שיטת שטיינמץ: כך גיבש המיליארדר שיטת שוחד לקידום ענייניו

המיליארדר בני שטיינמץ נעצר אתמול יחד עם ארבעה חשודים נוספים בחשד כי שיחדו עובדי ציבור בכמה מדינות בעולם, ובהן רומניה וגינאה. בית משפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרם של בני שטיינמץ ושל היועץ הפוליטי הבכיר לשעבר טל זילברשטיין בארבעה ימים. גם היו"ר הזמני של בזק דוד גרנות נעצר אתמול והוא שוחרר בתום חקירתו. כמו כן נעצרו נחקרו נשיא חברת BSGR של שטיינמץ אשר אבידן וחשוד נוסף, שותף בכיר במשרד גדול שייצג בעבר חברה הקשורה לשטיינמץ. שמו לא הותר לפרסום. אין קשר בין החשד נגד גרנות לפרשת בזק.

החמישה נעצרו בחשד לפעילות שיטתית של שוחד, הלבנת הון ומרמה. לפי המשטרה מדובר בשיטת פעולה של שטיינמץ שבה נקט ברומניה, בגינאה ובמדינות נוספות. במשטרה מייחסים לעצורים עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון, זיוף מסמכים, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט ומתן שוחד.

זילברשטיין נעצר בעבר ביחד עם שטיינמץ ברומניה. לפי המשטרה, במהלך החקירה התגלה שיש לזילברשטיין קשר הדוק לשטיינמץ. "אותן ראיות הקושרות את שטיינמץ קשורות באיזה אופן גם אליו", אמר נציג המשטרה בדיון. "הוא השפיע (על עדים, זש"ל), הוא כבר עשה את זה, כך אנחנו חושדים".

אבידן נעצר יחד עם שטיינמץ גם במעצרו הקודם בדצמבר האחרון. אבידן עובד ב־BSGR זה עשור. לפני כן עבד במשרד החוץ במשך 22 שנה, שם שימש גם כראש המחלקה האחראית על הקשר עם השגרירויות באפריקה.

"קיים חשד סביר לעבירות המיוחסות לחשודים. הוצגה בפני ראיה שכונתה על ידי המשטרה 'דרמטית' ואכן כך הם פני הדברים", כתב השופט מנחם מזרחי בהחלטתו.

בבקשת המשטרה אתמול להאריך את מעצרו של שטיינמץ בשמונה ימים צוין כי החקירה הזו היא המשך של החקירה מדצמבר, שבה נחקר בחשד כי שיחד את נשיא גינאה לשעבר לנסנה קונטה ואת אשתו מאמדי טור. לפי הבקשה, באותה חקירה התגלתה פרשה נוספת. "ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) מתנהלת חקירה רחבת היקף בחשד של מתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון", נכתב. "לפי חומר החקירה, השוחד בשווי עשרות מיליוני דולרים ניתן לנשיא גינאה לשעבר ולאשתו על ידי חברת BSGR שבבעלות ובשליטת שטיינמץ, בתמורה לזיכיונות כריית ברזל בגינאה".

לפי המשטרה, מחומר החקירה בפרשה החדשה עולה כי "שטיינמץ, יחד עם חשוד נוסף ומעורבים נוספים, פעלו באופן שיטתי, מאורגן וסדור להלבין הון באמצעות מרמה וזיוף מסמכים בקשר לעסקאות ושירותים בכ־9 מיליון יורו והכל כדי לרמות צדדים שלישיים ולהסתיר פעילות פלילית הכוללת שוחד".

חוקרי להב 433 מגיעים לדיון אתמו צילום: יאיר שגיא

"החקירה בועטת וחיה"

"זו פרשה חדשה, אולם היא קשורה לפרשה הישנה — משום שהאקדח המעשן בפרשה הראשונה ירה בפרשה השנייה", אמר בבית המשפט קצין החקירות רפ"ק אבשלום אחרק. "ההתפתחות היא התפתחות של ראיות שהצטברו השופכות אור על שיטתו של שטיינמץ. החקירה נושמת, בועטת וחיה. הפרשה החדשה נתנה פרספקטיבה על איך הוא עובד ומה השיטה שלו וזו התפתחות דרמטית. גילינו שבנוסף לעבירות שיוחסו לו יש גם חשד ממשי ולא מינורי לשיבוש החקירה".

בפרשה הקשורה בגינאה שטיינמץ חשוד שהעביר כספי שוחד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לנשיא המדינה לשעבר לנסנה קונטה ולאשתו, כדי שיקדמו את האינטרסים העסקיים של BSGR ויתנו לה זיכיון לכרות עפרות ברזל בסימנדאו, המכרה הגדול במדינה שלו בתחום הכרייה במדינה האפריקאית.

