פרשת בזק
מנהל המחלקה הכלכלית ב-yes נחקר ברשות ני"ע
ירון רענן חשוד שסייע לבכירים בחברת הלוויין, ובהם המנכ"ל רון אילון וסמנכ"ל הכספים מיקי ניימן, לעוות את דו"חות החברה על מנת שבעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' יוכל למשוך מקופתה עשרות מיליוני שקלים
מנהל המחלקה הכלכלית ב-yes, ירון רענן, נחקר לפני מספר שבועות ברשות ני"ע בחשד שסייע "לבשל" את דו"חות החברה.
- הבנקים דורשים שאלוביץ' יביא 100 מיליון שקל מהבית
- ביהמ"ש החליט: פילבר יורחק ממשרד התקשורת לחודש נוסף
- התפתחות דרמטית בפרשת בזק: החקירה הורחבה גם לעסקת yes-חלל תקשורת
על פי החשד בפרשייה, אחת מתוך שלוש שמרכיבות את פרשת בזק, בכירים ב-yes פעלו לעוות את תזרים המזומנים החופשי של החברה בשנים 2016-2015, על מנת שבעל השליטה, שאול אלוביץ', יוכל לקבל עשרות מיליוני שקלים נוספים מקופת בזק בתמורה למניות yes שמכר לבזק בעסקת בעלי עניין בחודש מרץ 2015. מעורכי דינו של רענן לא נמסרה תגובה.
על פי הסכם מכירת מניות yes של אלוביץ' לבזק, עמידה ביעד תזרים המזומנים החופשי במשך שלוש שנים (2017-2015) הייתה שווה עבורו 170 מיליון שקלים. על פי חשד הרשות, בכירים ב-yes - בהם המנכ"ל רון אילון וסמנכ"ל הכספים מיקי ניימן - ביצעו מניפולציות בדו"חות - שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת בזק, במטרה ש-yes תעמוד ביעד. המניפולציות כללו, על פי החשד, דחיית תשלומים לספקים, דחיית השקעות ואי מתן ביטוי להשפעת הנטישה של לקוחות.
האינטרס של הבכירים לסייע לאלוביץ', כך החשד, היה בין היתר בונוסים ותנאי שכר שאושרו להם על ידי דירקטוריון yes, אשר נשלט בתקופה הרלוונטית לחקירה על ידי מקורביו של אלוביץ', ביניהם בנו אור המשמש כיו"ר החברה, כלתו אורנה פלד-אלוביץ' ויד ימינו בקבוצת יורוקום, עמיקם שורר. חברים בדירקטוריון yes נחקרו ברשות בעניין זה.
כך למשל, בינואר 2016 שינה הדירקטוריון את נוסחת הבונוסים של המנכ"ל אילון, כך שחלק ממנה יהיה מבוסס גם על עמידה ביעדי התזרים החופשי. אילון קיבל בשנת 2016 בונוס של חצי מיליון שקלים, מתוך שני מיליון שקלים בונוס בסך הכל, על עמידה ביעד זה.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", חוקרי הרשות תפסו במסגרת החקירה התכתבויות מיילים בין אנשי כספים ובכירים ב-yes, מהם עולה, לכאורה, שהמעורבים "שיחקו" עם תזרים המזומנים החופשי כדי להגדיל אותו.
בהתכתבויות הופיעו התבטאויות כגון "בקצב הזה לא נעמוד ביעד" או "חייבים לדחות תשלומים לספקים". באחד המיילים שהתייחס לעניין תזרים המזומנים החופשי, אף איתרו החוקרים התבטאות בסגנון "אני לא מוכן לדווח את זה לאלוביץ'". על פי החשד, התבטאות בסגנון זה שיקפה את "רוח המפקד". כלומר שבכירים בחברה היו מכוונים להשגת יעד התזרים, שלבעל השליטה היה אינטרס כלכלי מובהק בו, עד שהם חששו לדווח לו שהם עשויים לא להגיע אליו.