחלק מהמדינות ניהלו מוסדות עצמאיים את הבחירות. הקמפיין המודרני, או לפחות גרסה שלו, הגיע לדרום אמריקה.
רנדון כבר היה בעיצומה של קריירה מצליחה, שהתבססה בחלקה על אומנות התכסיסים המלוכלכים והפצת שמועות, כך לפי המתנגדים לו ולפי תביעה אחת לפחות שהוגשה נגדו (ב־2014, נשיא אל סלבדור דאז קרלוס מאוריסיו פונס האשים את רנדון ביצירת קמפיינים מלוכלכים ברחבי אמריקה הלטינית. רנדון הגיש בפלורידה תביעת דיבה נגדו, אך בית המשפט דחה אותה בטענה שלא ניתן לתבוע את פונס על מעשים שעשה במסגרת תפקידו הרשמי). רנדון, בנם של פעילים בעד דמוקרטיה, למד פסיכולוגיה באוניברסיטה ועבד בפרסום לפני שהחל לייעץ למועמדים לנשיאות במולדתו ונצואלה. לאחר שהאשים ב־2004 את הנשיא צ'אבס בהטיית הבחירות, הוא עזב ומעולם לא חזר.
לפי ספולוודה, העבודה הראשונה שלו עבור רנדון היתה פריצה לאתר האינטרנט של יריבו של אוריבה בבחירות לנשיאות קולומביה, וגניבת מאגר מידע של כתובות מייל, שאותן הפציץ במידע שגוי. הוא הרוויח 15 אלף דולר במזומן תמורת העבודה שנמשכה חודש, פי 5 יותר מכפי שהרוויח בעבודתו הקודמת כמעצב אתרים.
ספולוודה הוקסם מרנדון, שהחזיק בצי של מכוניות יוקרה, ענד שעונים נוצצים והוציא אלפי דולרים על חליפות. בדומה לו הוא היה פרפקציוניסט וציפה מהעובדים שלו להגיע מוקדם למשרד ולעזוב מאוחר. "הייתי מאוד צעיר", אומר ספולוודה. "עשיתי מה שאני אוהב, הרווחתי טוב וטיילתי. זו היתה העבודה המושלמת".
יותר מהכל התחברו השניים על בסיס דעותיהם הימניות. ספולוודה ראה ברנדון גאון ומנטור. רנדון, המתואר באתר שלו כבודהיסט ומומחה באומנויות לחימה, טיפח תדמית מסתורית ומסוכנת, והיה לבוש תמידית בשחור, כולל לעתים תוספת של חלוק סמוראי.
לפי ספולוודה, רנדון הבין שאפשר להטמיע את ההאקרים בתוך הפעילות הפוליטית המודרנית בשלל תפקידים כמו ניהול פרסומות שליליות, ביצוע תחקירים על היריבים ומציאת דרכים לפגוע באחוזי ההצבעה של היריבים. התוספת של ספולוודה היתה ההבנה שהמצביעים מאמינים יותר למה שהם קוראים במדיה החברתית מאשר לפרשנים בטלוויזיה ובעיתונים, מתוך הנחה שאלו דעות של אנשים אמיתיים.
לדבריו, הוא קיבל את שכרו במזומן, מחציתו מראש. בנסיעות השתמש בדרכון מזויף ושהה לבדו בבתי המלון, הרחק מעובדי הקמפיין. היה אסור להכניס סמארטפון או מצלמה לחדרו. מרבית העבודות הוזמנו באופן אישי. ספולוודה אומר שרנדון נהג להעביר לו חתיכת נייר שעליה כתובים שמות היעדים, כתובות מייל ומספרי טלפון. הוא היה לוקח את הפתק לחדר המלון, מכניס את המידע לקובץ מוצפן, ואז שורף את הנייר או מוריד אותו באסלה. אם רנדון היה צריך לשלוח מייל, הוא השתמש בשפה מוצפנת. הפירוש של "ללטף" היה לתקוף, "להקשיב למוזיקה" היה הקוד לציתות לשיחות הטלפון של הקורבן.
רנדון וספולוודה נקטו מאמצים לא להיראות יחד. הם תקשרו באמצעות טלפונים מוצפנים, שאותם החליפו אחת לחודשיים. ספולוודה אומר ששלח דיווחי התקדמות יומיים ותקצירי מודיעין מחשבונות מייל זמני למתווך בחברת הייעוץ של רנדון.