חקירה זו מתנהלת גם בארה"ב וגם בשוויץ. ביאח"ה טוענים כי היקף תשלומי השוחד שהעניק שטיינמץ עמד על כ־30 מיליון דולר וכי הם הניבו לו רווח של 5 מיליארד דולר. לפי החשד, כספים אלו הולבנו באמצעות חשבונות של BSGR המנוהלים בבנקים בשוויץ. שטיינמץ דחה שוב ושוב את החשדות וטען כי מדובר במזימה בינלאומית לנשל אותו מנכסים שצבר כדין.

במהלך החודשים שעברו מאז נפתחה החקירה בישראל שטיינמץ זומן שלוש פעמים לחקירות בשוויץ. במסגרת חקירת המשטרה הוטלו עליו תנאים מגבילים, בהם איסור יציאה מהארץ. לכן, כאשר יצא להיחקר בשוויץ המשטרה התנתה את יציאתו מישראל בכך שיטוס בטיסה מסחרית שפרטיה נמסרו מראש ליאח"ה ולא במטוסו הפרטי, מחשש שיימלט.

במסגרת החקירה, המשטרה עיקלה רכוש השייך לשטיינמץ ובו מטוס פרטי שנטען כי שייך לו. המטוס, מסוג גלובל ג'ט 5000 המוערך בעשרות מיליוני שקלים, קורקע בעקבות צו תפיסה שהוציאה המשטרה עם פתיחת החקירה. בהמשך, החברה הבריטית מרקו פול טענה כי המטוס כלל לא שייך לשטיינמץ והגיעה להסדר עם המשטרה. כמו כן, הוטלו צווי עיקול על שתי וילות בבעלות שטיינמץ ביישוב ארסוף. המשטרה העריכה את שווין המשותף ביותר מ־190 מיליון שקל.

המשטרה חוקרת את שטיינמץ על בסיס תיקון לחוק העונשין, שלפיו אזרח ישראלי הנותן שוחד לעובד ציבור זר נתפס כמי ששילם שוחד בישראל (ראו מסגרת). עוד חשוד שטיינמץ בעבירות הלבנת הון בישראל. גם הרשויות בשוויץ חוקרות אותו על הלבנת הון, משום שעל פי החשד הוא השתמש בחשבונות בנק במדינה להעברת תשלומי שוחד. כאשר שטיינמץ נעצר בדצמבר הוחלט כי הוא ישהה במעצר בית בביתו שבארסוף במשך שבועיים. בתמורה לכך וכחלק מתנאי השחרור, הוא התחייב להפקיד ערבות בסכום תקדימי של 100 מיליון שקל.

החשד נגד שטיינמץ התעורר לאחר ש־BSGR קיבלה לידיה ב־2008 את השליטה במכרה סימאנדו בגינאה. BSGR השקיעה בפיתוח המכרה כ־160 מיליון דולר ובהמשך מכרה חלק מהזכויות בו בעסקה בשווי 2.5 מיליארד דולר לחברת הכרייה הברזילאית וייל, היצואנית הגדולה בעולם של רכיבים לייצור פלדה.

לפי החשד, גורמים שונים ב־BSGR, בהם הנשיא אבידן ומתווכים אחרים מטעמה שאליהם הועברו כספים כדמי ייעוץ, העבירו שוחד לנשיא ולאשתו. מהחקירה בגינאה עולה למשל כי BSGR ניהלה באמצעות אבידן משא ומתן עם אשת הנשיא על חוזה שלפיו בנוסף לתשלום של 2.5 מיליון דולר, שאותו כבר קיבלה, החברה תשלם לה עוד 2.5 מיליון דולר במקרה שהזכויות על סימאנדו אכן יוענקו לה. BSGR הכחישה את הטענה ואבידן טען בתצהיר שנתן במסגרת תביעה בינלאומית של BSGR נגד גינאה: "מעולם לא חתמתי על שום חוזה עם אשתו של הנשיא לשעבר ואני לא מכיר שום מערכת יחסים חוזית שהיתה בינה ל־BSGR. לא שילמתי לה מעולם שום סכום וגם לא אישרתי לאף אחד לעשות כן".

עם זאת, אשת הנשיא טור הפלילה אזרח צרפתי בשם פטריק סילינס, שהיה יועץ של BSGR, בניסיון לשבש את החקירה. סילינס הקליטה את טור כשהוא מבקש ממנה להשמיד מסמכים המצביעים על קשר עסקי בינה ל־BSGR.

