כל המספרים שמאחורי קריסת גלובוס מקס

משפחת זלקינד, בעלת השליטה בחברת אלקו, הימרה ביום חמישי על יכולתה להפוך את רשת גלובוס מקס המקרטעת לסיפור הצלחה. לפי נתונים כספיים שהגיעו לידי "כלכליסט", נראה כי צפוי לזלקינדים אתגר לא פשוט.

כך למשל, מהנתונים עולה כי גלובוס מקס הפסידה 66 מיליון שקל מאז נוסדה ב־1998. הרשת מפעילה 11 מתחמי קולנוע, אך מעטים מתוכם באמת מצליחים - ובראשם המתחם בקריון. שאר המתחמים מייצרים רווח גולמי נמוך מאוד וחלק מהם אף הפסידו כסף ב־2016. נוסף על כך, ניהול לא יעיל בעבר ותחרות גוברת בענף מייצרים לאלקו נקודת פתיחה לא פשוטה בדרך להשבחת הרשת.

ביום חמישי נמכרה הרשת לאלקו תמורת 144 מיליון שקל. הנתונים פורסמו במסגרת המגעים למכירתה על ידי נאמניה עוה"ד אלונה בומגרטן וגיל אורן ורו"ח בועז ברזילי.

לפני חודשיים וחצי הגיעה גלובוס מקס, לבקשתה, להקפאת הליכים. את ההליך מוביל יואב כפיר, המנכ"ל שמונה לחברה במסגרת הקפאת ההליכים. מינוי כפיר עורר כעס מצד גורמים רבים הקשורים בחברה, שטענו כי לא מדובר בצעד הכרחי.

מימין: מנכ"לי אלקו מייקי ודני זלקינד. הערכות על סינרגיה אפשרית עם עסקי אלקו צילום: Israel Hadari

ביום חמישי החברה נמכרה במסגרת הליך התמחרות של הנאמנים. שש קבוצות הגישו הצעות ראשוניות להשתתפות, אולם רק ארבע השתתפו בפועל. קרן להב של גיורא עופר ויעל גיט, שניגשה יחד עם הפרסומאי רמי יהושע, וכן אוראנוס שוקי הון של יעקב בכרך החליטו לא להתייצב במחיר פתיחה של 88 מיליון שקל.

קרן קלירמרק של רז כפרי פרשה כשהמחיר הגיע ל־100 מיליון שקל, וקרן סקיי של צבי יוכמן וניר דגן פרשה ב־115 מיליון שקל, כך שלבסוף התנהל דו־קרב בין אלקו שבשליטת האחים דני ומייקי זלקינד לבין קרן אייפקס המנוהלת על ידי זהבית כהן. אייפקס הגיעה למחיר של 143 מיליון שקל, ואלקו עלתה ל־144 מיליון שקל. בשלב הזה החליטה אייפקס לפרוש ואלקו הוכרזה הזוכה.

המחיר הזה משקף מכפיל יקר של פי 9 על ה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) של גלובוס, שעמד ב־2016 על 16 מיליון שקל. בחברה חוזים EBITDA של כ־20 מיליון שקל ב־2017, אולם גורמים שבדקו את העסקה פקפקו ביכולתה לעמוד ביעד.

ככל הנראה הסכימה אלקו לשלם את המחיר הגבוה לאור הערכות על סינרגיה אפשרית עם הפעילויות הנוכחיות שלה או משום שבהנהלת החברה משוכנעים כי ביכולתם להשביח את הרשת ולהגדיל את נתח השוק וההכנסות שלה.

אלקו רוכשת חברה עם חובות נטענים - חובות שהוגשו לנאמנים - בהיקף של 400 מיליון שקל. רשימת החובות, שנחשפת כאן לראשונה, כוללת הלוואה של 35 מיליון שקל מעמיטק של יורם עזרי, יהודי אמריקאי מלוס אנג'לס; 15 מיליון שקל מקרן להב של עופר וגיט ו־80 מיליון שקל מפסגות וקרן השתלמות המורים - הלוואה שיתרתה נכון להיום היא 37 מיליון שקל. החובות כוללים גם הלוואות בעלים של 57 מיליון שקל וכן הלוואת בעלים חדשה בהיקף של 25 מיליון שקל שניתנה בשנה האחרונה.

ל"כלכליסט" נודע כי פסגות גבתה מהרשת ב־2016 עמלה של 6 מיליון שקל עבור הפרת תנאי ההלוואה.

חברה בחקירה פיננסית

מעבר לחובות, נראה שגם התוצאות הכספיות של גלובוס מקס - שנחשפות אף הן כאן לראשונה - מאירות את העסקה באור בעייתי. כך למשל, ב־2016 רשמה החברה הפסד של 6 מיליון שקל, שנבע מהוצאות מימון כבדות של 18 מיליון שקל ומעלייה דרמטית בהוצאות הנהלה והוצאות כלליות, מ־8.8 מיליון שקל ב־2014 ל־12 מיליון שקל ב־2015, ו־13 מיליון שקל ב־2016. מדובר בזינוק של כ־47%, שאותו בודקים נאמני החברה.