כל עבודה הסתיימה ברצף השמדת ראיות על פי צבעים. ביום הבחירות היה ספולוודה מתחיל לטפל בכל המסמכים המסווגים כ"אדום". אלו היו המסמכים שעלולים לשלוח אותו ואת המפעיל שלו לכלא: ציתותים לשיחות טלפון, רשימת הקורבנות שפרצו למחשב שלהם ותדרוכים חסויים שהכין עבור מנהלי הקמפיין. כל מכשירי הטלפון, הכוננים הקשיחים, התקני ה־USB ושרתי המחשבים נהרסו פיזית. מידע רגיש פחות, שקוטלג כ"צהוב" וכלל לוחות זמנים, טבלאות שכר ותוכניות גיוס כספים, נשמר לתוך דיסק און־קי מוצפן והועבר למנהלי הקמפיין לבדיקה אחרונה. שבוע לאחר מכן הושמדו גם המסמכים הללו.
עבור מרבית המשימות הרכיב ספולוודה צוות שפעל מבתים ודירות מרוחקים בבוגוטה. היתה לו קבוצה משתנה של 7–15 האקרים מכל רחבי אמריקה הלטינית, שייצגו את תחומי המומחיות השונים של האזורים שמהם הגיעו. כך למשל ספולוודה סבור שהברזילאים מייצרים את הנוזקות הטובות ביותר, בעוד בוונצואלה ובאקוודור אפשר למצוא מומחים בסקירת מערכות ותוכנות למציאת נקודות תורפה; ארגנטינאים הם אמנים בציתות לטלפונים ניידים ומקסיקנים הם האקרים ממולחים, אך נוטים לדבר יותר מדי. לכן ספולוודה השתמש בהם רק במקרי חירום.
המשימות נמשכו בין ימים אחדים לכמה חודשים. בהונדורס הגן ספולוודה על ההתקשרויות ומערכות המחשב של המועמד לנשיאות פורפיריו לובו סוסה מהאקרים שהועסקו על ידי המתחרים; בגואטמלה הוא צותת דיגיטלית לשישה פוליטיקאים ואנשי עסקים, ואומר שאסף את המידע באמצעות דיסקים און־קי מוצפנים שהושארו בנקודות מסירה עבור לקוח של רנדון שיש לו קשרים עם המפלגה הלאומית המתקדמת (PAN) הימנית. מהמפלגה מסרו בתגובה שמעולם לא העסיקו את רנדון ואין להם שום ידע על הפעולות שספולוודה מתאר; וב־2011 בניקרגואה תקף ספולוודה את אורטגה, שהתמודד על כהונה שלישית כנשיא המדינה. בעבודה הזאת, אחת הבודדות שביצע עבור לקוח שאינו רנדון, הוא פרץ לחשבון המייל של רוזאריו מורילו, אשתו של אורטגה והדוברת הראשית של הממשלה, וגנב סודות אישיים וממשלתיים.
בוונצואלה ב־2012 ויתר הצוות על הזהירות הרגילה. בעודו חושש מאוד מניצחון אפשרי של צ'אבס, שהתמודד על כהונה רביעית, פרסם ספולוודה סרטון ביוטיוב שבו הוא נראה מחטט במייל של אחד האנשים המשפיעים ביותר בוונצואלה, דיוסדאדה קאביו, שכיהן באותה תקופה כנשיא האסיפה הכללית. במקרה הזה הוא אפילו התרחב מחוץ למעגל הצפוף של האקרים שהוא סומך עליהם וגייס את אנונימוס, תנועת ההאקרים האקטיביסטים, כדי לתקוף את האתר של צ'אבס.
אחרי שספולוודה הצליח לפרוץ לחשבון הטוויטר של קאביו, רנדון שלח לו הודעה, שנועדה לשבח אותו על העבודה כנראה. כותרת המייל, שנכתב ב־9 בספטמבר, 2012, היתה "Eres noticia :)" (החדשות שלך), והוא כלל קישור לכתבה על הפריצה. רנדון כמובן מתעקש שמעולם לא שלח את המייל.
