נשארים בבית: 70% מקווי השבת לא באמת פעילים בשבת

המדינה מתפארת בעלייה דרמטית במספר ההיתרים להפעלת קווי אוטובוס בשבת, אך בפועל מעט קווים באמת פועלים במהלך השבת ואחרים פועלים רק באופן סמלי - כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

המדינה סיפקה בשבוע שעבר נתון דרמטי בתשובה לעתירה לבג"ץ שמבקשת לחייב את שר התחבורה ישראל כץ להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. לטענת המדינה, מספר ההיתרים להפעלת קווי אוטובוס בשבת גדל בחמש השנים האחרונות ב־133%: מ־164 היתרים ב־2012 ל־383 היתרים כיום. לתשובה צורפה רשימה של הקווים שקיבלו היתר - אך הופיעו בה רק 382 קווים. היום (א') ידון בג"ץ בעתירה.

אלא שהנתונים שמשרד התחבורה סיפק יוצרים רושם מטעה ביותר לגבי מצב התחבורה בשבת, בעיקר באזורים יהודיים. 190 מההיתרים, כמעט חצי מהם, ניתנו בנימוק שהם משרתים אוכלוסייה ערבית. עם זאת, רבים מהם אינם פעילים למרות הרישיון. רק 60% מהקווים הפועלים ביישובים לא יהודיים פועלים לאורך כל השבת. בנוסף, רוב הקווים החדשים שנחנכים במגזר הערבי לא מקבלים אישור לפעול בשבת.

"כלכליסט" בדק את לוחות הזמנים של 20% מהקווים שקיבלו היתר באתר קווי התחבורה הציבורית של משרד התחבורה. מהבדיקה עולה כי 24% מהקווים שקיבלו היתר כלל אינם פועלים כלל בשבת - ו־63% נוספים מתחילים לפעול בטווח של כמה דקות עד שעות בודדות לפני יציאת השבת.

המדינה ציינה בתשובתה לבג"ץ שבעיניה ההיתרים מיועדים בעיקר לקווים ש"גולשים לאחר כניסת השבת ומתחילים טרם צאתה". מה שהיא לא מציינת זה שכמעט כל ההיתרים לקווים באזורים יהודים הם מסוג זה, שרק קווים בודדים באזורים אלה פועלים לאורך כל השבת ושההיתרים ניתנים במקרים רבים לחריגה של דקות בודדות. המדינה גם לא טרחה לצרף לרשימת הקווים פירוט של זמני ההפעלה שלהם, שיאפשר לשופטים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי הפעלת הקווים.

כמו כן, מתשובת המדינה עולה כי בשנה האחרונה נוספו רק עשרה היתרים להפעלת קווים בשבת - ירידה דרמטית לעומת ממוצע של 52 היתרים בשנה בין 2012 ל־2016.

ממשרד התחבורה נמסר כי השאלות שנשלחו אליהם נוגעות לדיון משפטי ולכן יקבלו התייחסות רק לאחר הכרעת בית המשפט.

שר התחבורה ישראל כץ. מדיניות לא עקבית ולא מנומקת צילום: גדעון מרקוביץ

לא באמת פועלים

משרד התחבורה אמנם דיווח על עלייה דרמטית במספר ההיתרים לקווי שבת, אבל זה שיש היתר לא אומר שהקווים באמת פעילים.

מהבדיקה עולה כי 24% מהקווים שקיבלו היתר לא נוסעים בשבת בפועל. לפי אתר משרד התחבורה, הקווים 3, 9 ו־17 בחיפה לא פועלים בשבת. כך גם קו 22 בקריות, קו 24 מקריית שמונה לכפר גלעדי וקו 34 מקריית שמונה למלכיה.

שלושת קווי המטרונית בחיפה רשומים ככאלה שקיבלו היתר לפעול בשבת, אבל רק אחד מהם — קו מספר 1 — עושה זאת בפועל. נראה שהמיתוס של חיפה והקריות כאזור שבו התחבורה הציבורית פועלת בשבת הרבה יותר חזק מהמציאות.

המצב קיים גם ביישובים לא יהודיים. כך, למשל, קו 61 של נתיב אקספרס בין עכו לאבו סנאן, קו 50 של סופרבוס בין עוספיה ליקנעם עילית וקווים 60 ו־61 של נתיב אקספרס בין דיר חנא לכרמיאל כולם קיבלו היתר לנסוע בשבת, אך אינם עושים זאת בפועל.

הקלה ביציאה

כשמדובר באזורים יהודים או מעורבים, בחלק גדול מהמקרים ההיתר לפעילות בשבת מתמצה בכך שהאוטובוס יוצא כמה דקות לפני צאת השבת או מגיע כרבע שעה אחרי כניסתה. בכמה מקרים מדובר בהקלה של שעה־שעתיים.

כאמור, 63% מהקווים בעלי ההיתרים באזורים יהודים או מעורבים לא פעלו לאורך כל השבת אלא רק לקראת יציאתה, לצד הקלות מעטות בהגעה לאחר כניסת השבת. מההקלות בשעת היציאה נהנים בעיקר יישובים רחוקים מהמרכז.

הרשימה כוללת כמה דוגמאות מביכות במיוחד: קו 23 של נתיב אקספרס בין חניתה לנהריה יוצא ב־19:30 ומרוויח 3 דקות על חשבון השבת; קו 301 של אגד בין אשקלון לתל אביב יוצא ב־19:30, ארבע דקות לפני צאת השבת; קו 446 של אגד יוצא מבאר שבע לירושלים ב־19:20, עשר דקות לפני צאת השבת; והפתעה: קו 480 של אגד בין תל אביב לירושלים, שרשאי לחלל שבת, יוצא ב־19:15, רבע שעה לפני צאת השבת — רק מכיוון תל אביב. גם בחיפה חלק ניכר מהקווים מתחיל לפעול רק מעט לפני יציאת השבת.

מפקד פיקוד העורף בדרום פנה במיוחד כדי לאפשר הפעלת קו 353 של מטרופולין בין תל אביב לבאר שבע בשבת. מה השיגה הפנייה? הקו יוצא ב־17:45 מבאר שבע, הקלה של קרוב לשעתיים.

נראה שמשרד התחבורה מעט יותר נדיב ביחס לקווים שנוסעים מאילת ואליה. קו 393 של אגד יוצא מתל אביב לאילת בשבת ב־14:00 וקו 390 של אגד שיוצא מאילת לתל אביב מורשה להגיע לעיר הגדולה בשישי בערב ב־20:00.

בתשובת המדינה לבג"ץ נטען כי הרישיונות שניתנו ליישובי הספר "מבטאים את הרצון לאפשר לתושבים של יישובים מרוחקים בצפון ובדרום להגיע אל היישובים ולצאת מהם גם בימי המנוחה". קשה לראות איך הקלה של דקות ספורות, או שעה־שעתיים במקרה הטוב, מגשימה את הרצון הזה.

ביישובים ובאזורים של ריכוזי אוכלוסייה ערבית, דרוזית, בדואית וצ'רקסית יש אוטובוסים שבאמת עובדים כל השבת. דוגמה מובהקת לכך היא קו 331 מנצרת לחיפה של חברת ג'י.בי.טורס, שפעילה בעיקר ביישובים כאלה בצפון. גם קוים רבים של חברת "נסיעות ותיירות" המתמחה במגזר הערבי בצפון ובוואדי עארה פועלים כל השבת, כמו קו 5 העירוני בסכנין וקו 13 בין עילוט לנצרת. גם קווי חברת התחבורה במזרח ירושלים פועלים לאורך כל השבת, כולל קווים בין ירושלים לרמאללה.

כשמדובר בקווים לישובים יהודיים, גם לא יהודים נאלצים להסתפק פעמים רבות רק בהקלות בשעת היציאה. קו 24 של נתיב אקספרס יוצא מעראמשה לנהריה ב־19:15, פחות מ־20 דקות לפני צאת השבת; קו 75 של סופרבוס בין בסמת טבעון לחיפה, שמשרת את בית החולים רמב"ם, מתחיל לפעול בשבתות רק ב־16:30.

הקווים העירוניים שמפעילה חברת גלים ברהט עובדים לאורך כל השבת, אולם קו 455 מרהט לבאר שבע מתחיל לפעול ב־18:00, כך שיגיע לבאר שבע רק לקראת צאת השבת.

אין היתרים לתחבורה ציבורית בשבת לקווים בריכוזים הערביים ברמלה, ש־22% מתושביה ערבים, ולוד, ש־24% מתושביה ערבים. הדבר נכון גם לגבי יישובים ערביים במרכז הארץ כמו אבו גוש וג'יסר א־זרקא.

בתי חולים? רק אחה"צ

19 מהקווים ברשימה משרתים בתי חולים. כל אחד מהקווים הללו שנבדקו מתחילים לפעול רק בשעות אחר הצהריים של שבת, כאילו שבשאר שעות השבת אנשים לא צריכים לבקר בבתי חולים. המדינה טוענת בתשובתה לבג"ץ שהקווים לבתי החולים נועדו במקור לשירות העובדים, והיום הם פחות נחוצים משום שבתי החולים מארגנים הסעות.

רוב קווי השבת לבתי חולים פועלים במטרופולין תל אביב. במערב ירושלים אין קווים לבתי חולים וכך גם לבתי חולים נוספים, כמו ברזילי באשקלון, קפלן בצומת בילו, פוריה בטבריה וזיו בצפת. המסקנה המוזרה היא שככל שבית חולים פחות נגיש וקרוב יותר לאזורי עימות, כך קטן הסיכוי שתעמוד לרשותו תחבורה ציבורית בשבת.

בניגוד לתושבי מערב ירושלים, תושבי ירושלים המזרחית נהנים מתחבורה ציבורית שוטפת בשבת לבית החולים הדסה הר הצופים, הממוקם במזרח העיר.

החידוש: קווי לילה

תחום אחד שבו דווקא חלה התקדמות אמיתית בשנים האחרונות הוא הפעלת 15 קווי לילה בשישי בערב בצפון, בחיפה ובקריות ובאילת. הפעלת קווים אלו מנומקת בשיקולי ביטחון. לפי אתר משרד התחבורה, הקווים פועלים לאורך כל הלילה. סביר שהם מונעים תאונות דרכים, חוסכים בנסיעות במוניות ואולי מונעים חטיפות. עם זאת, קשה להבין למה 15 הקווים האלה חיוניים לביטחון, בעוד קווי לילה באזורים אחרים של הארץ אינם עומדים בקריטריון הזה.

אפליה מתקנת? רוב ההיתרים לקווי שבת: בצפון ובדרום

תחבורה ציבורית בשבת זה בעיקר עניין של צפון הארץ: 289 מתוך 382 ההיתרים לתחבורה ציבורית בשבת הוענקו לקווים המשרתים יישובים בצפון, מתוכם 95 ליישובים באזור חיפה והקריות. רק 61 רישיונות ניתנו לקווים המשרתים יישובים בדרום. כך שלצפון, ללא אזור חיפה, יש מספר כפול של קווים שמורשים לפעול בשבת מאשר לאזור חיפה ומספר קווים גדול פי שלושה מאשר לדרום.

מרכז הארץ לא נבדק, משום שהרוב המכריע של הקווים המגיעים אליו הם קווים שמשרתים את הפריפריה.

יש כמה סיבות מרכזיות לפערים הללו: העובדה שהאוכלוסייה הלא יהודית מרוכזת בצפון ובדרום, מרחקי הנסיעה הגדולים והעובדה שלפחות בעבר לא היו בצפון ובדרום ריכוזים חרדיים.

חיפה היא העיר עם מספר ההיתרים הגדול ביותר להפעלת קווים בשבת: 78 קווים, מהם 40 בין־עירוניים. בפועל, רבים מהקווים לא פועלים כלל או שמתחילים לפעול זמן קצר לפני צאת השבת. אחרי חיפה ניצבת נצרת עם 58 קווים, והיא גם מובילה במספר הקווים שממש פועלים במהלך כל השבת. תל אביב שלישית ברשימה, עם 49 היתרים, בעיקר בזכות קווים מהפריפריה וקווים לבתי חולים.

במקום הרביעי ניצבת ירושלים, עם 47 קווים, כאשר 28 מהם משרתים את האוכלוסיה הערבית במזרח העיר. בירושלים המערבית אין ולו קו עירוני אחד שקיבל היתר לפעול בשבת.