לאור העלייה החדה בהוצאות הועלו טענות קשות על הניהול של בנט קפלן, אחד השותפים בחברה. כך למשל, שני שותפיו של קפלן, מושאל שטראוס והרברט סייף, שכרו את רו"ח יהודה ברלב כדי שיבצע חקירה פיננסית בחברה. הדו"ח של ברלב מייחס התנהלות בעייתית לקפלן ולאיציק תורג'מן, מי שכיהן כיו"ר ושהודח לפני כמה חודשים, ובכללה הלוואות שלקחה גלובוס מאנשים פרטיים בהיקף של מיליוני שקלים. עוד עולה לכאורה מהדו"ח כי קפלן רכש לעצמו ביבוא אישי רכב בשווי 700 אלף שקל על חשבון הרשת.

בדו"ח שהגישו הנאמנים לבית המשפט נכתב: "קיים חשד שנושאי משרה לשעבר בחברה ביצעו פעולות שלא שוקפו בספרי החברה... קיים חשד כי ביצעו משיכות אישיות מחשבון החברה, כי הוצאו צ'קים לצרכים שאינם קשורים לחברה ולא נרשמו בספריה... למיטב ידיעת הנאמנים, ממצאים דומים קיימים בידי בעלי המניות שהזמינו ביקורת חקירתית בנושא".

קפלן דחה את ההאשמות בראיון שנתן באחרונה לתקשורת ובו טען כי מעולם לא נטל אגורה שלא שייכת לו.

הנתונים הכספיים חושפים חברה שפועלת על מרווחים נמוכים מאוד ונהנית בעיקר משני מקורות הכנסה: תפעול בתי הקולנוע והפצת סרטים, תחום שאליו נכנסה החברה ב־2014 ושבו היא מייצגת את יונייטד ואת האחים וורנר.

ב־2016 רשמה הרשת הכנסות של 196 מיליון שקל, כאשר מכירות כרטיסים הניבו הכנסות של 101 מיליון שקל. פעילות המזנונים היתה אחראית ל־41 מיליון שקל נוספים. בהשוואה, תחום ההפצה היה אחראי רק ל־35 מיליון שקל ב־2016. ה־18 מיליון שקל הנותרים הגיעו משירותים אחרים.

גלובוס רשמה ב־2015 צמיחה של כמעט 40% בהכנסות, מ־133 מיליון שקל ב־2014 ל־185 מיליון שקל. אולם עלייה זאת לא באה לידי ביטוי ברווח הגולמי, שהגיע ב־2014 ל־22 מיליון שקל ונשאר באותה רמה גם ב־2015. מדובר בירידה בשולי הרווח הגולמי, מ־16% ל־12%. ברווח התפעולי נרשמה ירידה של 35%, מ־9.3 מיליון שקל ב־2014 ל־6 מיליון שקל ב־2015. ירידה זו, שמקורה בעיקר בעלייה בהוצאות ההנהלה, משקפת שולי רווח של 3% בלבד.

נוסף על כך, הוצאות מימון כבדות של 18.3 מיליון שקל הביאו להפסד אחרי מס של 6.3 מיליון שקל ב־2016, לעומת איזון ב־2015 ורווח של 4.4 מיליון ב־2014.

במרוצת 2017 נאלצו בעלי המניות להזרים 25 מיליון שקל לחברה, סכום שנוסף להזרמה של 57 מיליון שקל בשנים קודמות. הזרמות הבעלים, לצד ההלוואות שנטלה הרשת, שימשו להשקעות של כ־200 מיליון שקל. לטענת הבעלים, הסכום הושקע במתחמים חדשים.

גלובוס מקס הוקמה ב־1998 על ידי יורם גלובוס. ב־2014 עברה החברה לידיהם של שטראוס, סייף וקפלן, שהיה שותפו של גלובוס. קפלן קיבל לידיו את ניהול החברה. סייף ושטראוס מחזיקים כל אחד ב־37.5% ממניות החברה וקפלן ב־25%. שטראוס הזרים 65 מיליון שקל לחברה בשנה האחרונה. ההלוואות שקיבלה החברה מעמיטק ומקרן להב העניקו להן שעבוד של 65% על מניות גלובוס.

לרשת יש 111 מסכי קולנוע ב־11 מתחמים בישראל. בשנה הקרובה היא אמורה לפתוח מתחמים באשקלון ובמעלה אדומים. מתחם נוסף, בשרונה מרקט, הוחזר לידיה. החברה מחזיקה ב־25% משוק בתי הקולנוע בארץ, במקום השני אחרי תיאטראות ישראל שבבעלות מוקי גרדינגר וחברת סינוורלד, שמחזיקה ב־34% מהשוק. במקום השלישי ניצבת סינמה סיטי של האחים אדרי, עם 24%.

