דו"ח המבקר

הרכבת מחשמלת קווים בכ-12 מיליארד שקל, בלי לבדוק את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט

על פי מבקר המדינה, חילופי הגברי התכופים של נושאי המשרה הבכירים בהנהלת הרכבת ומינהלת פרויקט החשמול גורמים לאובדן ידע רב ולחוסר רציפות ניהולית. עוד נמצא שבמקביל לפרויקט החשמול מקודמים מגה פרויקטים אחרים כשלא נקבע סדר עדיפויות ביניהם

בחודשים האחרונים מתהדרים בכירי משרד התחבורה ורכבת ישראל שאנו עומדים בפתחו של עידן חדש: חשמול הרכבת. המעבר מדיזל לחשמל, כך מבטיחים, לא רק יצמצם את זיהום האוויר בתחנות אלא גם יוריד את רמת הרעש ויצמצם את הוצאות הדלקים של החברה.

 

שפירא בדק את מוכנות הרכבת לפרויקט, זאת כבדיקה שניה על אחת שהייתה במקור בשנת 2013, שכבר אז נמצאו שם כשלים רבים. שפירא מזכיר שמדובר באחד מפרוייקטי התשתיות הגדולים בישראל, עם תקציב של כ-12 מיליארד שקל. לשם השוואה, מדובר בהוצאה כספית דומה לזו שחברות הגז משקיעות בפיתוח מאגר לווייתן.

 

אז מה היו הממצאים הפעם? אחת המסקנות העצובות של מבקר המדינה היא שהמדינה כבר יצאה לדרך עם המיזם, הקפיאה אותו, ובסופו של דבר חידשה את המאמצים לקידומו, אולם "ההחלטה על חידוש פרויקט החשמול ב-2010 התקבלה ללא בדיקת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט". אם לא די בכך החלק הצפוני שלו - הוא פרויקט הכפלת מסילת החוף - הוכרז כתשתית לאומית בשנת 2014, וזה "עוד לפני שחברת הרכבת פרסמה את מכרז תשתיות החשמול בשנת 2015".

 

רכבת ישראל צילום: דוברות רכבת ישראל

 

 

האם רכבת ישראל ומשרד התחבורה היו יכולים לפעול אחרת? כנראה שכן. שפירא מחדד ש"במקביל לפרויקט החשמול מקודמים פרויקטים אחדים שכל אחד מהם מגה פרויקט בפני עצמו - הקמת המסילה הרביעית במסדרון האיילון והכפלת מסילת החוף. השפעתם של פרויקטים אלה על פעילות הרכבת משמעותית יותר מהשפעת פרויקט החשמול עצמו", אבל לצערו ולצער משלמי המיסים "לא נמצא תיעוד שחברת הרכבת ומשרד התחבורה בחנו בראייה מתכללת את הפרויקטים המתוכננים לפני ביצוע פרויקט החשמול וכי קבעו סדר עדיפויות ביניהם"

 

ושכבר יצאו לדרך ייתכן שעשו את כל הטעויות האפשריות. כך למשל "לצורך קידום הפרויקט הקימה חברת הרכבת את מינהלת פרויקט החשמול, שבראשה מנהל זר ומנהל ישראלי. לא נמצאו נהלים המגדירים את צורת העבודה של המינהלה מול כלל הגורמים החיצוניים, ובהם משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת הרכבת. חילופי הגברי התכופים של נושאי המשרה הבכירים בהנהלת חברת הרכבת ומינהלת פרויקט החשמול מאז חידוש הפרויקט גורמים לאובדן ידע רב ולחוסר רציפות ניהולית, וכפועל יוצא פוגעים בקידום הפרויקט". מי שגזר קופון מהבלאגן הזה היו שורת יועצים חיצוניים שהרכבת שילמה להם קרוב ל-80 מיליון שקל, שבדיעבד מתברר שמדובר בכסף שנזרק לפח." שינויים מהותיים שחלו בתכולת פרויקט החשמול בעת חידושו בשנת 2010, חלק ניכר מתוך ההוצאות בסך 81 מיליון שקל ששילמה הרכבת למנהלי פרויקטים, ליועצים ולמתכננים בין השנים 2010-2003 אינו רלוונטי עוד לפרויקט החשמול הנוכחי, ולמעשה ירד לטמיון", אומר שפירא.

 

גם הנהלת הרכבת לא יוצאת נקיה, ומבקר המדינה חושף ש"עם חידוש פרויקט החשמול, לאחר עצירתו למשך שנתיים, המשיכה חברת הרכבת את ההעסקה של מנהל הפרויקט שנבחר בשנת 2001. למרות השינויים הרבים בתכולת הפרויקט בעת חידושו, חברת הרכבת לא בחנה את האפשרות לבחור מנהל פרויקט חדש בהליך שוויוני, והעסקתו הופסקה רק לאחר כ-15 שנה".

 

לגבי הציוד המכני והקרונות שפירא מצא ש"הפער הגדול בין אומדן החברה לביצוע הפרויקט ולתחזוקתו (3.4 מיליארד שקל) לבין ההצעה הזוכה במכרז התשתיות (2.2 מיליארד שקל) עשוי להצביע על פגמים בתכנון הפרויקט ובהכנת האומדנים", מה שלא הפריע לרכבת לממש "אופציה ורכשה 60 קרונות בסך 470 מיליון שקל במסגרת מכרז שנמצאו בו בעבר פגמים רבים. בהמשך אישרה המדינה רכישה נוספת של 33 קרונות על פי אותו חוזה. משרדי התחבורה והאוצר אישרו את ההתקשרות, שכן מדובר ברכש חירום לצורך הפעילות השוטפת של הרכבת. הצורך ברכישות אלה היה תוצאה של העיכובים בפרויקט החשמול, שגרמו לשינויים בתכנית ההצטיידות של הרכבת".

 

ומתי יגיע הקו הראשון המחושמל? זה אמור להיות קו ת"א ירושלים שצפוי להיפתח בפסח הקרוב, תאריך ששפירא מעמיד אותו בסימן שאלה ומזהיר ש"שאיפתה להפעיל את הקו המהיר תל אביב-ירושלים במרץ 2018 עלולה לגרום לקיצורי דרך, לפגום באיכות הפרויקט ולפגוע בבטיחות"

 

מהרכבת מסרו בתגובה שהם לומדים את הדו"ח.

 

תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה עושה מאמצים רבים ופועל במספר ערוצים כדי שרכבת ישראל תעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו", ומתעקש שלמרות שהמבקר טוען שקו הרכבת המהיר לירושלים יפתח רק בסוף 2018, "תאריך היעד שנקבע לפתיחת קו הרכבת המהיר לירושלים (1A) עומד בעינו, ובשלב זה לא מסתמנת דחיה בהפעלתו", כלומר פסח הקרוב. לגבי הכדאיות הכלכלית: "ההחלטה על מיזם חשמול הרכבת הינה החלטת ממשלה, שאינה מצריכה עמידה במבחני הכדאיות המוגדרים בנוהל פר"ת. משרד התחבורה רואה בחשמול הרכבת כלי מרכזי להעלאת רמת השירות ועידוד מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית".