מלינדה גייטס: תאגידים כמו מיקרוסופט ואפל מדירים נשים

מלינדה גייטס, אישתו של מייסד מיקרוסופט ביל גייטס טוענת שהתרבות הארגונית של חברות כמו זו של בעלה גורמת להדרת נשים מכוח העבודה. לפני שנים רבות, החלום האמריקאי נבנה על האידיאל שעבודה קשה מובילה להצלחה. כיום, עם עלייתה של הטכנולוגיה המסר השתנה וכעת הוא: "עבדו כל הזמן או שתיכשלו", כך כותבת גייטס בטור הראשון שלה בלינקדאין.

גייטס, אחת מהנשים העשירות בעולם, הצטרפה לרשת החברתית לאנשי המקצוע (שכעת בבעלות מיקרוסופט) ומיד ניצלה את הפלטפורמה לבקר את התאגידים. האווירה של ה'התמכרות לעבודה' פוגעת בייחוד בנשים, כותבת גייטס, משום שנשים עדיין אמורות לטפל בבית ובילדים בנוסף לעבודה. "אנו שולחים את הבנות שלנו למקום עבודה המתאים לאבות שלנו..."

מקום העבודה האמריקאי נוצר מתוך הנחה שלעובדים יש בנות זוג שאמורות להישאר בבית כדי לטפל בבית ובמשפחה. כמובן שהדבר לא היה נכון לחלוטין אז ובוודאי לא היום.

"למעשה, חברות כיום דורשות מהעובדים שלהם לעבוד יותר ושבוע העבודה האמריקאי זינק מ-40 שעות ל-50 שעות".

ביל ומלינדה גייטס עם ילדיהם צילום: twitter / Melinda Gates

"הטכנולוגיה מקשה עלינו להתרחק מהעבודה שלנו וגורמת לנו לתהות אם לילה חופשי או סוף שבוע ארוך עלולים לפגוע לנו בקריירה".

התוצאה היא אתיקת עבודה הפוגעת בכולם, כותבת גייסט. כשחברות דורשות מהעובדים לעבוד על כלות הנשימה אלו השואפים לאזן קריירה וחיי משפחה, לא עומדים בדרישות. יש מהם הנאלצים לעזוב את העבודה בחברה, והדבר פוגע ברבגוניותו של כוח העבודה. אלו שכן נשארים סובלים מפגיעה בפרודוקטיביות שלהם. "עליהם להקדיש כל כך הרבה יותר אנרגיה כדי להחזיק את הראש מעל למים במקום להשקיע משאבים ביצירת ערך מוסף".

המסר שלה אירוני מעט שכן מיקרוסופט החלה את דרכה כאחד מהחברות הללו שדרשו מעובדיהם לעבוד שעות ארוכות.

מוקדם יותר השבוע, ביל גייטס תיאר את התקופה המוקדמת הזו במיקרוסופט וביריבתה אפל: "במהלך השנים פיתחתי הערכה לאמפטיה. בתחילת הדרך היינו משוגעים למהירות, נשארנו על הלילה בעבודה. הגישה הייתה 'אה אתה איטי ב-5% כמתכנת? אתה לא שייך לפה'. הכול היה מאד הארד-קור. סטיב ג'ובס, הדרך שבה ניהל את צוות המק – הוא היה דוגמא קיצונית לכמה שהם הספיקו לעשות אבל אחרי שנה - אף אחד לא נותר שם".

מילנדה כותבת בטור שלה שישנם מספר דרכים לתקן את גישת ה"עבודה או כישלון" הרווחת היום. למשל, היא אומרת כי החברות יכולות לאמץ תוכניות רב-גוניות, לייסד תוכניות מנטורים ולאמץ מדיניות פרו-משפחתית הכוללת חופשה משפחתית בתשלום מה שיכול לעזור לחברות לשמר את כוח העבודה המוכשר.

מה שמעניין בטור של גייטס הוא שהמסר מנוגד למקובל ככל הנוגע לרב-גוניות. התשובה הרגילה לעניין הוא להאשים את בעיית העתודה, כלומר – פשוט אין די נשים ובני מיעוטים מקצועיים בתחום. אולם גייטס בוחנת את צדה השני של הבעיה: מדוע אנשים עוזבים. לא מדובר על ללמד יותר ילדים כיצד לתכנת בתקווה שיהיו יותר עובדים בעתיד בתחום, אלא שיש לבטל את גישת "אתה לא שייך לפה" שהוטמעה בתרבות לפני כל כך הרבה זמן.