תקציב הביטחון הבריאותי של ישראל: היגיון בריא

בשבוע האחרון התבשרנו על השלמת העסקה הביטחונית היקרה בתולדות ישראל: רכישת 50 מטוסי F35 בעלות כוללת של כ־30 מיליארד שקל. באישור העסקה הסתמכה ממשלת ישראל על ניתוחם של אנשי מקצוע, שסברו כי עליונותו הטכנולוגית של חיל האוויר תצמצם את הפגיעה בחיי אדם במקרה שמדינת ישראל תידרש להגן על אזרחיה מפני איומים ביטחוניים.

מערכת הבריאות דומה למערכת הביטחון: שתיהן מערכות מדינתיות אשר עוסקות בחיי אדם. מערכת הבריאות פוגשת אותנו בכל שלבי חיינו - מן הרגעים היפים והמשמחים ביותר (לידה) ועד הרגעים הקשים ביותר. לכן חשוב כל כך לשמור עליה כמערכת איכותית ושוויונית.

כלכלני בריאות יכולים לכמת את התועלת שמקבלת מעררכת הבריאות מההשקעה בהנגשה של תרופות וטכנולוגיות רפואיות מתקדמות צילום: שאטרסטוק

ההשקעה בתרופות משתלמת

במערכת הבריאות אנו יודעים להעריך ישירות באיזו מידה תורמת ההשקעה בתרופות ובטכנולוגיות חדשניות להפחתת תמותה, למניעת נכויות, לשיפור איכות החיים ולהארכת תוחלת החיים.

נתונים השוואתיים של ארגון ה־OECD מלמדים כי ב־20 השנים האחרונות נרשמה בישראל ירידה של עשרות אחוזים בכל גורמי התמותה העיקריים: סרטן, מחלות לב, סוכרת ומחלות כלי דם. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. אין ספק שאחד הגורמים המרכזיים לכך הוא התרופות והטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות, שאזרחי ישראל נהנים מהן בזכות סל הבריאות הממלכתי.

כלכלני בריאות אף יכולים לכמת את התועלת שמקבלת מערכת הבריאות מן ההשקעה בהנגשה של תרופות ושל טכנולוגיות רפואיות מתקדמות. תועלת זו מתבטאת הן בהפחתת עלויות האשפוז, בהוזלת קצבאות נכות ובחיסכון בכוח אדם, והן בהחזר השקעה למשק - בין השאר בצמצום ההיעדרויות מהעבודה ובהחזרת חולים כרוניים למעגל העבודה.

להוציא את הפוליטיקאים מהסל

על התרופות החיוניות ביותר מכריעה ועדת הסל - ועדה ציבורית העושה עבודת קודש בהערכת התרופות והטכנולוגיות הרפואיות, והוגדרה על ידי ה־OECD כאחד המנגנונים הטובים מסוגם. הוועדה מונה רופאים, נציגי קופות חולים, נציגים של משרדי הבריאות והאוצר ונציגי ציבור. בפני ועדת הסל עומדים כל הקריטריונים הדרושים כדי להגדיר את הצרכים הבריאותיים של אזרחי ישראל.

בשנה החולפת סיווגה הוועדה יותר מ־130 תרופות וטכנולוגיות רפואיות כ"חיוניות ביותר". עלותן הכוללת עמדה על כ־1.1 מיליארד שקל. אבל התקציב שהוקצה לוועדה, עוד לפני תחילת הדיונים, היה 460 מיליון שקל בלבד. חרף המשא ומתן הקשוח ששר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו ניהלו עם אנשי האוצר, משיקולים תקציביים נותרו בסל 106 תרופות בלבד, ואזרחים רבים נותרו ללא פתרון.

נשאלת השאלה, מדוע עדכון התקציב של סל התרופות נקבע במשא ומתן פוליטי, ולא על סמך הצרכים החיוניים לבריאותם של אזרחי ישראל, כפי שהם מוגדרים בידי אנשי המקצוע?

תקציב הביטחון הבריאותי של אזרחי ישראל, ובייחוד העדכון הטכנולוגי של סל התרופות, חייב להיקבע כמו תקציב הביטחון הצבאי - על פי הצרכים החיוניים שמגדירה ועדת הסל. הגדרת הצרכים מוכרחה לבוא לפני ההחלטה על גובה התקציב. תהליך כזה יאפשר לאזרחי ישראל לממש את זכותם לשוויון מוחלט בנגישות לתרופות ולטכנולוגיות רפואיות חדשניות, כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הכותבת היא מנכ"לית פארמה ישראל, ארגון חברות התרופות הרב־לאומיות העוסקות במחקר ופיתוח