יוג'ין קנדל: "אם לא נמשיך לפתח את הכלכלה משקיעים וחברות ילכו למקומות אחרים"
קנדל דיבר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, ישראל יצרה לעצמה הרבה מאוד תחרות כי היא הראתה לעולם שחדשנות יכולה להתפתח גם במקום נידח וקטן. פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל: "מערכת החינוך חייבת לפעול לצמצום האי שוויון"
"לכלכלה החדשנית אין ברירה אלא לצמוח. ישראל יצרה לעצמה הרבה מאוד תחרות כי היא הראתה לעולם שחדשנות יכולה להתפתח גם במקום נידח וקטן. בשש השנים האחרונות תל אביב ירדה מהמקום השני לשישי כי מקומות אחרים גדלו. אם לא נמשיך לפתח את המערכת משקיעים וחברות ילכו למקומות אחרים. החסם הכי גדול שלנו הוא המחסור בכוח אדם, שזו בעיה הפוכה מהכלכלה המתחדשת שבה הבעיה היא דווקא פריון", כך לדברי יוג'ין קנדל במושב השני בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
דפנה אבירם ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה: "השינויים טומנים בחובם סימני שאלה, איומים והזדמנויות. יש איום של גידול משמעותי באבטלה אם לא נדע להיערך כראוי לשינוי. מצד שני תהיה מלחמה עם העובדים המתאימים ועליה בשכר. כל אלה עלולים לערער את המערכת. לכן הקמנו קבוצת עבודה בה חברים כל נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, נציגי מעסיקים ועובדים ונציגי מכוני מחקר. אנחנו מתמקדים בחינוך והשכלה, הכשרה מקצועית והסדרי חקיקה וחקיקת עבודה.
יוג'ין קנדל צילום: יוסי זליגר
"כמה מהמגמות הצפויות לפי מחקרים בעולם: 65% מהמתחילים חינוך יסודי היום יעבדו במקצוע שעדיין לא קיים, כמחצית מהחומר שנלמד לא יהיה רלוונטי, 47% מהמקצועות בארה"ב בסכנה למחשוב שידרוש סט מיומנויות שונה. שני שליש מהמקצועות שילכו לאיבוד הם מתחום האדמיניסטרציה, שבעיקר נשים מועסקות בו. במקביל, גם מבנה שוק העבודה ישתנה ויהיה גידול בשיעור העצמאיים, החלפת עבודה בתדירות גבוהה יותר, תצורות עבודה חדשות טשטוש גבולות בין עבודה לחיים אישיים ועוד.
"כל התחומים האלה נידונים בצוות שלנו ושמנו לעצמנו כמה אתגרים: מיפוי הפער, חינוך והכשרה והחדרת החדשנות למערכת החינוך, וחקיקה מותאמת לצרכים החדשים והתאמת חוקי העבודה למציאות הנוכחית לרווחת שני הצדדים – העובד והמעסיק. הצוות כבר הוציא דו"ח ביניים ויש לנו עוד עבודה רבה לפנינו בשנה הקרובה".
פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל אמר: "הפריון של העובדים בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD ואנחנו לא מצליחים לסגור את הפער מול המדינות המובילות כבר 4 עשורים. נושא האי שוויון הוא מרכזי, יש לנו שתי כלכלות כי יש כאן אי שיוון גדול מאוד. מבחן פיא"ה של OECD בודק מיומנויות של שוק העבודה בגיל מבוגר יותר (64-16) ומכיל שאלות פשוטות מאוד. אם מסתכלים על נתוני פיז"ה שעושים בבתי הספר רואים קשר ישר בין שניהם. ישראל נמצאת יחד עם המדינות החלשות באירופה, לא רחוק מתורכיה. אם מסתכלים על הקשר בין אי השוויון לתוצאה מבחנים רואים שככל שהוא גדול יותר כך התוצאות נמוכות יותר ואצלנו רואים מתאם חזק מאוד. יש קשר חזק מאוד גם בין התוצאות לפריון ולשכר שמקבלים ואנחנו ממוקמים במקום נמוך מאוד. חייבים לצמצם את אי שוויון כי הוא מה שמושך אותנו למטה, צריך לדאוג ל-70-80 אחוזים שנמצאים למטה.