בידיו של ספולוודה תצלומי מסך של עשרות מיילים, וכן מיילים מקוריים רבים, שמראים כי מנובמבר 2011 עד ספטמבר 2012 הוא שלח לחבר בכיר בחברת הייעוץ של רנדון רשימות ארוכות של אתרים ממשלתיים שפרץ אליהם עבור קמפיינים שונים, שאותן תיבל בסלנג של האקרים, למשל "בבעלותי!" (Owned!), כפי שנכתב באחד מהם. שבועיים לפני הבחירות לנשיאות בוונצואלה שלח ספולוודה תצלומי מסך שהוכיחו כי פרץ לאתר של צ'אבס, ושביכולתו להעלות או להוריד אותו כרצונו.
צ'אבס ניצח בבחירות, אך מת חמישה חודשים לאחר מכן מסרטן. בעקבות זאת נערכו בחירות הבזק שבהן ניצח בן חסותו ניקולס מאדורו. יום לפני שהכריז מאדורו על ניצחונו, פרץ ספולוודה לחשבון הטוויטר שלו ופרסם האשמות על הונאת בחירות. בתגובה סגרה ממשלת ונצואלה את האינטרנט ברחבי המדינה למשך 20 דקות בטענה ל"קשירת קשר מחוץ למדינה לפגיעה במחשבים".
ההצלחה: נשיא חדש במקסיקו
העשור הראשון של המילניום במקסיקו, שנות הכהונה של הנשיא פליפה קלדרון ומפלגת הפעולה הלאומית, עמד בסימן מלחמת התשה נגד קרטלי הסמים, שחטפו, התנקשו ברחובות וערפו ראשים על בסיס קבוע. לקראת הבחירות ב־2012 עלה קרנה של המפלגה המהפכנית המוסדית PRI, שהציעה את האנרגיה הצעירה של פניה נייטו, שבדיוק סיים כהונה מצליחה כמושל. כאן חברו הכישורים הטכניים הממולחים של ספולוודה והחזון של רנדון ליצירת מכונה פוליטית חסרת רחמים, שהוזנה על ידי המשאבים העצומים של PRI.
לפי הסקרים המוקדמים, פניה נייטו הוביל, אבל מנהלי הקמפיין שלו העדיפו לא לקחת סיכונים. הצוות של ספולוודה התקין נוזקות בראוטרים במטה של אנדרס לופז אוברדור, מועמד מפלגת השמאל PRD, שאפשרו לו לצותת לטלפונים ולמחשבים, אפילו של לופז אוברדור עצמו. הוא נקט צעדים דומים נגד ג'וזפינה וסקז מוטה ממפלגת הימין PAN.
הכסף לא היווה בעיה. בשלב מסוים הוציא ספולוודה 50 אלף דולר תמורת תוכנה רוסית מתוחכמת שהקלה את הפריצות למכשירי הטלפון של אפל, בלאקברי ואנדרואיד. הוא הוציא כספים גם ליצירת אלפי פרופילים מזויפים, אך משובחים בטוויטר, שתוחזקו במשך שנה לפחות, כדי להעניק להם מעטה של אמינות. החשבונות שימשו לעצב את השיח הציבורי סביב נושאים כמו התוכנית של פניה נייטו למיגור אלימות הסמים. למשימות שלא דרשו כזו ירידה לפרטים, הוא השתמש בצבא של 30 אלף בוטים בטוויטר, שפרסמו פוסטים באופן אוטומטי והיו יכולים להעלות נושאים לסדר היום. אחד הדיונים שעורר העלה את החשש שככל שלופז אוברדור מתחזק בסקרים, כך הפסו הולך ומאבד מערכו. ספולוודה ידע שהשווי של המטבע המקומי היה נושא רגיש: הוא קרא על כך במזכרים הפנימיים של המועמד עצמו.
בליל הבחירות תכנת ספולוודה עשרות אלפי מחשבים כך שהבוחרים במחוז המתנדנד חליסקו קיבלו בשלוש לפנות בוקר שיחת טלפון עם הודעות מוקלטות מראש כביכול מטעמו של מועמד השמאל הפופולרי לתפקיד המושל, אנריקה אלפרו רמירס. השיחה בשעה הזאת הכעיסה את המצביעים, ואלפרו הפסיד בהפרש קל. בבחירות למושל בטבסקו יצר ספולוודה חשבונות פייסבוק מזויפים של הומואים שהביעו תמיכה במועמד השמרני הקתולי חררדו פרייגו, תכסיס שנועד להרחיק את ציבור הבוחרים הבסיסי שלו. "תמיד חשדתי שיש פה משהו לא תקין", אמר פרייגו כששמע על כך.