שמו של שטיינמץ נקשר גם בפרשת שחיתות מול הרשויות ברומניה. בדצמבר 2015 הודיעו הרשויות במדינה שהן חוקרת חשד שלפיו שטיינמץ וזילברשטיין היו מעורבים בניסיון להשתלט על קרקעות מדינה. נגד השניים הוצא תחילה צו מעצר אולם בית המשפט העליון ברומניה ביטל אותו בהמשך. שמו של שמעון שבס, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עלה גם הוא תחילה כמי שזומן להיחקר אולם בסוף נסגר התיק בעניינו והוא לא נחקר.

במסגרת הפרשה נעצרו כמה בכירים רומנים. לפי הפרסומים במדינה, הקבוצה ניסתה להשתלט על קרקעות מדינה, ובהן חווה בשטח של 28 דונם, באמצעות העברתן לבעלות יורש העצר הרומני. לצורך כך הועבר שוחד לפקידים.

בהשתלטות הבלתי חוקית לכאורה על החווה חשודים בין היתר פול למברינו, אחיינו של מלך רומניה, איש העסקים המקומי רמוס טרויקה ובעלי העיתון "אוונימנטול זיליי" דן אנדרנויך. הרשות הרומנית למלחמה בשחיתות הגישה כתב אישום נגד השלושה. לפי הרשות, הנזקים שנגרמו למדינה כתוצאה נאמדים ב־145 מיליון יורו.

כתב אישום הוגש במסגרת הפרשה לפני כשנה גם נגד שטיינמץ. לפי דיווחים, כ־20 גורמים נוספים יזומנו להעיד במשפט.

הגרסה של שטיינמץ

כפי שנחשף באתר "כלכליסט", שטיינמץ פנה רק אתמול בבוקר לבית המשפט בבקשה שיאשר לו לטוס לחו"ל, משום שמועד עיכוב היציאה שלו מהארץ ממעצרו הקודם אמור לפוג השבוע. בקשתו של שטיינמץ היתה חלק עיקרי בטענות שהעלה אתמול בבית המשפט. לטענת סנגורו עו"ד רונן רוזנבלום, המשטרה "מנסה להפעיל עליו לחץ" כדי שיסגור עסקה וישלם קנסות גבוהים.

"משתמשים בתיק החדש כדי למנוע את יציאתו מהארץ", אמר רוזנבלום בדיון. "דוד שמרון יצא מהארץ 24 שעות אחרי שהוא נחקר. יש גורמים ששמו למטרה להזיז את שטיינמץ מהמפה. זה אמצעי לחץ כדי שהוא יבוא לדבר איתם ויגמור את התיק הזה. נתפסו 330 מיליון שקל. אין לו אינטרס לשבש חקירה".

שטייינמץ עצמו אמר במהלך הדיון שסימנו אותו ושהכל "פוליטי". שטיינמץ הזכיר גם טענות שהשמיע בעבר כלפי המיליארדר ג'ורג' סורוס, שעמו הוא מסוכסך (ראו מסגרת). "גרתי הרבה שנים בחו"ל", אמר בדיון. "אני מרגיש נורא שישראל עושה לי את זה, זה נהוג במדינות טוטליטריות. זה כמו דיקטטורה שמחליטה ומסמנת אנשים. להגיד ששיבשתי 23 פעמים זה מגוחך. שמונה חודשים שיתפתי פעולה, אי אפשר לשתף פעולה יותר ממה שעשיתי. הבאתי מסמכים, התייצבתי במשרדים 5‑6 פעמים. אין פה כלום ולא היה פה כלום".

בתוך כך, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית האוסטרית פיטרה אתמול את זילברשטיין, שאת שירותיו שכרה לקראת הבחירות הכלליות במדינה ב־15 באוקטובר. "זילברשטיין יעץ לקמפיין המפלגה ועשה עבורה סקרי שטח", הצהיר מנהל הקמפיין.

מעצרו של בני שטיינמץ אתמול בחשד לשוחד עובדי ציבור בכמה מדינות בעולם מהווה פרק נוסף בטלטלה שעבר המיליארדר אחרי התפוצצות פרשת השוחד בגינאה.

שטיינמץ, שעסקיו התנהלו במהלך השנים הרחק מהעין, הצליח לטוות קשרים עם שורת בכירים בפוליטיקה ובכלכלה בישראל. בין חבריו הקרובים ניתן למצוא את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שר השיכון והבינוי יואב גלנט, שכיהן כמנכ"ל חברת חיפושי הגז והנפט Nammax שבבעלותו של שטיינמץ. שטיינמץ נמצא בקשרים טובים גם עם יצחק תשובה, עידן עופר ואליעזר פישמן.

