פרויקט מיצוי הזכויות פועל רק ב-18% מהישובים בהם מתגוררים ניצולי שואה

רק ב-18% מהישובים שבהם מתגוררים ניצולי שואה מופעלת תוכנית למיצוי זכויות שמסייעת להם להתגבר על החוקים והנהלים המסובכים והבלתי מובנים ולקבל את הסיוע המגיע להם. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא הטיפול בניצולי השואה המתפרסם היום (ד') לקראת יום השואה.

מהדו"ח עולה כי אין גורם שמרכז ומתכלל את הטיפול בניצולי השואה, ואחראי למיפוי הצרכים והחוסרים, קביעת סדרי עדיפויות ותאום המענה לבעיות. למרות שבסוף השנה תפורק החברה להשבת רכוש, שרת המשפטים איילת שקד עדין לא קבעה כללים שיאפשרו המשך המענקים שמעבירה החברה ל-8,700 ניצולי שואה נזקקים.

מדו"ח המבקר עולה כי "ההסדרים החוקיים החלים על הניצולים סבוכים ואינם בהירים. מדובר בחקיקה שמשתנה מפעם לפעם ועשויה טלאי על טלאי. חלק מהניצולים אינו בקיא באפשרויות חיפוש המידע באינטרנט ואף לא שולט בשפה העברית, וכתוצאה מכך מתקשה בהבנת זכויותיו".

משנת 2013 מקדמת הרשות לזכויות ניצולי שואה בשיתוף רשויות מקומיות פרויקט מיצוי זכויות. במסגרת הפרוייקט עובדי לשכות הרווחה של הרשויות המקומיות פונים לניצולים ומוודאים שהם מקבלים את הזכויות המגיעות להם.

הפגנת ניצולי שואה (ארכיון) צילום: גיל יוחנן

שפירא מגלה שרק 50 רשויות מקומיות שבהן 164 ישובים הצטרפו לפרוייקט מיצוי הזכויות. 164 הישובים מהווים 18% בלבד מתוך 923 ישובים בישראל בהם מתגוררים כ-214 אלף ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות. כשבודקים את המצב לפי מספר הניצולים המתגוררים בישובים הוא מעט פחות גרוע. בישובים שנכללים בפרויקט מתגוררים 47% מהנצולים והנפגעים - עדיין פחות מחצי.

המבקר מציין שחלק מהרשויות המקומיות שלא הצטרפו לפרויקט, החליטו על כך"בשל מחסור בכוח אדם מקצועי, קושי בגיוס מתנדבים וחשש מעומס על לשכות הרווחה".

שפירא מבקר גם את העובדה ש"הרשות לזכויות ניצולי השואה אינה משמשת כגורם מתכלל לבחינת הסיוע הכולל אשר משרדי הממשלה או גורמים חוץ ממשלתיים נותנים לניצולים". הוא קובע ש"בהיעדר תיאום בין כל הגורמים נוצר חלל במענה לצרכים של ניצולים בחלק מתחומי חייהם, ולעומת זאת לעתים יש כפילות במתן שירותים וחוסר יעילות בהקצאת משאבים".

בין היתר המבקר מעיר כי "הרשות לזכויות ניצולי השואה לא ביצעה סקר מקיף הכולל את כלל אוכלוסיית ניצולי השואה, על מאפייניהם השונים. לפיכך אין לרשות ולמדינה מיפוי מעודכן של צורכיהם וניתן להניח כי חלק מהניצולים לא קיבלו את כל זכויותיהם ואת הסיוע הנדרש להם". הרשות לעומת זאת טוענת כי החוק אינו מסמיך אותה לבדוק ולמפות צרכים שלא הוגדרו עלי ידי הממשלה כתפקידה.

נתון בעייתי נוסף: החברה להשבת רכוש,שהוקמה לאיתור והשבה של נכסי הנספים בשואה, תפורק בסוף 2017. החברה משלמת ל-8,700 ניצולים מענקים רבעוניים מכספי הרכוש שהושב. בינואר השנה העבירה החברה לניצולים מענק של 6,750 שקלים.

שרת המשפטים איילת שקד. לא קבעה כללים שיאפשרו המשך המענקים שמעבירה החברה להשבת רכוש ל-8,700 ניצולי שואה נזקקים צילום: אלכס קולומויסקי

כדי שהסיוע יימשך לאחר פירוק החברה צריכה שרת המשפטים איילת שקד לגבש מתווה וכללים ביחד עם משרדי ממשלה אחרים. המבקר מעיר למשרד המשפטים כי "עליו לפעול לגיבוש מתוה מוסכם", לאור מועד הפירוק ההולך וקרב. בין היתר, נדרש כי המתווה יקבע מי אחראי להמשך הסיוע וכן מנגנון לחלוקת כספי הסיוע, היקף הסיוע ומקורותיו וכן קריטריונים לקבלת הכספים.

בתשובת משרד המשפטים נכתב כי "שרת המשפטים פועלת לגיבוש הסדר שלפיו ניצולי שואה נזקקים שמקבלים כיום מענק רבעוני מהחברה להשבת רכוש ימשיכו לקבל את המענק גם לאחר פירוק החברה, זאת גם אם הכספים שיגבו בידי המפרק לא יספיקו למימון המענק".