דו"ח חריגות השכר: האוניברסיטאות נדרשו להחזיר 35 מיליון שקל ב-2015

האוניברסיטאות משלמות חריגות לא חוקיות בשכר שנה אחר שנה. כך עולה מדו"ח חריגות השכר שמפרסם היום (ג') הממונה על השכר, ערן יעקב, עבור 2015.

אוניברסיטאות תל אביב, בר אילן, בן גוריון מכון ויצמן הטכניון, המכון הטכנולוגי בחולון ומכללת עמק הירדן חורגות לכאורה בכל שנה מאז 2012, כאשר העברית לא חרגה רק ב-2015. למעשה מדובר על חריגות לכאורה שמאותרות מלכתחילה על ידי העלאה חריגה בשכר בין 2014 ל-2015. כך שאם עובד כלשהו במגזר הציבורי נהנה כבר שנים משכר חריג בניגוד לחוק, לא יאתרו אותו באגף השכר, ולכן סביר להניח שבפועל היקף החריגות גבוה בהרבה מזה שמפורסם בדו"ח.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 45.2% מההוצאה לצריכה ציבורית ב-2015 הוקדשו לתשלומי שכר כך שחריגות השכר שמאתרים באגף השכר של האוצר ואלו שטרם אותרו מהוות עול משמעותי על ציבור משלמי המסים. מהדו"ח עולה הבדיקה העלתה כי בכ-10% מהגופים שנבדקו קיימות, לכאורה, חריגות בשכר של לפחות עובד אחד. מספר הגופים החורגים ב-2015 עמד על 73 מתוך 735 שנבדקו. בשנה שלפני כן סך הגופים שחרגו עמד על 66 מתוך 719.

בחלק מהמקרים משיבים אלו שקיבלו חריגות בשכרם לקופת המדינה חלק מהסכום שקיבלו באופן לא חוקי. בשנה שעברה השיבו 21.14 מיליון שקל (לעומת 36.4 מיליון שקל ב-2015) ואילו החיסכון השנתי עמד על 72.7 מיליון שקל (לעומת 6.2 מיליון שקל בשנה שעברה). החיסכון האקטוארי, כלומר סך הסכום שנחסך לאורך שנות העבודה והפנסיה כתוצאה מכך שהשכר הופחת עומד על 1.29 מיליארד שקל ב-2016 ואילו ב-2015 עמד על 130 מיליון שקל בלבד.

צילום: שאטרסטוק

בכיר במכון הטכנולוגי חולון נדרש להשיב חריגות שכר בסך 45 אלף שקל

אמנם מי שמככב בדו"ח חריגות השכר (לכאורה) הן הרשויות המקומיות - 36 מתוך 258, כלומר כ-14%. אולם מתוך 39 הגופים נתמכים תקציבית על ידי המדינה (בעיקר מוסדות השכלה גבוהה) ב-13 מוסדות נתגלו חריגות שכר לכאורה, שהם 33% מכלל הגופים הללו.

מדו"ח חריגות השכר עולה כי היקף החסכון השנתי מהחזרי חריגות של האוניברסיטאות בלבד הגיע ל-35 מיליון שקל, מה שבטווח הארוך יביא לחסכון אקטוארי של חצי מיליארד שקל. החיסכון נובע מחריגות בפנסיה התקציבית של האוניברסיטה העברית, הטכניון ואוניברסיטאות חיפה ותל אביב. בבצלאל נשיא המכללה לשעבר נדרש להשיב 122 אלף שקל ועובד בכיר אחר שקיבל שכר הגבוה ב-2,000 שקל ברוטו לחודש נדרש להשיב 24 אלף שקל והביא לחסכון אקטוארי של כ-150 אלף שקל. באוניברסיטה הפתוחה עובד בכיר נדרש להשיב 270 אלף שקל, המכון הטכנולוגי חולון שילם לאחד מבכיריו באופן לא חוקי תוספת על ריכוז פרויקטים, והוא נדרש להשיב 45 אלף שקל, יחד עם חסכון אקטוארי של 4 מיליון שקל סך הכל.

