הממונה מפריע? נכפיף אותו ליועץ המשפטי לממשלה

ניסיון לפגוע בסמכויות של התפקיד שעושה צרות לנתניהו: מכרז שפורסם לפני כמה ימים למינוי ממונה חדש על המשמעת בנציבות שירות המדינה משנה באופן מהותי את הגדרת התפקיד ומחליש את עצמאותו.

במכרז החדש שפרסמה הנציבות נלקחו סמכויות חשובות של הממונה על המשמעת, הנחשב לאחד התפקידים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בשירות המדינה ובשירות הציבורי.

הממונה הקודם, אסף רוזנברג, כיהן בתפקיד בעשור האחרון. במהלך כהונתו נפתחו הליכים משמעתיים נגד רבים ממקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מי שמכהן כיום כממלא מקום נציב שירות המדינה הוא אודי פראוור, מקורב לנתניהו וסמנכ"ל במשרדו. פראוור לקח חלק פעיל בניסוח המכרז החדש והתייעץ עם פרקליטות המדינה בנושא. הנציב הקודם משה דיין סיים את תפקידו בסוף חודש מאי. כהונתו הזמנית של פראוור צפויה להסתיים בעוד כמה שבועות, שכן היא מוגבלת לשלושה חודשים בלבד.

"יש כאן מחטף"

לדברי בכיר בנציבות שנחשף לנוסח החדש, "יש כאן מחטף. אין ספק בכלל שבמכרז החדש יש ניסיון ברור של החלשה - הן במעמד, הן בסמכויות".

במה שונה התפקיד במכרז החדש? ראשית, התיאור הבסיסי שלו הוחלף מ"ממונה בכיר (משמעת)" ל"מנהל אגף בכיר (משמעת)". לפי העץ הארגוני הקיים בנציבות, הממונה על המשמעת אחראי על כמה אגפים. כעת, השינוי בהגדרה הופך את תחום המשמעת לעוד אגף.

שינוי מרכזי נוסף הוא ביטול הסמכות של הממונה על אגף החקירות, שהיווה חלק משמעותי מכוחו של הממונה. במכרז הקודם לתפקיד נכתב כי הממונה "משמש כאיש הקשר בין אגפי החקירות ואגפי התביעה לבין המשטרה". לעומת זאת, שבמכרז החדש נעלם כל אזכור לאגף החקירות.

בנוסף, הושמטה גם פסקה מהמכרז הקודם שקבעה כי הממונה ירכז הודעות משטרה על פתיחת חקירות נגד עובדי מדינה, וכי בסמכותו לעיין בחומרי החקירות ולהחליט לפיהם על המשך הטיפול בעובדים חשודים.

לפי המכרז הקודם, הממונה ייצג את הנציבות בפורום משותף לפרקליטות המדינה ולמשטרה שעוסק בהעברת תיקים פליליים לטיפול משמעתי. גם תפקיד זה נעלם מהמכרז החדש. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. גורמים בנציבות טוענים שהמכרז יאפשר לבכירים במשרדו להשפיע על עבודת הממונה על המשמעת צילום: בלומברג

מנדלבליט תחילה

בנוסף לגריעת הסמכויות, המכרז החדש מחליש באופן משמעותי את עצמאותו של הממונה על המשמעת. דוגמה בולטת לכך היא הכפפת שיקול דעתו לזו של היועץ המשפטי לממשלה. את התפקיד הזה ממלא כיום אביחי מנדלבליט, הנחשב מקורב לראש הממשלה.

כך למשל, עד כה, שימש הממונה כרכז בין כל אגפי האכיפה בנציבות בנושאי חקירה ותביעה. ריכוז זה כלל גם קבלת החלטות "לגבי סגירת תיקים, עסקאות טיעון, השעיות, הגשת ערעורים וכו'", לשון המכרז הקודם שפורסם לתפקיד.

אלא שכעת שונה המכרז ובנוסח החדש נכתב כי הממונה יקיים "התייעצות סדירה עם משרד המשפטים בתחומי עבודתו". כלומר, הממונה החדש יצטרך לעבור תמיד דרך מנדלבליט ואנשיו בשורה של תחומים מרכזיים לתפקיד.

בנוסף, המכרז החדש קובע כי הממונה יצטרך להתייעץ עם נציג של היועץ המשפטי לממשלה, ולא עם היועץ עצמו, בנושאים הקשורים להשעיית עובדי מדינה, "וגם במקרים אחרים", כפי שנכתב במכרז.

ואולם נראה שהכפפת הממונה ליועץ משפטי אחד אינה מספיקה. המכרז החדש קובע עוד כי על הממונה החדש להתייעץ עם היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה בשורה של מקרים.

