בועת האשראי הצרכני ממשיכה להתנפח: יתרת החוב של משקי הבית גדלה בכ-1.3% ברבעון הראשון

בועת האשראי הצרכני ממשיכה להתנפח: יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברביע הראשון בכ-1.3% והסתכמה בכ-511 מיליארד שקל, כך דווח היום בנק ישראל. עוד עולה מהנתונים כי יתרת החוב שלא לדיור למשקי הבית גדל מ-165 ל-168 מיליארד שקל – קרי, ב-3 מיליארד שקלים נוספים ברבעון אחד בלבד - וזה גבוה מהגידול שנרשם ברבעון הקודם (של 1 מיליארד שקל בלבד).

השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דרש לזמן את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לדיון מיוחד בממשלה על מנת שהיא תציג לו ולשריו תמונה ברורה לגבי מה שמכונה "בועת האשראי הצרכני", וזאת בעקבות הסקירה שחיבר הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, לפיו, האשראי של משקי בית צומח בקצב דומה לזה שנרשם בשנים שקדמו למשבר "הסאב-פריים" בארה''ב, משבר שהוביל למשבר הפיננסי הקשה ביותר מאז 1929.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

במהלך ישיבת הממשלה אחרונה שהתקיימה ביום ראשון האחרון, אחד משרי הממשלה העלה את הנושא שקיבל כיסוי תקשרותי רחב ונתניהו הביע עניין וביקש הרחבה בנושא. הן שר האוצר, משה כחלון והן יו''ר המועצה הלאומית לכלכה, אבי שמחון, ביקשו להרגיע את המשתתפים ומסרו כי היקף האשראי של משקי הבית ביחס לגודל הכלכלה (התוצר) אינו חריג ואף הוא מתחת לממוצע. עם זאת, נתניהו לא השתכנע ושרים שהשתתפו בישיבה מסרו ל"כלכליסט" כי ראש הממשלה דרש לקיים בכל זאת דיון בנושא ושלמוע את דבריה של הנגידה, וביקש ממזכיר הממשלה, צחי ברוורמן, לזמן את הנגידה בקרוב לקיום דיון בנושא.

לפי נווה, על אף שהצריכה הפרטית שומרת את משקלה בתוצר (כ-55%), נרשם זינוק בצריכת מוצרי בת-קיימא, לרבות מכוניות, כאשר לא נרשמה צמיחה בצריכה השוטפת בהיקפים דומים. לפי בדיקתו, הזינוק בצריכה של אותם מוצרים, מתרכזים בעיקר בעשירונים הנמוכים יותר (גידול של כ-10%) - דבר שלדבריו עשוי לשקף "חלחול מטה" של הצמיחה המתמשכת במשק ומעליית רמת החיים לשכבות החלשות יותר. אלא שנווה מציין כי אותו שיפור הושג בהגדלה משמעותית ומדאיגה בהיקף האשראי הצרכני של משקי הבית שזינק בקצב של כ-8% בממוצע בשנים האחרונות, מהר בהרבה מהצמיחה במשק. "גידול בצריכה הפרטית היום שמקורו העיקרי בעלייה משמעותית במינוף של משקי הבית על רקע רמת הריבית הנמוכה והאופטימיות לגבי רמת ההכנה העתידית" כתב נווה, "יכולה להיות תופעה בעייתית".

החוב לדיור של משקי הבית עלה ברביע זה בכ-4 מיליארדי שקל (1.2%) ועומד על כ-343 מיליארדים. בבנק ישראל דווחו עד כי ברביע הראשון של שנת 2017 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-13 מיליארדי שקל, נמוך מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-15 מיליארדים). באפריל 2017 נמשכת הירידה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-3.7 מיליארדי שקל. בניכוי השפעת עונתיות, נטילת משכנתאות חדשות בחודש אפריל הסתכמה בכ-4.3 מיליארדים.