הממונה על השכר, ערן יעקב צילום: אוראל כהן

עובדת במועצת מבשרת ציון נדרשה להשיב חריגות בשכר פנסיוני של 60 אלף שקל

גם במועצות המקומיות נרשמו לא מעט חריגות שכר. בין הרשויות שנמצא לאורך שנים כי יש בהן חריגות שכר נמצאת תל אביב שבאופן עקבי נמצאים בה חריגות מאז 2012 (ב-2015 עולה החשד כי ישנם 7 חריגות שכר של מנהלים בדרגים שונים). ביבנה ובבית שמש נרשמות חריגות שנה אחר שנה מאז 2013 כאשר לפחות ב-2015 החשד הוא רק לגבי עובד אחד בכל עירייה. במקביל במהלך 2016 נסגרו מספר הליכים הנוגעים לחריגות שכבר אותרו. כך למשל במבשרת ציון שנמצאת היום בכותרות לאור מעצרו של ראש המועצה בחשד כי קיבל שוחד מרמי לוי, שכרה הפנסיוני של עובדת מועצה הופחת ב-5,000 שקל בחודש והיא נדרשה להשיב 60 אלף שקל, כאשר החסכון הכולל, האקטוארי למועצה יעמוד על 2 מיליון שקל. בגבעתיים הופחתו בהסכמה חריגות שכר של מספר עובדים שנדרשו יחד להשיב 547 אלף שקל כאשר החסכון הכולל של העירייה אקטוארית עומד על 5.8 מיליון שקל. בראשון לציון שבעה עובדים נדרשו להשיב 166 אלף שקל ובכך לחסוך בטווח הארוך 2.4 מיליון שקל לעיר ורעננה תשעה עובדים השיב 785 אלף שקל, ובכך חסכו 5.2 מיליון שקל לעיר בטווח הארוך.

מבשרת ציון. החיסכון האקטוארי יגיע ל-2 מיליון שקל צילום: יואב דודקביץ

החסכון האקטוארי על החזרים ברשות השידור - 580 אלף שקל

מבין החברות הממשלתיות עולה כי ב-2016 בחברת נמלי ישראל שילמו באופן לא חוקי תוספות בהיקף של 330 אלף שקל בשנה. עבורם הוחזרו סך הכל 480 אלף שקל (עם חסכון אקטוארי כולל של 3 מיליון שקל). חריגות שכר שקיבלו כל עובדי התעשייה האוויריות ובוטלו בהסכמה עם העובדים יביאו לחסכון של 33 מיליון שקל בשנה (וחסכון של 725 מיליון שקל בטווח הארוך) אולם אף אחד מהעובדים לא השיב כסף שניתן בניגוד לחוק.

ברשות השידור שני עובדים קיבלו חריגות שכר, כאשר אחד נדרש להשיב כ-30 אלף שקל ואילו לשני בוטלה תוספת שהיה מקבל בפרישתו. סך החסכון האקטוארי ברשות עומד על 580 אלף שקל.

קשה שלא להבחין בענישה הרכה יחסית המוטלת על כל אלו שמועלים בכספי הציבור. כך למשל מנהל משאבי אנוש בצפת שאישר לעצמו חריגות בשכר בסך הכל עבר משרה ונמנע ממנו לשמש בתפקיד ניהולי וכספי למשך שנתיים בלבד, מנכ"לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי שהורשעה בגין אי מניעת תשלומים חורגים בשכרה קיבלה התראה בלבד, בעוד שדו"חות כאלו נוטים בד"כ להבליט רק את ההישגים יחידת האכיפה ויחידת החקירות לא חוששות להצביע בדו"ח עצמו על מספר בעיות יסוד שמקשות עליהן לשמור על כספי הציבור. כך מפרטים למשל כי האפשרות לנקוט בשביתות ועיצומים כנגד החלטות ממונה על השכר שמתקבלות לפי החוק, אפשרות שבתי הדין נותנים לה גיבוי, מקשה על הממונה על השכר לבצע את עבודתו. כדוגמה מביאים באוצר את פסיקת בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין חברת חשמל, שאפשרה לוועד העובדים לשבות במחאה על החלטת הממונה על השכר להפסיק תשלום רכיבי שכר חורגים, זאת על אף שבית הדין קבע בעצמו שאין פגם בהחלטת הממונה.

רשות השידור. חיסכון אקטוארי של 580 אלף שקל צילום: עמית שאבי

הפסיקה אפשרה למעשה הגנה מהחוק לגוף שהוכח שפעל בניגוד לדין, ואפשרה השבתה של שירות חיוני ככלי במשא ומתן שנועד בסיכומו של דבר למנוע אכיפת החוק לטענתם, "הגישה האמורה... עלולה להביא בסופו של יום לפגיעה אנושה בפיקוח ובבקרה על הוצאות השכר במגזר הציבורי".

בפתח הדו"ח כתב הממונה על השכר בין היתר כי "פעילות אפקטיבית של יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר תוביל לחיסכון משמעותי בכספים ציבוריים, אותם ניתן יהיה לייעד לטובת רווחת הציבור. זאת על מנת לאפשר שירות ציבורי איכותי ויעיל שנותן תמורה הולמת לתושבי ישראל, במקצועיות ובהוגנות הנדרשים".

אתי גבאי-מורל סגניתו של יעקב וראש יחידת האכיפה כתבה כי, "חריגות השכר הן השחתה של המערכת הציבורית, פוגעות בשירות לאזרח, יוצרות נורמות פסולות. נוגעות בכל אזרח, אם באמצעות החשמל, הייבוא דרך הנמלים, תוספות ללא שנעשה שום מהלך זה פוגע בפיריון, באוני' העברית למשל יש גיבנת של עלויות על הפנסיה התקציבית. העבודה הזו הניבה ב-4 מוסדות להשכלה גבוהה חסכון אקטוארי שחוזר לסטודנטים, לציבור, לאזרחים".