הוא נולד בנתניה למשפחת יהלומנים. אביו ראובן שטיינמץ הגיע לארץ מפולין ב־1936 והקים את חברת רובין שטיינמץ ובניו, שהפכה לשחקנית מובילה בענף. לאחר שירותו הצבאי עבר לאנטוורפן שבבלגיה, ושם החל לבסס את מעמדו בעסקי היהלומים ופיתח רשת קשרים ענפה במדינות אפריקה.

בשנות התשעים חבר לאחיו לפיתוח העסק המשפחתי, שנקרא אז SDG (שטיינמץ דיאמונד גרופ). ב־1995 הקים בשיתוף ריפבליק בנק אוף ניו יורק את קרן הנאמנות הרמיטאז', שמשקיעה במניות חברות שרשומות ברוסיה. אחרי כעשרים שנה בחו"ל, חזר שטיינמץ לארץ ב־1997 והמשיך להרחיב את עסקיו דרך חברות־בנות של הקבוצה בעולם, בין היתר בנמיביה, בדרום אפריקה, בבוצואנה, בגינאה ובהודו. בין החברות שהחזיק היתה חברת מכרות הנחושת ניקנור, שבבעלותה מכרות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. עסקי הקבוצה כוללים ענפים נוספים כמו כריית ברזל ומתכות, נדל"ן, שמנים, גז ומינרלים. שטיינמץ גם היה אחד הבעלים המקוריים של מאגר הגז הטבעי תמר.

בסוף שנות התשעים יצר הגיאולוג יוסי לנגוצקי קשר עם שטיינמץ במטרה להשקיע באזור שדה תמר. במו"מ בין השניים נקבע כי יוקם תאגיד אחזקות שבו יחזיק שטיינמץ 80% ולנגוצקי 20%. אלא שכשהגיעה השעה להשקיע ויתר שטיינמץ על זכויותיו והשאיר את לנגוצקי ללא מימון. אותן זכויות התגלגלו לבסוף לידיו של יצחק תשובה.

ב־2009 הוציאה לשטיינמץ רשות המסים שומה בהיקף של מאות מיליוני שקלים. לטענתה, שטיינמץ חייב במס על כספים שנצברו בנאמנויות זרות שהוא הנהנה מהן בשנים 2003–2007. שטיינמץ מצדו טוען שלא מדובר בכספים החייבים במס. הוא נשוי לאניאס ולשניים ארבעה ילדים.

נעמי צורף

דוד גרנות: האיש שהיה אמור לשפר תדמית בזק

עוד לפני שהגיע לתפקידו כמ"מ יו"ר בזק, עשה דוד גרנות דרך עסקית ארוכה בענף הבנקאות. לתפקיד הבכיר הראשון כמנכ"ל בנק לאומי בריטניה מונה בתחילת שנות ה־90 על ידי גליה מאור, ומאז הספיק לכהן כמנכ"ל בשלושה בנקים נוספים – איגוד, דיסקונט והבינלאומי. לבנק הבינלאומי הגיע באמצעות משפחת ספרא ולאחר שהשליטה בבנק עברה לידי צדיק בינו, נשאר בתפקיד שלוש שנים נוספות עד שהוחלף במנכ"לית הנוכחית סמדר ברבר צדיק.

מקורב לגרנות טוען שמדובר באדם מקצוען שמאמין בעצמו ולא בורח מאתגרים. לדברי המקורב, במהלך השנים כמנכ"ל בבנקים השונים הוא רכש חברים בעלי שיעור קומה ששימשו בתפקידים בכירים במערכת הבנקאית כמו נגידי בנק ישראל לשעבר סטנלי ופישר ויעקב פרנקל, יו"ר בנק לאומי לשעבר מאור ועם בכירים בעולם העסקים כמו בינו ואלפרד אקירוב.

לאחר פרישתו מהבנק הבינלאומי ב־2007 מונה על ידי בני שטיינמץ לשמש כיועץ עסקי ויו"ר דירקטוריון סקורפיו — חברת הנדל"ן של שטיינמץ שפועלת בעיקר במזרח אירופה. סקורפיו נקלעה לקשיים פיננסיים שבסופו של דבר הובילו אותה להסדר חוב מול בנק הפועלים. גורמים בענף הבנקאות מספרים שהיצירתיות שגרנות הפגין בהגעה להסדר ונוכחותו תרמו לכך שהעניין נסגר כך שלא נוצרו משקעים בין הצדדים. הפרסומים אתמול על עיכובו לחקירה הפתיעו את מכריו שטענו כי "מדובר באדם ללא רבב עם רקורד של עשרות שנים. לא סביר שבגיל 70 ישנה את דרכיו ויפגע בשמו הטוב – הדבר החשוב לו ביותר".

