סקירת הרכב הצמוד של האוצר: ברשות המסים רצו לתת הטבה לכולם אך היא הגיעה רק לגברים עשירים

בכבישי ישראל נוסעים 350 אלף מחזיקי רכבים צמודים (כלומר רכבי ליסינג או לסירוגין רכבים שאינם בליסינג אך צמודים לעובד) - 78% הם גברים, ו-22% נשים. כך עולה מנתונים שפרסם הבוקר (ב') משרד האוצר. 

מדובר בכ-10% מאוכלוסיית השכירים - ושיעור ההכנסה של מחזיקי הרכב הצמוד עולה עם שיעור השכר. כלומר - ככל שמרוויחים יותר, כך שהסיכוי להחזיק רכב צמוד הוא גדול יותר. עוד עולה מן הדו"ח כי מחזיק רכב צמוד ממוצע הוא גבר - בן 45 עד 54 שמתגורר במרכז.

אילוסטרציה צילום: יריב כץ

מחזיקי רכב צמוד הם כל מי שקיבלו רכב ממקום העבודה ומשלמים בגינו מס, כלומר גם מי שקיבל למשל מכונית ליסינג. כלומר, מי שמקום העבודה שלו חוכר מכונית וגם מי שקיבל מכונית שנמצאת בבעלות מקום העבודה. שווי שימוש, יש להדגיש, הוא המס שמשלמים מחזיקי רכב צמוד למדינת ישראל בגין ההטבה. כלומר- זהו סכום שמתווסף למשכורת הברוטו של מחזיק הרכב הצמוד. סכום זה משמש לצורך חישוב מס בתלוש.

נושא הרכב הצמוד בישראל עבר בפעם האחרונה שינוי מהותי בשנת 2009 – אז שונתה שיטת החישוב. עד שנת 2009 הוטל על כל המכוניות שנמכרו בישראל מס קניה אחיד. שווי השימוש על המכוניות חושב לפי קבוצות מחיר. משנת 2009 הוטל על כל המכוניות מס קניה בגובה 83% שממנו נוכו סכומים של עד 16,500 שקלים בהתאם לכמה מזנהמים פולטת המכונית – ואילו שווי השימוש לרכב חושב לפי 2.48% משוויה של המכונית במחירון. כלומר- אם פלוני מקבל ממקום העבודה מכונית ששווה 130 אלף שקלם – הסכום שיצטרף לסכום הברוטו בתלוש השכר שלו הוא .2.48% מ130 אלף שקלים.

הדו"ח שמפרסם משרד האוצר, המבוסס על מודל המס של מינהל הכנסות המדינה באגף הכלכלן הראשי חושף לראשונה מאפיינים רבים וחשובים של מחזיקי הרכב הצמוד בישראל. עוד נתונים שעולים מהסקירה:

-משכורתו הממוצעת של מחזיק רכב צמוד היא 30 אלף שקלים, כלומר פי 3.7 משכיר שאינו מחזיק ברכב צמוד אשר מרוויח 8,000 שקלים בחודש.

-היקף תשלומי המסים של מחזיקי רכב צמוד (כלומר שווי השימוש הכולל) הוא 5.6 מיליארד שקלים, לעומת 3.4 מיליארד בשנת 2007. כלומר שינוי שיטת החישוב המדובר בשנת 2009 פגע במחזיקי הרכב הצמוד המשלמים יותר.

-במרכז הארץ מתגוררים יותר מחזיקי רכב צמוד: 12% מן השכירים מחזיקי הרכב הצמוד מתגוררים במרכז, 7% בלבד בפריפריה.

-מחזיקי רכב צמוד הם לרוב בעלי הכנסה גבוהה: רק 14% ממחזיקי הרכב הצמוד שייכים לעשירון 1 עד 7- ואילו 48% שייכים לעשירון העליון ביותר.

