יאניס אנטטוקומפו, הגריק פריק שהטביע גם את הגזענים
כך נהפך יאניס אנטטוקומפו מפליט ניגרי חסר מולדת ונטול אזרחות לכוכב־על ב־NBA וספורטאי נערץ ביוון, ועל הדרך התבסס כסמל המאבק בגזענות וברדיפת השחורים שמוביל הימין הקיצוני באירופה
1. יאניס אנטטוקומפו סיים את עונת ה־NBA הנוכחית עם שורה סטטיסטית פריקית: 1,832 נקודות, 700 ריבאונדים, 434 אסיסטים, 151 חסימות, 131 חטיפות. הוא הוביל את הקבוצה שלו, מילווקי באקס, בכל הקטגוריות הללו, והוא הראשון בהיסטוריה של ליגת הכדורסל הטובה בעולם שממוקם בין 20 המובילים בכל אחת מהקטגוריות: מקום 15 במספר הנקודות, מקום 14 במספר הריבאונדים, 20 באסיסטים, חמישי בחסימות ושישי בחטיפות. לא היה כזה בעבר.
2. כינויו של אנטטוקומפו, The Greek Freak, הולם את תכונותיו הפיזיות, כמו גם את קורות חייו. הוא מתנשא לגובה 2.11 מטרים, עם מוטת ידיים עצומה של 2.26 מטרים, ובכל זאת משחק כרכז. הוא יכול להטביע כשהרגליים שלו עדיין נוגעות בפרקט, וגם עשה זאת בתחילת השבוע במשחק הפלייאוף הראשון בסדרה נגד טורונטו. הוא שחקן חוץ שיכול לשחק גם מתחת לסל, רכז שבקלות יכול לעבור לתפקיד של סנטר. זרועותיו הארוכות הופכות אותו למגן מצוין, וגובהו מקשה מאוד על רכזים אחרים לשמור עליו, מה שהופך אותו לשחקן חוץ כמעט בלתי ניתן לעצירה. דרוש לו כדרור אחד בלבד כדי להגיע מקו מחצית המגרש לקו העונשין, ואין לו בעיה לקפוץ מאזור העונשין כדי להטביע. לא במקרה הוא גם חמישי בליגה במספר ההטבעות העונה, רכז יחיד כשכל הארבעה שהקדימו אותו הם סנטרים. אנטטוקומפו, שאפילו ברק אובמה כשל בניסיון לבטא כראוי את שמו, הוא רק בן 22 וגרף השיפור שלו תלול. עדיין קשה לדעת למה הוא יתפתח, קשה אפילו להגדיר את סגנון המשחק שלו. כל האפשרויות פתוחות.
אנטטוקומפו בפעולה. דרוש לו כדרור בודד כדי להגיע מקו האמצע לאשור העונשין, ומשם עוד צעד כדי להטביע צילום: אי פי איי
3. אבל האפשרויות לא תמיד היו פתוחות. ה"גריק פריק", בנם של מהגרים מניגריה, חי 18 מ־22 שנות חייו בשולי החברה, אפילו ללא אזרחות. הוא נולד באתונה בדצמבר 1994, להורים שהגיעו מלאגוס ליוון שלוש שנים קודם לכן. את בנם הראשון, פרנסיס, הותירו עם הסבים והקימו משפחה חדשה ביוון. אף שאנטטוקומפו (Antetokounmpo) נולד במדינה, כבן מהגרים הוא לא היה זכאי לאזרחות יוונית. ומכיוון שלא גר בניגריה, גם אזרחות ניגרית לא ניתנה לו, והוא נותר נטול אזרחות רוב חייו. "במשך כ־20 שנה היינו לא חוקיים", סיפר בעבר בראיון למקומון בוויסקונסין על משפחתו. "זה מאוד קשה לחיות בלי הניירות המתאימים במשך 20 שנה. מאוד מאוד קשה. אתה חייב לעבוד בלי ניירות, אתה צריך לממן את הילדים שלך, למצוא להם חינוך. בכל רגע שוטרים יכולים לעצור אותך ולומר לך שהזמן שלך במדינה שלך נגמר. עבורי ההורים שלי הם הגיבורים שלי, אני חייב להם הכל".