בחודש מאי ביקר פניה נייטו באוניברסיטה האיברו־אמריקאית במקסיקו סיטי ונתקל בקריאות נזעמות וצעקות בוז מצד הסטודנטים. המועמד לנשיאות נבהל והסתגר יחד עם שומרי הראש שלו בבניין סמוך, והתחבא, לפי חלק מהעיתונים המקומיים, בשירותים. אסון תקשורתי. לופז אוברדור התחזק פלאים לאחריה.
אבל המפלגה של פניה נייטו הצליחה להתאושש, בזכות כך שאחד מיועציו של אוברדור הוקלט בעודו מבקש מאיש עסקים 6 מיליון דולר למימון הקמפיין.
בקשה המפרה את החוק במקסיקו. אף שההאקר טוען שאינו יודע מה המקור של ההקלטה הזאת, ספולוודה והצוות שלו צותתו לשיחות של היועץ לואיס קוסטה בונינו במשך חודשים. נראה כי ב־2 בפברואר, 2012, שלח רנדון לספולוודה מייל תחת הכותרת "עבודה", שכלל שלוש כתובות מייל ומספר סלולרי השייך לבונינו. הצוות של ספולוודה נטרל את האתר של היועץ וכיוון מחדש את העיתונאים לאתר משובט, שם פרסמו מעין כתב הגנה ארוך מטעמו של בונינו, שהצליח לעורר חשד משום שבהיותו אזרח אורוגוואי הוא הפר את ההגבלות הנהוגות במקסיקו על התערבות זרים בבחירות. קוסטה בונינו פרש מהקמפיין כמה ימים לאחר מכן.
ממשרד הדוברות של פניה נייטו סירבו להגיב. דובר של PRI מסר שלמפלגה אין שום ידע על מעורבות של רנדון עם פניה נייטו או בכל קמפיין אחר של המפלגה. זאת אף שרנדון עצמו טוען כי עבד עם מועמדים של המפלגה מאוגוסט 2000 עד 2016.
המפלה: מטרה שאפתנית מדי
ב־2012 נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס, יורשו של אוריבה, הפתיע כשהחל בשיחות שלום עם קבוצת הגרילה פארק, בתקווה לסיים 50 שנות מלחמה. אוריבה הזועם, שאביו נהרג על ידי לוחמים של פארק, הקים מפלגה חדשה שתמכה במועמד חלופי, אוסקר איוואן סולואחה, שהתנגד לשיחות.
רנדון, שעבד עבור סנטוס, רצה שספולוודה יצטרף אליו, אך הוא סירב.
ספולוודה תפס את נכונותו של רנדון לעבוד עבור מועמד שתומך בשיחות שלום עם פארק כבגידה, וחשש שהיועץ מתרכך ומעדיף כסף על פני עקרונות. לכן לראשונה החליט להתנגד לו.
ספולוודה החל לעבוד עבור המועמד היריב, ודיווח ישירות למנהל הקמפיין של סולואחה, לואיס אלפונסו אויוס. סולואחה מכחיש שידע על פריצות למחשבים. לדברי ספולוודה, יחד עם אויוס הוא הגה תוכנית לערער את אמינותו של הנשיא על ידי כך שיראו כי לוחמי הגרילה ממשיכים לסחור בסמים ולפעול באלימות על אף שיחות השלום.
בתוך כמה חודשים פרץ ספולוודה לטלפונים ולחשבונות המייל של יותר ממאה לוחמים, ובהם מנהיג פארק רודריגו לונדונו, המכונה טימוצ'נקו. לאחר שהרכיב תיקייה עבה על הארגון, כולל ראיות לאופן שבו חבריו מדכאים את קולות האיכרים באזורי הספר, הסכים ספולוודה להתלוות לאויוס לאולפן של תוכנית חדשות בבוגוטה ולהציג את הראיות שאסף.
זו כנראה לא היתה החלטה נבונה לפעול בכזו נחישות ובאופן פומבי כל כך נגד מפלגה שלטת. חודש לאחר מכן יצא ספולוודה לעשן על המרפסת במשרד שלו בבוגוטה כשהבחין בשיירה של ניידות משטרה החונות בסמוך לבניין. 40 לוחמי קומנדו פשטו על המקום ועצרו אותו. ספולוודה בטוח שחוסר הזהירות שהפגין בתחנת הטלוויזיה הוא שהוביל למעצר שלו. להערכתו, מישהו שם הסגיר אותו.
