מי באמת עומד מאחורי קבורת ימי השבתון במשק?

בשבועות האחרונים הוטחה ביקורת סביב יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על כך שהוביל מהלך של קיצור שעת עבודה בשבוע במשק שבא על חשבון הוספת 6 ימי שבתון בשנה, בהתאם להצעת חוק פרטית של ח"כ אלי כהן.

אלא שמתברר מאחורי הקלעים כי אף על פי שניסנקורן אמנם העדיף את חלופת קיצור שעת עבודה, בין היתר כדי לזכות בקרדיט על המהלך, משרד האוצר לא באמת רצה לקדם את הצעת חוק ימי השבתון של ח"כ אלי כהן המכהן היום כשר הכלכלה והוא גם חבר מפלגת כולנו שבראשה עומד שר האוצר משה כחלון.

שר הכלכלה אלי כהן צילום: אוראל כהן

ל"כלכליסט" נודע כי לאחר שהממשלה תמכה לכאורה בהצעת החוק של כהן ולאחר שאושרה בקריאה טרומית הוחלט להקים צוות עם נציגי משרד ראש הממשלה לבחון את כדאיות ההצעה. בראש הצוות עמד אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אלא שבעוד הצוות של גרונר החל לגבש את המלצותיו התכנסה ועדת שרים לענייני חקיקה כדי לדון אף היא בהצעת החוק. נציגי משרד האוצר הגיעו לדיון וטענו כי לא די במסקנות הצוות שצפויות להתפרסם בקרוב ויש להקים צוות חדש שיכלול פורום רחב יותר של נציגים ובכלל זה נציגים ממשרד הבריאות, ממשרד התיירות ומהמשרד לענייני ירושלים תוך שנציגי האוצר מסבירים כיצד ימי השבתון ישפיעו על כל המשרדים הללו ועלולים להשית עליהם עלויות – לדוגמא בכל הנוגע למשרד הבריאות, עלויות סביב ימי שבתון של רופאים וכן הלאה.

סוכם כי הצוות החדש שיקום יגיע להסכמות עם ארגוני המעסיקים, ארגוני העובדים וארגוני המורים ורק המסקנות שלו יוכלו לקדם את הצעת החוק. אלא שהצוות הזה מעולם לא קם. בסמוך לאחר מכן, פרסם הצוות של גרונר את המלצותיו בו הוא מסכים עקרונית לימי השבתון אך מציע תחילה להוסיף שניים כאלה ובהדרגה להוסיף עוד שניים. צוותו של גרונר הבהיר כי הוספת ימי שבתון משמעה עלות של כ-8 מיליארד שקל בשנה למשק ולכן במקביל ראוי לשנות חלק מסעיפיו האנכרוניסטים של חוק שעות עבודה ומנוחה כדי להקל עם המעסיקים, בעיקר הקטנים. אלא שבהסתדרות סירבו לכל שינוי בחוק. כך או כך המלצות גרונר לא שוות את הנייר עליהן נכתבו לאחר שבאוצר סיכמו כאמור עם יתר השרים להקים צוות רחב יותר שרק המלצותיו יגדירו את המשך קידום הצעת החוק, שלמעשה נקבר.

לניסנקורן קבורת החמור שביצע משרד האוצר לימי השבתון הייתה נוחה. לאחר שסירב לכל שינוי בחוק שעות עבודה ומנוחה הוא הודיע כי יקדם קיצור שעת עבודה בשבוע במשק ואף הגיע על כך לסיכום עם ארגוני המעסיקים. למעשה מדובר בקיצור חצי שעת עבודה שכן רוב הוועדים הגדולים כללו בהסכמים הקיבוציים הגדרת משרה של 42.5 שעות. מבחינת ניסנקורן הוא מקבל את הקרדיט ורושם הישג לשורה של ועדי עובדים שיהנו מהמהלך. האוצר מיהר להסכים למהלך שהוא בבחינתו חלופה רעה פחות לעומת ימי השבתון היקרים יותר למשק שכן הם חלים על כלל ציבור העובדים ומהווים דה פקטו קיצור של 48 שעות עבודה בשנה לעומת קיצור של חצי שעת עבודה עבור רוב העובדים השעתיים שתקצר כ-24-28 שעות לכל היותר משנת עבודה.

כך מאחורי הקלעים משרד האוצר רקם הסכם עם יו"ר ההסתדרות ששירת את שני הצדדים – קרדיט על קיצור שעות העבודה במשק שיגיע לניסנקורן בתמורה "לנזק" מצומצם למשק דרך קבורת הצעת ימי השבתון שהייתה אמורה להייטיב עם כלל העובדים.