יס פלאנט רווחית הרבה יותר

שיעורי הרווחיות של גלובוס מחווירים לעומת אלו של תיאטראות ישראל, המדווחים בדו"חות של סינוורלד הנסחרת בבורסה בלונדון. לפי הדו"חות, הכנסות סינוורלד בישראל הגיעו ב־2016 ל־63.5 מיליון ליש"ט, צמיחה של 22% לעומת 2015.

לסינוורלד יש 124 מסכים בישראל. לפי דו"חות החברה, ההכנסה הממוצעת למסך, כולל מכירת מזון ומשקאות ופרסומות, הגיעה ב־2016 ל־512 אלף ליש"ט. בהמרת ההכנסות של גלובוס לליש"ט, הרשת הכניסה 375 אלף ליש"ט למסך בלבד - פער של 27% מול המתחרה.

כשבוחנים את ההכנסות והרווחים של מתחמי הקולנוע של גלובוס עולה כי כמה מתחמים מצליחים מהווים את רוב ההכנסות של הרשת. מעל כולם בולט המתחם בקריון בקריית מוצקין, שהניב ב־2016 הכנסות של 42 מיליון שקל ורווח גולמי של 11 מיליון שקל. לפי התחזית של החברה, המתחם עתיד לרשום רווח גולמי זהה גם ב־2017.

לרשת יש שני מתחמים נוספים שבולטים לטובה. הראשון, בנתניה, הניב ב־2016 הכנסות של 24 מיליון שקל ורווח גולמי של 9 מיליון שקל. אולם לאור פתיחת מתחמים מתחרים, הרשת עתידה לסיים את 2017 בנתניה עם הכנסות של 14 מיליון שקל ורווח גולמי של 4 מיליון שקל.

מתחם גלובוס מקס בקריון. בולט מעל כל השאר צילום: אתר גלובוס מקס

מצב דומה צפוי גם במתחם בבאר שבע, שהניב ב־2016 הכנסות של 20 מיליון שקל ורווח גולמי של 5 מיליון שקל. השנה, בעקבות פתיחת שני מתחמים מתחרים, ההכנסות עתידות לרדת ל־13 מיליון שקל והרווח הגולמי ל־3 מיליון שקל.

לעומת זאת, הרשת צופה שיפור במתחם בחיפה, עם עלייה בהכנסות מ־19 מיליון שקל ב־2016 ל־31 מיליון שקל ב־2017, וברווח הגולמי מ־4 מיליון שקל בשנה שעברה ל־6 מיליון שקל השנה. בחברה הציגו תחזית אופטימית גם לגבי מתחם חדש ברחובות, שאמור לטענתם להניב הכנסות של 14 מיליון שקל ורווח גולמי של 2 מיליון שקל ב־2017.

בגלובוס צופים עוד כי מתחם שנפתח בכפר סבא ב־2016 יעבור מהכנסות של 6 מיליון שקל בשנה שעברה ל־24 מיליון שקל ב־2017 - עלייה של 300%. עם זאת, ברשת צופים שהמתחם יסיים את השנה הפסד גולמי של 3 מיליון שקל.

הצמיחה בהכנסות החברה נבעה בעיקר מפתיחת מתחמים חדשים, פעילות שדורשת השקעה כבדה. המספרים של החברה מעלים חשש כי ככל שייפתחו עוד מתחמים חדשים, כך תיפגע שורת הרווח. המאזן של החברה מציג רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים של 170 מיליון שקל, וגורמים שבדקו את העסקה סבורים כי הרוכשים יצטרכו לבצע הפחתות נוספות בשנה הראשונה. מלבד זאת, אותם גורמים מעריכים שאלקו תצטרך להזרים לחברה 20‑25 מיליון שקל נוספים עם קבלתה, לצורך המשך תפעולה.

שוק בתי הקולנוע בישראל נמצא בצמיחה מאז 2006. בשנה שעברה מכרו בתי הקולנוע 17 מיליון כרטיסים ורשמו הכנסות של 476 מיליון שקל. הפוטנציאל של השוק נחשב גבוה, שכן מכירות הכרטיסים משקפות ממוצע של 1.75 ביקורים לאדם בשנה בישראל, לעומת ממוצע של 4.53 בארה"ב ו־4.1 באוסטרליה.

אלקו מחזיקה בנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל באמצעות החברה־הבת אלקטרה נדל"ן, בחברת תשתיות אלקטרה ובאלקטרה מוצרי צריכה המחזיקה במחסני חשמל ובגולן טלקום, שאותה רכשה החברה בינואר השנה. החברה נסחרת לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל בבורסה בתל אביב.