הצעת חוק אשראי הוגן אושרה לקריאה שנייה ושלישית: "רוצים ליצור תחרות עם הבנקים"
החוק צפוי לפתוח את שוק ההלוואות לגופים חוץ בנקאיים - שכיום מוגבלים בשיעורי הריבית, בשונה מהבנקים, ולאפשר מתן הלוואה ליחידים שהבנקים מסרבים להעמיד להם אשראי. יו"ר ועדת החוקה ח"כ סלומינסקי: "אנחנו רוצים ליצור תחרות עם הבנקים ולשמור על האזרח הפשוט"
16:4418.07.17
היום (ג') אושרה לקריאה שניה ושלישית בוועדת החוקה הצעת חוק אשראי הוגן. עיקרי המלצות הוועדה, בראשותו של ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) עוסקות בשיעורי הריבית המקסימאליים שניתן לגבות באשראי מיחידים - בין שהם אנשים פרטיים או משקי בית ובין שהם עוסק מורשה או פטור - בתנאי שאינו תאגיד.
קראו עוד בכלכליסט:
- הפרדת חברות כרטיסי האשראי מעכבת עדכון העמלה הצולבת
- בניגוד להתחייבות, משרד האוצר לא הקים את הקרן למודרי אשראי
- ועדת השרים אישרה: לווה מובטל יוכל לדחות תשלומי משכנתא ללא ריבית פיגורים
לשם הדיוק, הצעת החוק קובעת שהעלות המרבית של האשראי תהיה לשנה לפי חישוב של: ריבית בנק ישראל+15%, וכאשר מדובר על הלוואה קצרת מועד יהיה החישוב: ריבית בנק ישראל+20%. משום שריבית בנק ישראל כיום היא כמעט אפסית ועומדת על 0.1%, הרי שבפועל ניתן יהיה לגבות (כל עוד לא יחול שינוי בריבית הבנק המרכזי) שיעורי ריבית של כ-15% ושל כ-20% בהתאמה.
כיום, טרם כניסת החוק לתוקף, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי אינם מוגבלים בשיעורי הריבית וגופי אשראי חוץ בנקאיים מוגבלים עד ריבית שנתית לפי חישוב של ריבית שעומדת על פי 2.25 מהריבית הממוצעת של הבנקים. במציאות של ריבית כמעט אפסית של הבנק המרכזי פירוש הדבר שבפועל גופי אשראי חוץ בנקאיים יכולים לגבות על פי חישוב ה 2.25 ריביות שנעות בין 8% ל-10%.
ניסן סלומינסקי (ארכיון) צילום: עומר מסינגר
מצד אחד, המטרה של החוק היא, בין היתר, לאפשר ליחידים שלא מקבלים היום אשראי מגופים חוץ בנקאיים, להיות מסוגלים לקבל. משום שגופי אשראי כאלו מוגבלים היום לפי תקרת ה-פי 2.25 וכעת יוכלו להעמיד אשראי בריבית גבוהה יותר, במקרים מסויימים תאפשר להעמיד אשראי ליחיד שהסיכון שלו מתומחר לפי שיעור ריבית שגבוה יותר מהתקרה כיום (אך נמוך מה-15%).
מנגד, יש לזכור שתקרות הצעת החוק קובעות שיעורי ריבית מקסימאליים שהם דו-ספרתיים ומאוד גבוהים. גורמים בשוק האשראי מציינים כי בעיה נוספת היא המשך והעמקת המידור של מודרי אשראי. זאת משום העובדה שיחיד שלא מקבל כיום הלוואה מגופים חוץ בנקאיים (ולכן ברור שגם המערכת הבנקאית מסרבת להעמיד לו אשראי), הרי שגם במצב החדש סביר להניח שהלווה יסורב. בהתאם להצעת החוק על גביית שיעורי ריבית גבוהים יותר מה-15% ו-20% תהיה חשיפה לעיצומים כספיים.
היבט נוסף הוא תקרת העלות המקסימאלית שניתן לגבות על אשראי שניתן באופן של ניכיון צ'ק מסחרי (מה שנקרא 'ריבית פלילית'). לדוגמא, ספק שקיבל מקבלן צ'ק לפי שוטף +60 ומעוניין להקדים את התזרים הכספי לימים הקרובים, ושעושה זאת באמצעות פנייה לגוף חוץ-בנקאי. אותו גוף חוץ בנקאי המבצע עבורו ניכיון צ'ק יוכל לגבות ריבית אפקטיבית של עד 30% כאשר ריבית גבוהה יותר תחשב כסנקציה פלילית.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי "היום נצא לדרך חדשה. אחד מיעדי החוק הוא להגדיל את האשראי במשק, שאותן אוכלוסיות שלא מצליחות לקבל אשראי בין היתר בגלל הסיכון לגביהן מול הריבית שניתן לגבות, יוכלו לקבל. ייעוד נוסף הוא ליצור תחרות עם הבנקים. ייעוד שלישי הוא לשמור על האזרח הפשוט מול הבנקים והגופים החוץ בנקאיים שיותר חזקים ממנו. אנחנו רוצים שהגופים ירוויחו והבנקים יעשו זאת אם נרצה או לא, אבל שזה יהיה בגבול הסביר".
הרקע לחוק מגיע בהמשך להמלצותיה של הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי מ-2011. אז מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל צוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, בראשות המפקח על הבנקים.