רשות המסים רצתה הטבה לכולם וקיבלה הטבה לגברים עשירים

דו"ח משרד האוצר טומן בחובו נתונים נוספים, שבחלקם מצביעים באופן חריף על העיוותים החמורים הטמונים בתופעה: ראשית, רכב צמוד אינו נחלת הכלל, למרות שתכניתה המקורית של רשות המיסים, מתווה המס הירוק משנת 2009, נועדה להנגיש את הרכב הצמוד לצעיר ומי שאינו מרוויח הרבה. לכן על פי מתווה המס הירוק המקורי היו הישראלים אמורים לקחת רכב צמוד זול  וליהנות משווי שימוש נמוך חודשי. המתווה היה אמור להנגיש רכב צמוד לשכירם צעירים, למי שידו אינו משגת וגם לתושבי הפריפריה. בפועל הדבר לא קרה. 50% ממחזיקי רכב הצמוד מרוויחים מעל 47 אלף שקלים. למעשה, בקרב מי שמרוויחים מתחת ל-9,700 שקלים בחודש כמעט ולא ניתן למצוא מחזיקי רכב צמוד, שלא לדבר על העובדה שמתוך חמישה מחזיקי רכב צמוד – רק אחת היא אישה.

נתיבי איילון. 50% מהמחזיקים רכב צמוד מרוויחים מעל ל-47 אלף שקל בחודש צילום: יאיר שגיא

מייבשים את הפריפריה

עוד נתון מדאיג הנוגע לרכבים צמודים מתייחס לפריסת מחזיקי הרכב הצמוד בישראל. רובם מתגוררים במרכז.

אחד הנושאים שבהם מתגאים קברניטי חברות הליסינג הוא היותם של הרכבים הצמודים "מנועים חברתיים", כלומר רכבים אשר מאפשרים לתושבי הפריפריה לנוע בחופשיות לעבודה באזור המרכז. בפועל, הדבר לא קורה: לפי נתוני האוצר בצפון ניתן למצוא רק 11.8% מן השכירים בעלי הרכב הצמוד. בדרום מדובר ב10.8%. במרכז לעומת זאת מתגוררים 55.5% ממחזיקי הרכב הצמוד, נתון שלא ממש מתיישב עם ההצהרות על פיתוח הפריפריה.

נתון זה חושף עיוות חמור: על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רכב ליסינג ישראלי נוסע 32 אלף קילומטרים בשנה - כמעט פי 2 מרכב בבעלות פרטית. אם רוב הרכבים הצמודים נמצאים במרכז, כנראה בסמוך למקום העבודה, מדוע רכבי הליסינג נוסעים כל כך הרבה? הפתרון בידי מחזיקי הרכבים. ייתכן כמובן שמדובר בבעלי הרכבים שלטענת קברניטי הליסינג גרים במרכז ומביאים את בשורת ההייטק לקריית גת ויתר מפעלי הפריפריה. אך זהו כבר טיעון אחר הגוזל פרנסה מתושבי הפריפריה.

שווי שימוש מהגבוהים בעולם? ומה עם הדלק?

דו"ח האוצר על נושא שווי השימוש, כך ניכר, מיועד בעיקר להצדיק את מדיניות האוצר בנושא ולהמחיש ששווי השימוש מייצר למדינה הכנסות נאות במתכונתו הקיימת. ההבנות בנושא שווי השימוש שהתקבלו בשנת 2009 התקבלו לאחר שורה של מאבקים מול נציגי עובדים. במקור היה אמור שווי השימוש להיות גבוה יותר. אך עם זאת, מחברי הדו"ח מדגישים ש"שווי שימוש בגובה 2.48% הוא מן הגבוהים בעולם". בין היתר מדגישים במשרד האוצר עובדה כאובה: האחוז הזה, של שווי השימוש, נגזר בעצם ממחיר המכונית בישראל, שהוא מחיר גבוה מאוד ביחס למדינות אחרות. אך דווקא הצהרה זו אינה נכונה וגם אינה מדויקת. הסיבה היא שבמשרד האוצר נוטים "לשכוח" הטבה חשובה במיוחד המתלווה לרכב צמוד בישראל: מערכת הדלקן הצמוד. יש להדגיש שמחזיקי רכב צמוד אינם מקבלים את הדלק "חינם", הם אכן משלמים עבורו אך הסכום, לפי הערכות בענף הליסינג, אינו מגלם אפילו חצי מעלות הדלק שמשלם בעל רכב רגיל, שאינו צמוד. אם נתיחס לעובדה שרכב ליסינג נוסע פי שניים מרכב פרטי נבין היטב כיצד הדלק מקזז בקלות את שווי השימוש.