לאן נעלם כחלון במהלך ישיבת הממשלה האחרונה?

1

ראש הממשלה בנימין נתניהו הקדיש את ישיבת הממשלה האחרונה לשני נושאים חשובים עבורו. האחד: אישור מסקנות ועדת שקד-לוין (חוק הג'ובים), שבמרכזן עומדת התפיסה שיש להגדיל את משקל הדרג הפוליטי בעבודת הממשלה וזרועותיה על חשבון הדרג המקצועי. השני: מינויו של חיים אביטן ‑ מועמדו של שר השיכון יואב גלנט (כולנו) ‑ לתפקיד יו''ר הרשות להתחדשות עירונית. אביטן, שנחקר בחשש לביצוע עבירות פליליות, זכה לביקורת קשה מעטו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שחיבר חוות דעת חריפה בעניינו.

לכאורה אין מכנה משותף בין שתי הסוגיות. אך רק לכאורה: שר האוצר ‑ יו''ר מפלגת כולנו והיריב הפוליטי האולטימטיבי של נתניהו - נעדר מהישיבה ולא השתתף בהצבעה. הפעם, בניגוד למקרים אחרים, סירבו בתקיפות דובריו, מקורביו, שריו וחבריו להסביר לאן נעלם משה כחלון בדיוק בשעה שנקרא להרים את ידו בעד פוליטיזציה של שירות המדינה (שנתניהו ושקד רוצים לקדם); ובעד קידום חברו של שר השיכון (איש מפלגתו) - מינוי שגם אם הוא כשר, הוא לבטח מסריח. נזכיר שלפי ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית, גלנט ירוץ בבחירות הבאות ברשימת הליכוד ולא ברשימת כולנו.

גלנט וכחלון. על פי הערכות בבחירות הבאות ירוץ גלנט ברשימת הליכוד ולא כולנו צילום: עומר מסינגר

2

האם היעלמותו של כחלון מקרית? עדיין מוקדם לומר, אבל הרמזים מראים ששוב נרשמת עלייה במתיחות בין שני האישים החזקים ביותר במערכת הפוליטית. לפני ההצבעה על חוק הג'ובים, כמה מחברי הכנסת של כחלון תקפו בחריפות ובפומבי את נתניהו על דבריו חסרי התקדים נגד המפכ''ל. אחרי ההתקפות האלה החלו לזרום לפתע, משום מקום, הודעות תגובה היסטריות: נתניהו שוקל לסגור את התאגיד. בפעם האחרונה שכותרת כזו התנוססה בראש אתרי החדשות, המדינה כמעט הידרדרה להקדמת הבחירות.

מאוחר יותר הגיעו "הבהרות" מלשכת נתניהו (אותה לשכה שכנראה הוציאה את הספין), שלפיהן שר הפנים אריה דרעי הוא האיש שהציע את הרעיון כדי לממן את תכניות "נטו" של כחלון ואת העלייה בקצבאות הנכים.

אחרי אישור חוק הג'ובים, שוב תקף יו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן את ממשלת נתניהו על ההחלטה הזו. בתגובה שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו טען פולקמן שחיוני לאפשר לשרים לממש את מדיניותם, והדבר יקרה רק עם עובדי מדינה מקצועיים שאינם יסמנים פוליטיים. פולקמן כתב כי הדרך עדיין ארוכה לשיפור השירות הציבורי, ויש לפעול לכך בלי לפגוע באמון הציבור. ובכן, האם היעדרותו של כחלון מקרית? ספק רב.

נתניהו.המתיחות עם כחלון חזרה? צילום: אלכס קולומויסקי

3

היחסים בין שני האישים הללו - שכבר ידעו "כן" ו"כבר לא", ומאוחר יותר "כבר לא־לא" ‑ יעמדו למבחן נוסף בימים הקרובים בדיונים על תקציב המעבר לשנת 2018. התקציב הדו־שנתי שאושר בשלהי 2016 מאפשר הקצאה חד־פעמית של 3.5 מיליארד שקל ב־2017. אלא שהצרכים מגיעים לכ־10 מיליארד שקל. נתניהו וכחלון יצטרכו לשבת יחד ולדון, מי יקבל ומי לא? זו בעיה אמיתית, כי עיקר ההוצאה מיועד לממן את התוכניות שכחלון חתום עליהן ‑ נטו משפחה, נטו תעשיה והעלאת קצבאות הנכים.

נתניהו וכחלון רוצים גם בסבב נוסף של הפחתות מסים, רביעי במספר, אף שרוב העודף נובע מהכנסות חד־פעמיות ו"מבצעים". זאת כשההוצאה האזרחית בישראל היא מהנמוכות ב־OECD ומימדי אי־השוויון והעוני הם מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. כאשף של טריקים בכלכלה פוליטית, נתניהו יכול לסנדל את כחלון בקלות. אלא שנתניהו כבר למד על בשרו שעם כחלון לא משחקים: בפעם הקודמת שאיים ללכת לבחירות, שר האוצר רץ להדפיס שלטים.