במסגרת הגדרות התפקיד כיום, הממונה מופיע בפני ועדות הכנסת "וגורמים ממלכתיים אחרים". המכרז החדש לא שולל את הסמכות הזאת, אבל קובע כי הממונה יכול להופיע בפני אותן ועדות רק באישור של נציב שירות המדינה - שהוא כיום פראוור, מקורבו של נתניהו.

כך פוטר הממונה הקודם

בעשור שבו כיהן רוזנברג כממונה על המשמעת, נפתחו הליכים משמעתיים נגד שורה ארוכה של בכירים בלשכת נתניהו ומקורבים אליו. הכל נעשה בתיאום מלא עם הנציב הקודם.

הרשימה ארוכה: עזרא סיידוף, לשעבר סמנכ"ל המבצעים של משרד ראש הממשלה, הוא החשוד המרכזי בפרשת מעונות ראש הממשלה; נתן אשל, לשעבר ראש הסגל של נתניהו, הורשע בדין משמעתי על הטרדה מינית; גיל שפר, גם הוא ראש הסגל לשעבר של נתניהו, חשוד בעבירות מין והמשטרה המליצה להעמידו לדין; פרח לרנר, שהיתה יועצת בכירה בלשכת נתניהו, פוטרה והורחקה מהשירות הציבורי במסגרת הסדר טיעון עקב חשד לעבירות פליליות חמורות; רוזנברג ניסה להוביל לפיטוריה של רבקה פאלוך, יועצת לענייני חרדים ומקורבת של נתניהו; והוא אף פתח בהליך משמעתי נגד ראש הסגל הנוכחי של נתניהו יואב הורוביץ, אשר תקף בפומבי את שר התחבורה ישראל כץ.

רוזנברג ידע גם ויכוחים לא פשוטים עם מנדלבליט, שהתחילו ביום השלישי שלו בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. נושא המחלוקת היה מינויו של דניאל טאוב, מקורב לנתניהו וליועצו עו"ד יצחק מולכו, לתפקיד היועץ המשפטי של משרד החוץ.

טאוב, שכיהן כשגריר ישראל באנגליה ונחשב לאחד מטובי עובדי החוץ של ישראל, לא נבחר במכרז בעקבות דו"ח חמור שנכתב נגדו. מנדלבליט ביקש לבטל את המכרז שפסל את טאוב וטלצאת במכרז חדש כדי להכשיר את המינוי. רוזנברג התנגד והצליח לעצור את המינוי.

רוזנברג פוטר בסוף 2016 על רקע קשר אישי שניהל בהסכמה עם סגניתו. לטענתו, פיטוריו נעשו כנקמה על התהליכים שהוביל נגד אנשי נתניהו. בסופו של דבר, רוזנברג עזב את הנציבות רק בסוף חודש מאי האחרון, לאחר שהצליח להביא את פיטוריו לדיון בבית הדין לעבודה. באופן חריג, מנכ''ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר הסכים להעניק לו פיצוי יוצא מן הכלל כדי שיעזוב.

גורמים בנציבות מציינים כי מדובר בניסיון ברור להחליש את אגף המשמעת ולמנוע מינוי של ממונה נוסף כמו רוזנברג. עוד לטענתם, המכרז החדש יאפשר לבכירים במשרד ראש הממשלה להשפיע במקרים הנחשבים רגישים.

מנציבות שירות המדינה נמסר: "הטענות שהועלו בפניך על ידי מאן דהוא אינן נכונות וחוטאות לאמת. לא נוספה בנוסח המעודכן שום צומת דרכים שלא הופיעה קודם לכן, כפי שגם לא נגרעה שום סמכות שהיתה לתפקיד קודם לכן. תפקיד הממונה על המשמעת לא הוחלש. לא הצלחנו למצוא את כל הקביעות המופיעות בדבר היחלשות הממונה. תנאי הסף למכרז לא שונו".

באשר להתערבות היועץ המשפטי לממשלה בניסוח המכרז החדש נמסר: "לקראת פרסום המכרז, שנוסחו הקודם נקבע לפני 13 שנה, החליט מ"מ הנציב להיוועץ עם פרקליטות המדינה, שהיא שותף מרכזי לעבודת האגף. ההיוועצות עם היועץ המשפטי ועם הפרקליטות היתה גם בעבר. חוק שירות המדינה קובע כי בכל החלטה חלה חובת היוועצות של הממונה על המשמעת עם היועץ המשפטי או עם בא כוחו, דהיינו הפרקליטות. כך היה לאורך השנים והדבר לא חדש ולא השתנה". בניגוד לטענות הנציבות, המכרז האחרון לתפקיד פורסם בחודש מרץ 2010.

ממשרד המשפטים נמסר: "הנציבות ניסחה את המכרז ולכן מוצע שתפנו אליהם".