מכבסים את הכביסה המלוכלכת באוקיינוס

ענקיות האופנה הבינלאומיות מתמודדות בשנים האחרונות עם שלל ביקורות חברתיות וסביבתיות על המודל הכלכלי שלהן. הוכח למשל כי הן רוכשות בגדים מספקים המעסיקים עובדים בתת־תנאים במדינות כמו בנגלדש ואינדונזיה, נטען כי הן מקדמות הפרעות אכילה בקרב נשים באמצעות עידוד מודל יופי בלתי אפשרי, וכי הן מגדילות את כמות הפסולת בעולם על ידי עידוד צריכה מוגברת. כדי לרצות את דעת הקהל החלו החברות לנקוט צעדים להקטנת השפעתן השלילית בתחומים הללו, אלא שכעת מתברר כי לחברות הבגדים השפעה סביבתית שלילית נוספת שעד כה לא זכה לשום התייחסות ציבורית, ולכן גם לא ננקטו צעדים נגדה.

נייר עמדה חדש, שפורסם לפני שבועיים, על ידי קבוצת מדענים בשם מרמיידס (Mermaids), לבקשת האיחוד האירופי, מצא כי בדים סינתטיים, שהם מחומרי הגלם המשמעותיים של תעשיית האופנה בעשורים האחרונים, הפכו למזהם העיקרי של האוקיינוסים. על פי נייר העמדה, קיימות ראיות מדעיות משמעותיות לכך שסיבי פלסטיק מיקרוסקופיים הנפלטים מבדים סינתטיים בזמן כביסה ונשטפים לים מזהמים את מי הים, את הקרקע ואת מקורות מי השתייה.

האוקיינוס השקט לחופי הונלולו. הזיהום מגיע למים צילום: שאטרסטוק/א.ס.א.פ קריאייטיב

זיהום שרשרת המזון

המדענים אספו נתונים משלל מחקרים שבוצעו בנושא מאז תחילת האלף, כדי לנסות ולמפות את הבעיה. כמו כן הם בדקו את תהליך הכביסה, וביצעו ניסויים בשורה של מכונות כביסה מיצרנים שונים, בתנאי כביסה שונים וכן בחומרי כביסה שונים. לאחר מכן בחנו המדענים פתרונות שונים לבעיה, החל מרמת הצרכן, כמו מעבר מאבקת כביסה לנוזל כביסה, ועד פתרונות טכנולוגיים ליצרנים, כמו ציפוי חדש על בסיס ביולוגי לבדים הסינתטיים המפחית את כמות הסיבים הנפלטים בזמן כביסה. בשורה התחתונה חברות האופנה נדרשות לנקוט צעדים של ממש להפחתת כמות סיבי הפלסטיק שנפלטים מהבגדים שלנו.

לפני שלושה חודשים פורסם דו"ח מחקרי חדש של IUCN, ארגון מחקר סביבתי בינלאומי, שלפיו הגורם המרכזי לזיהום מיקרו־פלסטיק באוקיינוסים הוא מכונות הכביסה. מכונת הכביסה כבשה את צמרת דירוג המזהמים, ואחראית ל־35% מזיהום המיקרו־פלסטיק הימי בגלל העלייה המשמעותית בצריכת האופנה בשני העשורים האחרונים, שצמחה כמותית ב־80% לפי עורכי המחקר. כיום הצריכה העולמית של סיבים לאופנה עומדת על 11 קילו לנפש לשנה, כשבאפריקה צורכים בממוצע 0.7 קילו לשנה, ובצפון אמריקה צורכים 17.8 קילו בשנה. מתוך צריכת סיבים זו 60% הם סיבים סינתטיים מזהמים.

בסיכומו של דבר המחקר מצביע על פליטה של 1.53 מיליון טונות פלסטיק מדי שנה, שמקורו בסיבי מיקרו־פלסטיק. כדי לסבר את האוזן, מדובר בכמות פלסטיק המקבילה לזו שהיתה מתקבלת אם כל אדם בעולם היה זורק לים שקית ניילון של קניות בסופר אחת לשבוע. אלא שבניגוד לשקית הפלסטיק, סיבי המיקרו־פלסטיק הופכים לחלק מהפלנקטון שמזין את הדגים, וכך נכנסים לשרשרת המזון.

המחקר של מרמיידס בדק בין השאר כמה פלסטיק נפלט כיום ממכונות הכביסה של האיחוד האירופי, וכמה ניתן להפחית מזרם המיקרו־פלסטיק הזה. בשורה של מבדקי מכונות כביסה, שהוצלבו עם הרגלי הכביסה של משק הבית האירופי הממוצע בכל מדינה, הגיעו המדענים למסקנה כי האירופים פולטים כל שנה 29 אלף טונות מיקרו־פלסטיק רק ממכונות כביסה ביתיות. אם ייושמו כל המלצות המדענים, הכוללות צעדים לצרכן, לרגולטורים ולתעשיית האופנה, יתאפשר להקטין את המספר הזה ב־70%.

שינוי הליכי ייצור

החוקרים של מרמיידס סיימו את המחקר עם שורה ארוכה מאוד של המלצות כמעט לכל הנוגעים בנושא: הרגולטורים, יצרני הסיבים הסינתטיים, חברות האופנה והצרכנים. ראשית, על היצרנים לשנות את הליכי הייצור של הסיבים כדי לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת בתהליך הייצור, וכן לייצר סיבים עבים יותר כדי להגביר את עמידותם לכביסות. כמו כן ממליצים החוקרים לייצר סיבי פלסטיק בטמפרטורות נמוכות יותר, כדי לצמצם סבירות לטקסטורות סיבים שיתמכו ביצירת חלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים.

יישום ההמלצות ידרוש מיצרנים להשלים עם רווחיות נמוכה יותר או להעלות מחירים. בתהליך הייצור של הבדים ממליצים החוקרים להימנע מצורות מסוימות של אריגת סיבים, ולבצע כביסה ראשונית במערכת מיוחדת שתוכל לאסוף את חלקיקי הפלסטיק הנפלטים.

ההוראות עוסקות גם בחומרי הכביסה הביתית, כשההמלצה היא לעבור מאבקת כביסה לנוזל כביסה. כמו כן מבקשים החוקרים לנסות ולפתח נוזלי כביסה אפקטיביים בטמפרטורות כביסה נמוכות, המכילים תוספים שאמורים למנוע פליטת חלקיקי פלסטיק.

ההמלצות לרגולטורים הן לשנות רגולציות קיימות, גם אם אין בכך אינטרס כלכלי מיידי. לצרכנים הומלץ להגביר את המודעות להרגלי כביסה נכונים יותר, כמו הפרדת ביגוד סינתטי ושימוש בטמפרטורות נמוכות יותר.