בלעדי לכלכליסט
החשב הכללי באוצר מוציא את הפרטת תעש מהקפאה
החשכ"ל רוני חזקיהו ורשות החברות החליטו להמשיך את המכרז מהנקודה שבה הופסק. חזקיהו ינהל את המגעים מול אלביט מערכות, שנותרה המתמודדת היחידה
המכרז למכירת תעש מתעורר לתחיה - בדיוק בשלב שבו נפסק. ל"כלכליסט" נודע כי החשב הכללי הנכנס רוני חזקיהו החליט לתמוך במכירת החברה, בשיתוף פעולה עם אורי יוגב, מנהל רשות החברות שיסיים את תפקידו בספטמבר.
קראו עוד בכלכליסט:
- תעש ממשיכה להפסיד - אבל פחות
- אורי יוגב: "נסיגה מהמכרז להפרטת תעש עלולה לגרום נזקים של מיליארדים"
- מנכ"ל האוצר הורה לעכב את הליך הפרטת תעש; שלח ליוגב מכתב נזיפה
אתמול, כך נודע ל"כלכליסט", החליטו ועדת המכרזים של משרד החשב ורשות החברות להמשיך את המכרז בדיוק במקום שבו הופסק באוגוסט האחרון. הוועדה מצאה שאין בטענות מבקר המדינה, שלפיהן קיימים ניגודי עניינים שונים במכרז, כדי לעצור את התהליך. כזכור, המבקר יוסף שפירא פנה באוגוסט לשר האוצר משה כחלון וביקש ממנו לעצור את התהליך, לאור ליקויים שמצא בו.
עוד החליטה הוועדה כי חזקיהו יוביל את המו"מ מול אלביט - המתמודדת היחידה במכרז - לאחר שבשלב הקודם היה זה יוגב שהוביל את המו"מ. עם זאת, המו"מ יחל רק לאחר שהערכת שווי תעש תהיה מוכנה, הליך שאמור לארוך כמה שבועות. בתהליך שהופסק, כאמור, אלביט נותרה המתמודדת היחידה, מצב שגרר התנגדות עזה מצד החשבת הכללית היוצאת מיכל עבאדי־בויאנג'ו.
עיקר התנגדותה של עבאדי־בויאנג'ו נגעה לשווי של תעש, לאחר שהתגלו ניגודי עניינים של שני מעריכי השווי של החברה כאשר התברר שביצעו בעבר הערכות שווי לחברה־בת של אלביט. שני מעריכי שווי חדשים שנבחרו נקבו בשווי של 1.6 מיליארד שקל לתעש, אך עבאדי־בויאנג'ו טענה שיש לדרוש מאלביט סכום גבוה יותר.
מיקי פדרמן, בעל השליטה באלביט מערכות צילום: אוראל כהן
כחלון ומנכ"ל משרדו שי באב"ד התנגדו לתהליך במתכונת הקודמת וסייעו לעצירתו. ככל הידוע, כחלון ובאב"ד תומכים עתה בעמדה של חזקיהו לקידום התהליך מחדש, לאחר שהיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג אישר גם הוא שטענות המבקר אינן מספיקות כדי לעצור את התהליך.
באפריל 2014 אישרה ועדת הכספים של הכנסת, אז בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, את מהלך ההפרטה. חברי הוועדה תמכו פה אחד במתווה. עלות ההפרטה הוערכה אז ב־6 מיליארד שקל, מהם כ־2.5 מיליארד שקל חובות של החברה למדינה. יתרת הסכום נועדה למימון הסכם פרישה של כ־1,200 עובדים, שבמסגרתו כל עובד קיבל כ־1.3 מיליון שקל, וכן להעתקת אתר הפעילות המרכזי של החברה מרמת השרון לרמת בקע שבנגב.
באוגוסט הודיע באב"ד על הקפאת הליך המכירה לאחר שוועדת המכרזים קיבלה החלטה להתקדם למו"מ עם אלביט. ההחלטה התקבלה ברוב של שלושה חברי רשות החברות ונגד עמדת שני נציגי משרד האוצר.
יוגב איים בתגובה כי יבטל את המכרז. בהיעדר משקיע חיצוני שיזרים 1.1 מיליארד שקל לחברה, היתה הממשלה נאלצת לשוב ולהשקיע בה מאות מיליוני שקלים כדי לשמור על המשך תפקודה. מאז, כאמור, הוקפא המכרז.
יותר מעשר חברות וקבוצות משקיעים התמודדו על רכישת תעש. הבולטות ביניהן היו אלביט, קבוצה משותפת של מאיר שמיר וסמי קצב, קרן פימי של ישי דוידי, המיליארדר היהודי־אמריקאי איירה רנרט וחברת פלקסטרוניקס מארצות הברית. מתוך שש חברות סופיות שהתמודדו על רכישת החברה, רק אלביט נותרה במירוץ. קבוצת שמיר קצב פרשה בטענה שהמכרז תפור למידותיה של אלביט. אפשרות המכירה לאלביט עוררה אז ביקורת, בטענה כי תאפשר לאלביט לצבור כוח, שכן המיזוג ייצור חברה שתחלוש על 90% ממכירות התחמושת היבשתית לצה"ל.
אלביט, בשליטתו של מיקי פדרמן, לא הסתירה מתחילת הדרך את רצונה העז לרכוש את תעש, לאור העובדה שחלקים מהותיים מהחברה יכולים להוות פעילות משלימה לזו של אלביט.
תעש סיימה סימה את 2016 עם הפסד נקי של 182 מיליון שקל, שכולו נובע מהוצאה לפרישה מוקדמת של עובדים. בניכוי ההפרשה מדובר באיזון, לעומת הפסד נקי של 89 מיליון שקל ב־2015. מכירות החברה ב־2016 גדלו ב־12% והסתכמו בכ־2.1 מיליארד שקל, בהשוואה ל־1.9 מיליארד שקל ב־2015.