את תפקידו בסקורפיו סיים ב־2013 אולם במקביל כיהן כדירקטור במספר חברות, בהן דקלה חברה לביטוח, BSG Capital Markets, המ־לט, והראל חברה לביטוח והראל השקעות — שם שימש בנוסף לתפקידו כדירקטור גם כיו"ר ועדת ההשקעות. את תפקידו בהראל סיים במרץ האחרון וכחודשיים לאחר מכן מונה לדירקטור בלתי תלוי בבזק — חודש לפני שהתפוצצה פרשת בזק.

מקורב לגרנות סיפר כי מינויו של גרנות לדירקטור בבזק נועד להוכיח למשקיעים שמדובר בחברה יציבה שמצליחה למשוך אליה דמויות בעלות שם. לאחר שהתפוצצה הפרשה התבקש גרנות לכהן כמ"מ של יו"ר הדירקטוריון שאול אלוביץ', במהלך שנועד אף הוא לשפר את תדמית החברה.

אביב גוטר

טל זילברשטיין: היועץ הפוליטי שעבד עם כולם

ידו בכל ויד כל בו הוא המשפט הראשון שעולה לראש כשמבקשים לתאר את טל זילברשטיין, מי שהיה איש סודם של שלושה ראשי ממשלה שכיהנו אחד אחרי השני והפכו ליריבים מרים ביותר - כולם נגד כולם. אף שזילברשטיין נחשב למי שמכיר את כולם, כמה מחבריו הקרובים מגדירים אותו דווקא כפרש בודד.

זילברשטיין החל את דרכו כמייסד עמותת דור שלום. שם, בתחילת שנות ה־90, הכיר את אהוד ברק - היכרות שחשפה אותו לראשונה לחדרי החקירות. דור שלום גייסה כספים עבור קמפיין הבחירות של ברק לראשות הממשלה ב־1999 וזילברשטיין נחשד כי ביצע עבירות על חוק מימון מפלגות. המשטרה המליצה להגיש נגדו כתב אישום. התיק נגדו נסגר ב־2006.

זילברשטיין, שהיה קרוב לעמרי שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון, התחבר גם לאהוד אולמרט ובמהרה הפך לאיש סודו, יועצו והאיש החזק ביותר בלשכתו. זילברשטיין סינגר על אולמרט עת התפוצצה פרשת מעטפות הכסף ובאותה הזדמנות תקף את מקורבו לשעבר ברק וטען כי הוא "האחרון שיכול לדבר על נושאים ערכיים".

לאחר שנתניהו חזר לשלטון, זילברשטיין נהיה יועצו ואיש סודו. הוא גם זה שהגה את נאום בר־אילן. עם זאת, בתקופה האחרונה השניים בקשר פחות הדוק. כיצד הצליח להגיע לכל כך הרבה ראשי ממשלה? מי שמכירים את זילברשטיין מגדירים אותו כ"גאון" ו"מבריק בצורה יוצאת מהכלל".

זילברשטיין הקים יחד עם משה גאון בתחילת שנות 2000 את חברת היעוץ GCS, שעסקה בקמפיינים, בעיקר בחו''ל. החברה ייעצה לחברות הגדולות במשק, ובהן HOT, החברה לישראל, כיל, צים, בזן, בנק המזרחי, בזק וכלל ביטוח. זילברשטיין שימש גם כמנכ"ל פורום החברות הסלולריות. ב־2007 עבר המשרד לשליטתם של ידידו אלי דוידוביץ' ויפתח קרמר והוא אינו קשור עוד למשרד. במקביל, הוא החל את דרכו כאיש עסקים וכשותף של שטיינמץ. זילברשטיין מבקש זה תקופה ארוכה להדגיש כי הוא אינו קשור לפוליטיקה או לעסקים בארץ וכי כל הפעילות שלו מתרכזת בחו''ל.

זילברשטיין חזר לכותרות בשנים האחרונות בשני מקרים. הראשון: כמארח חתונתם של שר החינוך לשעבר גדעון סער ומגישת החדשות גאולה אבן ב־2013. השנייה: לפני שנה דיווח עיתון רומני כי זילברשטיין ושטיינמץ מבוקשים למעצר במדינה. גם שמעון שבס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין, נקשר לפרשה.

אדריאן פילוט