בבית המשפט הוא לבש אפוד מגן והיה מוקף במאבטחים המחזיקים מגנים. בחלק האחורי של אולם בית המשפט החזיקו גברים תמונות של בני משפחתו והעבירו את האצבעות שלהם על צווארם או שמו אצבע ליד הפה כדי לסמן לו שעליו לשתוק אם הוא לא רוצה לסכן את חייהם. לאחר שננטש על ידי בני בריתו לשעבר הודה ספולוודה בסופו של דבר באשמת ריגול, פריצה למחשבים ופשעים אחרים בתמורה לעונש מופחת של עשר שנים.
שלושה ימים לאחר שנשלח לבית הכלא לה פיקוטה בבוגוטה הלך ספולוודה לרופא השיניים והותקף על ידי גברים עם סכינים ולהבים. הוא חולץ על ידי הסוהרים. שבוע לאחר מכן העירו אותו הסוהרים באישון לילה והבריחו אותו מהתא שלו, לאחר ששמעו על מזימה לירות בו באקדח עם משתיק קול בזמן שהוא ישן. מאז גילתה המשטרה תוכנית נוספת לחסל אותו, הוא מוחזק בבידוד בבית כלא שמור היטב באזור מוזנח במרכז בוגוטה. הוא ישן עם שמיכה חסינה בפני כדורים, בתא שגם דלתו חסינה בפניהם. השומרים בודקים מה מצבו פעם בשעה. ספולוודה מסביר שכחלק מעסקת הטיעון שלו הוא נהפך לעד מדינה, ועוזר לשוטרים לנסות לבנות תיק נגד המועמד לשעבר סולואחה והאסטרטג הראשי שלו, אויוס. הרשויות הוציאו צו מעצר נגד אויוס, אך לפי הדיווחים בתקשורת בקולומביה הוא ברח למיאמי.
כשספולוודה יוצא לפגישות עם התובעים בבונקר, המשרדים של התובע הכללי בבוגוטה, הוא מועבר לשם בשיירה חמושה, הכוללת שישה אופנועים השועטים במהירות של כמעט 100 קמ"ש, חוסמים אותות של מכשירים סלולריים בניסיון למנוע אפשרות לנטר את תנועותיו וכדי לנטרל פצצות אפשריות שהונחו לצד הדרך.
כעת הוא רוצה לספר את הסיפור שלו כי לטענתו לציבור אין שום מושג מה מידת ההשפעה של האקרים על מערכות הבחירות המודרניות. "עבדתי עם נשיאים, דמויות ציבוריות עם כוח רב, ועשיתי דברים רבים שאני כלל לא מתחרט עליהם, כי עשיתי זאת מתוך אמונה מוחלטת ומטרה ברורה, להביא לסיום הדיקטטורות והממשלות הסוציאליסטיות באמריקה הלטינית", הוא אומר. "מאז ומתמיד אמרתי שיש שני סוגים של פוליטיקה, מה שאנשים רואים ומה שגורם לדברים לקרות. אני עבדתי בפוליטיקה שאינה נראית".
שלושה שבועות לפני המעצר של ספולוודה נאלץ רנדון להתפטר מהקמפיין של סנטוס לנוכח פרסומים כי הוא קיבל 12 מיליון דולר מסוחרי סמים והעביר חלק מהכסף למועמד. האשמות שהוא מכחיש.
רנדון מכחיש גם שעבד עם ספולוודה בהיקף משמעותי, וטוען כי תפקידו הוגבל רק לפיתוח הרשת: "הוא אומר שעבד איתי ב־20 מקומות, אך זה לא נכון. מעולם לא שילמתי לאנדרס ספולוודה אפילו לא פסו אחד".
בשנה שעברה, בהתבסס על מקורות אנונימיים, דיווחו כלי התקשורת בקולומביה על כך שרנדון עובד במטה הבחירות של דונלד טראמפ. רנדון מכחיש גם את הדיווחים הללו. הוא אומר שפנו אליו מהקמפיין, אך הוא דחה אותם מכיוון שאינו תומך בטראמפ. "למיטב ידיעתי, איננו מכירים את האיש הזה", מסרה הופ היקס, הדוברת של הקמפיין של טראמפ. "אני מעולם לא שמעתי עליו, וכך גם בכירים אחרים במטה".