4. אנטטוקומפו גדל בשכונת ספוליה באתונה, לצד מהגרים רבים. הוריו היו מובטלים רוב הזמן והוא ואחיו הגדול תאנסיס עסקו ברוכלות (אמם העניקה להם שמות יווניים ושמות אפריקאיים. השם האפריקאי של יאניס הוא אוגו). השניים גנבו או קנו ממש בזול שעונים מזויפים, משקפי שמש ובגדים ומכרו טיפה פחות בזול. "לפעמים לא הצלחנו למכור את הבגדים", סיפר בראיון ל”ניו יורק טיימס”, "ואז המקרר שלנו היה ריק".
אנטטוקומפו עם דגל יוון בעת ההכרזה על בחירתו בדראפט 2013. “אם אתה נותן לשימפנזה בננה ודגל, האם הוא נהפך ליווני?” צילום: גטי אימג'ס
5. התיירים שקנו מאנטטוקומפו את המוצרים ככל הנראה לא הקדישו תשומת לב רבה למבנה האתלטי הבלתי סביר של הילד, אבל ככל שחלפו השנים כבר היה קשה להתעלם ממנו. אנטטוקומפו הוא בן למשפחת ספורטאים: אביו צ'רלס היה כדורגלן מקצועני ואמו ורוניקה היתה קופצת לגובה. כל אחיו פעילים ספורטיבית: פרנסיס הבכור משחק כדורגל בניגריה, תאנסיס הוא כדורסלן שנבחר בדראפט על ידי ניו יורק ניקס (וכיום משחק בליגת הפיתוח של ה־NBA), האח הצעיר קוסטס משחק בקולג', ובן הזקונים אלכסיס משחק בתיכון אמריקאי.
6. אנטטוקומפו החל לשחק כדורסל בגיל 12, ובגיל 14 כבר שיחק בקבוצת הבוגרים Filathlitikos. באופן טבעי הוא בלט בקרב יתר השחקנים בני גילו, ודרכו לנבחרות הצעירות של יוון היתה מהירה. במקביל, קלטות וסרטוני יוטיוב שלו עשו את דרכם אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי. שם, רוב הסקאוטים של קבוצות NBA לא בדיוק הבינו מה הם רואים. ילד שחור — היחיד על המגרש בצבע הזה — עם זרועות ארוכות, שמרסק לגורמים ילדים לבנים. אלה שכן הבינו זיהו את הפוטנציאל שטמון בשחקן שמככב בבוגרים כשהוא רק בן 15. ב־2014 מילווקי באקס בחרה בדראפט בבחור בן העשרים, והמשפחה כולה עברה בעקבותיו לארצות הברית. אלא שמאבק הזהות של אנטטוקומפו רחוק מלהסתיים.
7. העונה כבר נבחר אנטטוקומפו לחמישיית האולסטאר של המזרח, אבל עברו המשיך לרדוף אותו. במסיבת עיתונאים שנערכה בניו אורלינס ערב משחק האולסטאר שאל עיתונאי יווני את מאמן נבחרת המערב סטיב קר שאלה כמעט בלתי נתפסת בארצות הברית: "האם אתה חושב שזה אוקסימורון שיאניס הוא גם שחור וגם יווני?" קר לא השיב לשאלת כתב COSMOTE TV, אבל השאלה הפרובוקטיבית לא הגיחה יש מאין. מפלגת השחר הזהוב היוונית הפשיסטית, שפורחת על רקע המשבר הכלכלי והחברתי ביוון, מנהלת קמפיין נגד אנטטוקומפו, בטענה שאינו יווני.
