אף אחד לא צריך להיות הזקנה מהמסדרון

אין אדם בארץ שהמראות הבאים לא מוכרים לו: צפיפות בחדר המיון, מפלס הכעס והעצבים עולה, צוות רפואי שמנסה ל'להטט' בין שלל הפונים כדי לתת מענה הולם ומקצועי לכולם ובזמן סביר, ואז כשנדמה שההמולה מאחורינו והופנינו למחלקה לאשפוז – הסתבר שכל חדרים בתפוסה מלאה ועלינו נגזר לשהות במסדרון, חשופים לעיני העוברים ושבים וללא שמץ של פרטיות. המראות הללו הם נחלתם של כל תושבי ישראל והם חוזרים על עצמם בעוצמות משתנות בהתאם לעונות השנה. אך לא רק. לעומס הגדול על בתי החולים ומוסדות האשפוז יש גם צד אובייקטיבי מתסכל לא פחות - העלייה בתוחלת החיים בישראל הובילה בשנים האחרונות לפער, שהולך וגדל, בין היכולת של מערכת הבריאות להקצות מיטות אשפוז ובין הגידול בהזדקנות האוכלוסייה ותחלואה במחלות כרוניות. הפער הזה הוא לא סתם עוד מספר או נתון אמורפי, אלא הוא הגורם העיקרי למצוקת האשפוז הן בטיפול בחולים שזקוקים לאשפוזים חוזרים והן למי שזקוקים לאשפוז שיקומי.

מצוקה גדולה יותר קיימת באזורים המוגדרים פריפריה, שם ההיצע של מיטות לשיקום, למשל, הוא קטן לאין שיעור מהביקוש. כפועל יוצא מכך, תושב בפריפריה נדון להמתין ימים ארוכים עד שתתפנה עבורו מיטה לשיקום, וכשזו תהיה זמינה עבורו רוב הסיכויים שהמוסד הרפואי יהיה מרוחק מאוד ממקום מגוריו ויגרור הוצאות רבות וטלטלות ארוכות בדרכים לבני המשפחה שירצו לשהות לצדו ולתמוך בו בהליך השיקום.

את הפער שנוצר, כך על-פי נתוני משרד הבריאות, ניתן לפתור אם ייבנו שני בתי חולים גדולים – פתרון שכל בר דעת מבין שאינו ישים, לפחות לא בטווח הנראה לעין.

קופות החולים מבינות שניתן להקל על המטופלים שלהן באמצעות הסתה של חלק מהם לקבלת שירותים רפואיים במסגרת של אשפוז בבית, אך עדיין המודעות לנושא ויתרונותיו נמוכה הן בקרב החולים ובני משפחותיהם ולמרבה הצער לעתים גם בקרב הצוות הרפואי.

מסדרון בית חולים (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

אשפוז בית הוא חלופה אשפוזית לבית חולים או מוסד שיקומי, בו המטופל מקבל מענה לכל צרכיו בביתו וללא כל עלות במסגרת הביטוח הבסיסי של קופת החולים. כפי שהוא לא מחויב על ימי אשפוז בבית החולים, גם במקרה הזה הגורם המממן הוא קופת החולים. השירותים הזמינים היום כוללים אשפוז שיקומי בבית והוספיס בית, כאשר התקווה שבעתיד הקרוב יתווסף גם נושא של טיפול בבית למניעת אשפוזים חוזרים בקרב קשישים או חולים במחלות כרוניות.

המציאות בה היצע מיטות האשפוז נמוך משמעותית מהביקוש, מחייבת חשיבה מערכתית והיערכות למצב שעלול לאיים על מערכות הבריאות בישראל - חשיבה שתוביל בסופו של דבר לצעדים אופרטיביים.

במשרד הבריאות מכירים את הנושא ואת התרומה הרבה שעשויה להיות לו על נוחות חייהם ואיכות חייהם של המטופלים, אך עד שניתן יהיה להטמיע את הנושא ולהפוך אותו לחלק מהאופציות הטיפוליות לבחירה של המטופלים, הדרך עוד ארוכה. גם בקופות החולים מתבצעות התאמות למציאות וקצב ההפנייה של מטופלים לקבל טיפול רפואי בביתם עולה בהדרגה. אולם, בעוד שניתן לתת שירות של אשפוז בית כמעט ללא הגבלה, לעתים הצוותים הרפואיים לא מודעים לאופציה הזו ואינם מייעצים למטופלים שלהם לבחור בה. במקביל, גם המטופלים ובני המשפחה לא לגמרי מודעים לאפשרות הזו, או שחוששים שמא הטיפול בבית יהיה שונה מזה שיקבלו בבית החולים.

התחום של אשפוז בית צובר תאוצה ברחבי העולם והניסיון מורה שהוא יעיל ובטוח מבחינת הטיפול בחולה, מניעת זיהומים, ירידה בתפקוד והישרדות החולים, הוא כלכלי יותר למערכת הבריאות ובנוסף שביעות הרצון של המטופלים גבוהה. אין ספק שמדובר במצב של WIN-WIN. אם נושא האשפוז בבית יתרחב בישראל, ההשפעה שלו צפויה להיות משמעותית ביותר. בהקלה על מצוקתם של המטופלים והחולים, הפחתה בעומס הרב המוטל על הצוותים הרפואיים שלא פעם עומדים בפני קריסה וכן בחיסכון בהוצאה הציבורית.

הכותב הוא מייסד ומנהל רפואי ב'צבר רפואה'