"סיכן את פרטיותם של מיליונים": כתב אישום בגין הניסיון לסחוט את בנק יהב

ניסיון הסחיטה בבנק יהב: כפי שנחשף ב"כלכליסט", כתב אישום הוגש היום (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ליאור שרעבי על כך שפרץ למחשבי חברת אקטיב טרייל, גנב מידע וניסה לסחוט את הבנק. "מדובר במי שביצע את העבירות לשם בצע כסף תוך סיכון יציבותם הכלכלית של מושאי הסחיטה וסיכון פרטיותם של מיליוני אנשים", נכתב בכתב האישום. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלומית יעקוביביץ, האריכה את מעצרו של שרעבי עד ל-1 באוקטובר אז יתקיים בעניינו דיון נוסף. במהלך התקופה הזו הוא ישלח לתסקיר שירות מבחן שיבחן אם ניתן לשחררו למעצר בית.

סנגורו של שרעבי, עו"ד אבי חימי, מסר: "מרשי שיתף פעולה בחקירתו, לקח אחריות על מעשיו ואני סמוך ובטוח שחרטתו הכנה ושיתוף הפעולה המלא שלו עם המשטרה יקבלו ביטוי ביום הדין".

כתב האישום שהוגש נגד שרעבי על ידי עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מייחס לו עבירות של סחיטה באיומים וחדירה למחשב כדי לעבור עבירה. במקביל לכתב האישום מבקשת הפרקליטות להשאירו במעצר עד לתום ההליכים נגדו.

ליאור שרעבי בבית המשפט צילום: אוראל כהן

שרעבי, תושב פרדס חנה-כרכור, נעצר לפני כשלושה שבועות בעקבות חקירה של כוח משימה מיוחד של יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 של המשטרה, הרשות להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה ובנק ישראל.

בכתב האישום נטען כי שרעבי, המיוצג על ידי עו"ד אבי חימי, השתמש בידע שצבר בעת עבודתו, וכן במידע שאסף מאקטיב טרייל, חברת הדיוור האלקטרוני שבה עבד, כדי לפרוץ למחשביה.

הוא שלף ממאגרי החברה פרטי לקוחות וכתובות שהיא קיבלה מגופים פיננסים ובהם בנק יהב לצורך שליחת מיילים שיווקיים. בפרקליטות טוענים כי בעזרת המידע שאסף הוא פעל לנסות ולסחוט כספים הן מאקטיב טרייל והן מבנק יהב.

כתב האישום מתאר את מסכת הסחיטה המקוונת שביצע לכאורה שרעבי. נטען כי שלח בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דואר אלקטרוני מאיימות לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי "ביטקווין" הוא יפרסם ברשת האפלה (darknet) וכן יעביר לעיתונאים מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.

לפי כתב האישום, בשלב מסויים פנו נציגי הבנק למשטרה. השוטרים נכנסו בנעלי הנסחטים מבנק יהב, וניהלו משא ומתן מול הנאשם תוך הסוואת העובדה שמאחורי מקלדת הנסחטים עומדת המשטרה. כתוצאה מכך, עלה בידי המשטרה לסכל את מימוש הסחיטה, למעט 2,000 שקלים ששולמו במטבע הווירטואלי ביטקוין, כדרישת הנאשם.

הבוקר פורסם ב"כלכליסט" כי סגן ראש יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, רפ"ק יניב עזאני, שניהל את כוח המשימה בחקירה זו, סיפר כי במשטרה התייחסו לאירוע זה "כמו אירוע ביטחוני לכל דבר". "בשלבים כאלה", אמר, "אתה לא יודע אם בצד השני נמצאת אולי מדינה עוינת שמפעילה טרור סייבר כדי לפגוע במערכת הפיננסית של ישראל, לכן אירוע כזה מתנהל כמו אירוע חירום לאומי".

בכתב האישום נאמר עוד, כי שרעבי השתמש במאגרי המידע שלקח משרתי החברה ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים, יצר רשימות של אנשים אמידים. את הרשימות שיצר, מכר הנאשם בהזדמנויות שונות לבית השקעות שחיפש פרטי התקשרות של משקיעים פוטנציאליים על מנת לשווק להם את שירותיו.

הפרקליטות מבקשת להאריך את מעצרו של שרעבי עד לתום ההליכים נגדו. לשיטתה, הפעילות העבריינית שביצע "באופן שיטתי ומתוכנן" ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים מגבירה את החשש כי שחרורו יסכן את ביטחון הציבור.

"נסיבות ביצוע העבירות", כך נטען, "מצביעות על תכנון מוקדם, תעוזה, והיעדר מורא מפני החוק, כאשר שרעבי ביצע את העבירות לשם בצע כסף תוך סיכון יציבותם הכלכלית של מושאי הסחיטה וסיכון פרטיותם של מיליוני אנשים. הוא לא בחל בהעלאה של חלקים מן המידע האישי שנטל מהחברה אל האינטרנט, וזאת על מנת להגביר את הלחץ על הנסחטים ולהוכיח את רצינותו. כל אלה מלמדים על מסוכנות ניכרת הנשקפת ממנו".

כתב האישום הוגש לאחר חקירה של יחידת הסייבר בלהב 433, בשיתוף יחידת המו"מ באגף המבצעים משטרת ישראל ובסיוע הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה. בפרקליטות ציינו היום כי "תהליך העבודה המאומץ והמשולב שהתקיים במקרה זה, מנע נזק ניכר שהיה עלול להיגרם לבנק יהב, לחברת אקטיב טרייל ולפרטיותם של מיליוני האנשים שפרטיהם האישיים היו בידי הנאשם".