הפגנה של אנשי השחר הזהוב. אנטטוקומפו נהפך לאויב מספר אחת של הניאו־נאצים: מהגר, שחור, לא יווני, שהגיע לצמרת צילום: אי פי איי
8. השחר הזהוב היא מפלגה ניאו־נאצית שצמחה מתוך חורבות הכלכלה היוונית. היא מטפחת שנאת זרים וטוענת שה"לא יוונים" הם שאחראים לבעיות הכלכליות של המדינה. המפלגה, שראשיה הסתבכו עם החוק וחבריה מנגנים במפגשים שלהם את ההמנון של גרמניה הנאצית, נכנסה לראשונה לפרלמנט היווני ב־2012. ראשיה מכנים את המהגרים "טפילים" ופעילים שלה תקפו לא פעם פעילי שמאל ופליטים.
9. יאניס אנטטוקומפו הצעיר נהפך לאויב מספר אחת של השחר הזהוב: מהגר, שחור, לא יווני, שהצליח להתגבר על אינספור מכשולים ולהגיע לצמרת. ולא רק זאת, הוא גם זכה בסופו של דבר לקבל אזרחות יוונית בהליך מזורז, בזכות "שירותים מיוחדים שנתן למדינה". כיום כל בני משפחת אנטטוקומפו הם אזרחי יוון. יאניס עצמו נדרש לשם כך לשרת שירות צבאי של שלושה חודשים במדינה, שאותו השלים ביולי 2016, כבר כשחקן NBA.
10. בערב שבו נבחר בדראפט הצטלמו יאניס ובני משפחתו בגאווה עם דגל יוון. התמונה עוררה ביוון פולמוס רווי גזענות. "אם אתה נותן לשימפנזה בגן החיות בננה ודגל, האם הוא נהפך ליווני?", שאל ניקולאוס מיכאלוליאקוס, מנהיג הניאו־נאצים ביוון. ראש הממשלה היווני אז, אנטוניס סאמארס, הכריז: "אנחנו גאים בך ומקווים שהדאנקים שלך ישגעו את האמריקאים בשמנו". שבועיים אחר כך דרש מיכאלוליאקוס לעצור את אנטטוקומפו ומשפחתו על התחזות ליוונים וחדירה בלתי חוקית למדינה.
צילום: איי פי
11. מיכאלוליאקוס, שבינתיים הוכנס לכלא באשמת הפעלת כנופיות אלימות, טען עוד שהבחירה של מילווקי באקס באנטטוקומפו היא חלק מקונספירציה: הקבוצה היתה אז בבעלות הרב קוהל, בנם של מהגרים יהודים מפולין ורוסיה שנהפך לסנטור דמוקרטי. לפי מיכאלוליאקוס, קוהל הוא "יהודי פנאטי וציוני שפועל נגד הפשיזם", אשר מטרתו בבחירת יאניס היתה החלשת העם היווני.
12. אנטטוקומפו, שהוא ומשפחתו למודי גזענות, משתדל לא להתרגש מהמהומה הפוליטית ביוון. למקומון “OnMilwaukee” אמר: "זה נחמד שהמשפחה שלי רחוקה מכל מה שקורה עכשיו ביוון, אבל אני אוהב את המדינה שלי. יוון היא המדינה שלי. אני אסיים את הקריירה שלי כאן ואחזור לשם. זה הבית שלי".
13. לא יהיה מופרך לומר שאין כיום בארצות הברית שגריר טוב יותר ליוון מאנטטוקומפו. נכון, כבר היו שחקנים יוונים ב־NBA, אבל אף אחד מהם לא היה עם פרופיל ספורטיבי גבוה כמו זה של בן המהגרים מניגריה, יליד אתונה. ואף אחד מהם לא נהנה מכינוי חיבה בעל שתי מילים, שאחת מהן היא "היווני".