"אותו קשר בין האי שוויון בשכר לרמת המבחנים מתואם עם תוצר לנפש נמוך ותוצר נמוך לשעת עבודה. זו לא בעיה של 3 ואפילו של 4 הממשלות האחרונות, מקדמת דנן אנחנו לא מצליחים לצמצם את הפער. גם כשמסתכלים על בוגרי השכלה על-תיכונית ובעלי תואר ראשון התמונה לא משתנה. זו לא בעיה של החרדים או המגדר הערבי, אלא בעיה כללית של חברה אחת.
"את אחת הסיבות ניתן לראות כאשר מסתכלים על מיומנויות המורים. גם כאן אנחנו נמצאים באחד המקומות הנמוכים ב-OECD. למורה הממוצע בישראל ציון מעט גבוה יותר מתורכיה וצ'ילה, אז פני המורה כפני הדור. רואים גם אי שוויון מאוד גדול בין מקומות בישראל – בתל אביב אנחנו נמצאים ב-300 ב-OECD ובמגזר הערבי ב-200. יש מתאם חזק מאוד בין מה שלומדים לתוצאה שנראה אח"כ בחוץ.
"אי שוויון מוביל להישגים נמוכים במערכת החינוך, למיומנויות נמוכות שמתרגמות לאי שוויון בשוק העבודה ואז לתוצר לנפש נמוך ולרמת חיים נוכה. למרות שאת מה שאנחנו עושים אנחנו עושים טוב, אנחנו עושים אותו מעט מדי.
"אז איפה מתחילים? קודם כל מערכת החינוך חייבת לפעול לצמצום האי שוויון. למשל לכוון מורים טובים למקומות שיש בהם אי שוויון גדול יותר".
אהרן אהרן, מנכ"ל רשות החדשנות אמר בכנס: "העתיד כבר כאן. שוק המחשבים והמחשוב ותיק מאוד והמחשב הראשון יצא ב-1946. כשמסבירים את שוק העבודה מתחילים תמיד מחוק מור, שאומר בפשטות שכוח החישוב שניתן לקנות עבור דולר אחד מכפיל את עצמו על שנה וחצי. זה אומר בעצם שיש עלייה חדה מאוד ביכולות המחשוב. ניתן לראות שהשינוי הדרמטי התרחש לפני 10-15, אם נסתכל למשל על הסמארטפונים ועל היכולות שלהם. במידה מסוימת מסתיים בימים אלה דור חדשנות אחד שכלל בתוכו את נושא האי קומרס ותחומים נוספים, אבל בעיקר את נושא יצירת המידע. תסתכלו על אינסטגרם ויוטיוב למשל. ביוטיוב בכל דקה מתווספות 300 שעות סרטונים. במידע העצום הזה צריך לעשות שימוש כלשהו. יש עליה ביכולות המחשוב ובנגישותם וירידה במחירי החומרה וזה מכניס אותנו לעידן של מכונות חכמות.
אהרון אהרון צילום: אוראל כהן
"ואם המכונות חכמות מדי עולה השאלה מה עושים בני האדם וכמובן ההשפעה הצפויה על שוק העבודה. גם משרות של עובדים מיומנים נמצאות בסכנה, אם ניקח למשל מקצוע כמו בנקאי מיומן ועריכת דין, שעבודת הבסיס שלהם עלתה רמה אחת למעלה.
"מה שקורה זה שחסמי הכניסה יורדים. אם פעם למשל היה צריך לדעת שפת תכנות בשביל לכתוב אתר, היום כבר לא צריך. במקום להתעסק בשפת תוכנה אני מתעסק ביצירת דאטה.
"אנשים ימשיכו לפתח את הטכנולוגיה ואת המכונות וכישורי המפתחים ידרשו להיות הרבה יותר מתוחכמים. מדינות שידעו לרתום כוח עבודה ליצירת טכנולוגיות מתקדמות ירוויחו. בגלל שחסמי הכניסה יורדים, אדם שרוצה להיכנס לתחום לא בהכרח צריך להיות בעל השכלה אקדמית. לעומת זאת יש את הקצה העליון של הפירמידה שבו מיומנות הכניסה גבוהות יותר. אנשים חכמים יש בכל העולם. מה שמבדל אותנו בישראל בתחום הזה זה 3 דברים: היכולת לעבוד בקבוצות קטנות בצורה מולטי דיסציפלינרית, רוח יזמית והיכולת לראות בצורה רחבה את שיקולי המערכת ולא על רק את העבודה בפועל".
