הוועידה הלאומית
מנכ"ל משרד הבריאות: "צונאמי של קשישים מגיע לבתי החולים וישראל אינה ערוכה לכך"
משה בר סימן טוב אמר את הדברים בפאנל בנושא מערכת הבריאות שהתקיים בוועידת "כלכליסט"; מנהלת בי"ח העמק: "בצפון יש לנו חצי מהמיטות שיש במרכז. זה פער שצריך לצמצם"; עידית צ'רנוביץ מנכ"לית פארמה ישראל: "יש להגדיר קודם כל את הצרכים של החולים ורק אז לקבוע תקציב"
"אנו מרגישים שצונאמי של קשישים נוגע בבתי החולים ושיא הגל לפנינו. ברמה מערכתית התחלנו לפעול, אך מדינת ישראל אינה מוכנה לשנים הקרובות". בתחזית קודרת זו פתח משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות בפאנל בנושא , בהנחיית ספי קרופסקי, כתב הבריאות של "כלכליסט", במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית.
- ליצמן: "אשקול להכניס קנאביס לסל הבריאות - בחינם"
- מיכל הלפרין: "תחנות הדלק הגדולות לא באמת מתחרות על הצרכן"
- גיל בפמן: "ייסוף של השקל היום זה הנזק של הייצוא בעתיד"
לדברי בר סימן טוב: "הוספנו מיטות, הגדלנו את סל התרופות, עלינו לאשר את הרפורמה בסיעוד שתאפשר לקשישים לקבל טיפול בבית. אני מאמין שבאוצר מבינים את הצונאמי ואני סבור שיש הבנה שנדרשת רפורמה בסיעוד, אך עם זאת, ישנם פערים. אני מקווה שהממשלה תטפל בעיניין כי זהו גם מבחן עבורנו לטפל באוכלוסיית קשישי ישראל".
מנהל שערי צדק: "נגררתי למצב שפגעתי בשר ליצמן ואני מתנצל"
לדברי פרופסור יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק: "לכל בית חולים בישראל יש מערכת יחסים עם הרגולטור. דווקא שר הבריאות הנוכחי יוצא דופן לטובה ביחס לקודמים. שערי צדק הוא בית חולים מאוזן שהכפיל את היקף פעילותו ונהנה מחסות יפה של הרגולטור. שר הבריאות ליצמן היה מאוד קשוב וקשור לבית החולים ופיתח אותו בין היתר בתחומי ה-MRI וה-CT. אנו בית חולים המטפל הרבה באירועי טרור ופיגועים. עבורנו מדובר במצבים קריטיים ולכן הקמנו מערך נוירו-כירורגי מתקדם. חשוב לציין בנושא מחלקת ההמטו-אונקולוגיה, לאחר מסכת יחסי הערכה הדדית ביני ובין השר, נגררתי למצב שפגעתי בו, אני מתנצל בפניו".
לדברי עידית צ'רנוביץ', מנכ"לית פארמה ישראל: "אנו בתקופה מאתגרת בתחום הבריאות. עידן החדשנות המתפרצת בתחום התרופות לצד קצב הזדקנות האוכלוסיה, חברות פיתחו תרופות לריפוי, הצלת חיים, מניעת מחלות ורפואה מותאמת אישית. יש לכך השפעה על תוחלת חיים ויש ירידה בשיעור התמותה. אם הכל כל כך טוב, אז היכן הבעיה? ראשית, המדינה לא מנגישה תרופות חיוניות. למשל, ועדת הסל של שנת 2017 עשתה עבודת קודש ודירגה 130 תרופות חיוניות בעלות של 1.1 מיליארד שקל, אך התקציב שהוקצב לוועדה היה 460 מיליון שקל. כך נוצר מצב בו תרופות נוצרו מחוץ לסל והפערים גדלו. אזרח נטול ביטוח לא זכה לתרופות האלה. כיום יש לייצר מצב חדש: קודם כל יוגדרו הצרכים של החולים ורק אז יוקצב תקציב. כך מדינת ישראל תוכל לממש עקרונות צדק ושיוויון בהיבט הבריאותי".
לדברי הלוי: "אם תסתכלו על התרופות שנכנסו לסל השנה לא תמצאו תרופות שמאריכות חיים איכותיים שלא נכנסו לסל. לדעתי הביקורת שגויה. השנה הוועדה עשתה שימוש נכון בתקציבים והכניסה את התרופות הנכונות לסל. אני ער כמובן לעלויות של פיתוח תרופות, אך יש להיות גם הוגנים".
מנהלת בי"ח העמק: "לכולם ברור שיש פערים בין הצפון למרכז"
לדברי פרופסור אורנה בלונדהיים, מנהלת בית החולים העמק: "אני סבורה שברור לכולם שיש פערים בין המרכז לצפון שיש לצמצם. לצערי בפריפריה חיה אוכלוסיה חלשה יותר שיותר תלויה ברפואה ציבורית. האוכלוסיה חולה יותר, מעשנת יותר ותוחלת החיים שלה קצרה יותר. אוכלוסיה זו זקוקה למערכת הציבורית אך לנו יש חצי מהמיטות שיש במרכז, חצי מעמדות טיפול נמרץ. הנתונים הללו בעיתיים וצריך ליצור תכנית רב שנתית כדי לצמצם את הפערים".
לפי משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "המצב בצפון השתפר, מספר הרופאים הוכפל, הוקמו בתי חולים ופותחו בתי חולים. לנו יש תוספת של 1,200 מיטות ובכוונתנו להוריד את מספר המיטות ל-1,000 נפש בתל אביב ולהעלות בצפון. ואנו יודעים שיש קשישים גם בצפון וגם במרכז, אך עלינו לתקן את הטעון תיקון. בכל החלטה שאנו מקבלים אנו גם זוכרים שמעטות הן המדינות המערביות שפועלות כמונו בהנגשת תרופות לציבור. האתגר הזה הולך ונהיה יותר קשה וכולנו נצטרך להתאמץ. נכון להיום אנו יכולים להסתכל על עצמנו בגאווה בידיעה ברורה שיש לנו סל תרופות מהמתקדמים בעולם".