14. ובחזרה לספורט: הסטטיסטיקות של אנטטוקומפו מלמדות מעל לכל ספק שהוא הכוכב הראשי של מילווקי, קבוצה שבמשך השנים לא נהנתה מכוכבים גדולים מדי, ודאי לא כאלה שממש מבסוטים לגור בוויסקונסין. "יש הרבה כוכבים שעושים עונות היסטוריות מבחינה סטטיסטית ולכן לא מדברים על יאניס כ־MVP העונה, אבל בעתיד אין ספק שהוא יהיה במרוץ לתואר הזה", אמר עליו ג'ייסון קיד, כוכב עבר בעצמו והמאמן של מילווקי. "אין שחקנים כמותו, שמובילים את הקבוצה שלהם כמעט בכל קטגוריה".
מגרש כדורסל מכוסה בציור של אנטטוקומפו בשכונת ילדותו ספוליה באתונה. "ליוון יש חלק אדיר במה שאני" צילום: אי פי איי
15. קיד, שנחשב אחד הרכזים הטובים בכל הזמנים, הפך השנה את אנטטוקומפו לרכז כשהבין שזו העמדה שבה הוא יכול לגרום נזק מקסימלי ליריבות. זה לא היה קל והשחקן הצעיר התעצבן לא פעם על שיעורי המשמעת שהעביר לו המאמן. מה ששינה את מערכת היחסים היה הגילוי על היות קיד שחקן אדיר בעבר. "חיפשתי בגוגל מה עשה קיד בקריירה", סיפר אנטטוקומפו ל”ספורטס אילוסטרייטד”. "ראיתי שהוא זכה ברוקי השנה, אליפות NBA, מדליית זהב באולימפיאדה, מקום שני באסיסטים, חמישי בשלשות ועוד כל מיני. ואז חשבתי, וואו, איך אני יכול להתחרות עם זה? אני צריך לשתוק ולהקשיב לו".
16. ההצלחה זיכתה את אנטטוקומפו ב־1.6 מיליון קולות אוהדים בבחירות לאולסטאר. רק לברון ג'יימס וקיירי אירוויניג, כוכבי האלופה קליבלנד, קיבלו יותר קולות ממנו. מלבד שלושת אלה, אף שחקן מהמזרח לא קיבל יותר ממיליון קולות. לא מעט קולות שקיבל הגיעו מיוון. "אני רוצה להודות לכל אחד ואחד שהצביע עבורי", כתב בחשבון הטוויטר שלו, ביוונית ואנגלית. "הגשמתם את חלומי ואני אשחק עבור כל אחד ואחד מכם. תודה לך יוון!".
17. לא במקרה הוא מודה למדינה שאימצה אותו בסופו של דבר. דייב זירין מהמגזין “Slam” מתח קו מקביל בין הצמיחה של אנטטוקומפו ככדורסלן לצמיחתו כסמל למאבק בגזענות ובפופוליזם הזול של הימין הקיצוני. המאבק, לפחות בינתיים, הוכרע לטובתו. כיום המגרש הראשון שבו הוא שיחק כדורסל באתונה מכוסה בציור ענקי שלו. בראיון ל־uproxx.com הוא אמר שזה מסב לו את תחושת הגאווה והשייכות הגדולה ביותר. "אני מרגיש שזה יותר מדי עבורי. זו גאווה אדירה ותחושה מדהימה. ליוון יש חלק אדיר במה שאני. אני פשוט נדהם מהתמיכה והאהבה שאני מקבל".
18. "קשה להסתכל על הסיפור של יאניס ולא לחשוב על ארצות הברית שלנו, שבה הנשיא נבחר על ידי עידוד שנאת מהגרים ואף הוביל לאלימות נגד קהילות מהגרים", כתב זירין. "לחגוג את ההצלחה של יאניס בכדורסל זה לחגוג את המסע של הוריו והקרב שלהם על הזכות של אנשים בכל העולם למצוא מקום בעולם. אין נציג יותר טוב מיאניס, ילד שהגיע כנער לארצות הברית והקסים את כולם עם מוסר עבודה וראייה חיובית על העולם. הוא התבגר הרבה מאז, וגם אנחנו צריכים להתבגר ולהבין את האיומים שעומדים בפני אנשים עם רקע כמו שלו, אבל אין להם יכולת לשים את הכדור בסל כמוהו".
