רשות שדות התעופה דואגת בעיקר למיקסום רווחיה ולא לטובת הציבור

רשות שדות התעופה דואגת בעיקר למיקסום רווחיה ולא לטובת הציבור וכתוצאה מכך התמלוגים הגבוהים שהיא גובה מהזכיינים בשטחי המסחר בטמינל 3 מגולגלים על הצרכן במחירי המוצרים. על אף היותה גוף סטטוטורי שאמור לפעול לטובת הציבור דואגת הרשות בעיקר לאינטרסים הכלכליים שלה ולא מתוך מחויבות לציבור. מסקנה זו עולה מדו"ח מבקר המדינה. רשות שדות התעופה היא גוף ממשלתי שפועל באחריות משרד התחבורה והעומד בראשו, השר ישראל כץ.

בשל כך, התמלוגים של השוכרת הראשית בטרמינל 3, חנות הדיוטי פרי לממכר אלכוהול קוסמטיקה וטבק ג'יימס ריצ'רדסון, הגיעו ל-50% ביחס לפדיונות, והחנות החלה לצבור הפסדים. ג'יימס ריצ'רדסון היא השוכרת החשובה ביותר של רש"ת, ומרבית הכנסות הרשות נובעות מהזכיון שלה, מה שהופך את רש"ת לתלותית בחנות אחת בלבד. לאור ההפסדים של ריצ'רדסון שנבעו מהתנהלות הרשות, נאלצה הרשות לבצע שינויים ולסיים את החוזה עם ריצ'רדסון ארבע שנים לפני תום התקופה.

כבר לפני שבע שנים נערכו בדיקות כלכליות שגילו כי תמלוגים של קמעונאיות בשדות תעופה בעולם נעים בין 20%-30% ביחס לפדיון, בעוד התמלוגים ששילמה ריצ'רדסון עמדו אז על 43% מהפדיון. בשנת 2015 הם כבר האמירו ל-58% מהפדיון. על פי דו"ח המבקר, שליש מהזכיינים שילמו לרשות בשנת 2015 יותר מ-40% מפדיון המכירות שלהם ובחלק מהמקרים גם קרוב ל-60%. חוסר היציבות של החוזים עם הזכיינים בטרמינל 3 ובאולם שחקים מעיד, על פי המבקר, על התנהלות במשבר מצד הרשות.

המבקר בדק את התקשרויות עסקיות של הרשות בשלוש השנים האחרונות ומצא כי מ-15 התקשרויות שהיו בטרמינל 3, בשתיים מהן לא פורסם מכרז אלא נוהל מו"מ, בחמישה מכרזים הייתה הצעה אחת בלבד, ובחמישה מכרזים היו רק שתי הצעות. בחלק מההתקשרויות עם הזוכים במכרזים נקלעו הזכיינים לבעיות כלכליות.

חנות הדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון צילום: סיון פרג'

התמלוגים הגבוהים שהרשות קובעת במכרזים לטרמינל 3 גורמים לכך שמעט חברות ניגשות למכרזים הללו, ולרוב המכרזים ניגשים בין מציע לשתי מציעות, ולכן לא מתקיימת תחרות בנתב"ג – מה שעומד בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג. הפטור ממסים ומכסים שניתן למוצרים שנמכרים בשדה התעופה עשוי להגיע לפער של עשרות אחוזים ממחירי השוק המקומי, פער המאפשר מכירה במחירים מוזלים. רשות שדות התעופה מחויבת לחוק ההגבלים העסקיים ולמרות זאת איננה מפצלת את הזכיונות בין מתחרים שונים ונותנת בלעדיות לשחקן אחד, שהופך למונופול בנתב"ג ומוכן לשלם לה תמלוגים גבוהים. אלה מגולגלים במחיר הגבוה של המוצרים לצרכן, והתוצאה היא שעל אף הפטור ממכס וממע"מ מחיר המוצרים בנתב"ג גבוה ביחס לשוק המקומי.

תגובת רשות שדות התעופה: "בשנים האחרונות השקיעה הרשות למעלה מ-7 מיליארד שקל בבניית תשתיות תעופתיות וכולן לטובת הציבור ומבלי להישען על תקציבי המדינה. כרשות ציבורית שומרת רש"ת על האינטרס הציבורי בתחרות הוגנת ובמתן תמהיל מסחרי הוגן ומגוון. ההכנסות ממנות את התעופה הפנים ארצית, את הבקרה האווירית בישראל, את האבטחה ופעילויות נוספות האמורות להיות ממונות מתקציבי המדינה.

"הגידול בתנועת הנוסעים במדינת ישראל לא נחזה על ידי אף גורם מקצועי בישראל ובעולם, דבר שחייב שינויים בפעילות המסחרית והפניית תקציבים נוספים לבניית התשתיות התעופתיות והכל כדי לתת שרות מהטובים בעולם ומבלי לפגוע ברמת הבטיחות והביטחון. הרשות עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לציבור, לזכיינים, ולכלל בעלי העניין.

"לאחרונה העבירה הרשות לידי המדינה 2.4 מיליארד שקל מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר באיזון מלא ובהגינות ציבורית ועסקית".