בזק מבקשת מביה"ד צו מניעה נגד עובדיה שפתחו הבוקר בעיצומים
הסיבה לעיצומים: בשבוע שעבר הורה משרד התקשורת לאפשר מיידית לכל קבלן לבצע עבודות בתשתיות של בזק עבור המתחרות. יו"ר ועד העובדים ל"כלכליסט": "אנחנו מתכוונים לעצור את כל הפיתוח בבזק וגם אצל המתחרים"
- בזק הפרה את הוראות השוק הסיטונאי - ותיקנס ב-11 מיליון שקל
- רפורמת השוק הסיטונאי: HOT תחוייב להחכיר את שירותי התשתית והטלפוניה - בדומה לבזק
- קרא אשרר השלב השני ברפורמת השוק הסיטונאי בטלפוניה, אך "יבחן את חשיבותה"
בקשתה של בזק מגיעה לאחר שבשבוע שעבר הורה משרד התקשורת לאפשר מיידית לכל קבלן לבצע עבודות בתשתיות שלה עבור המתחרות. בעקבות זאת הודיע ועד העובדים של החברה כי הוא מתכוון ליישם את סכסוך העבודה שנפתח בדצמבר 2016.
מטרת המהלך של משרד התקשורת הוא למנוע מבזק להמשיך לסכל את פריסת התשתיות של המתחרות. כפי שנחשף ב"כלכליסט", רשות ההגבלים העסקיים פתחה בבדיקה נגד בזק בטענות שהחברה חיבלה ביישום ההוראות של רפורמת השוק הסיטונאי ובתוך כך עיכבה את גישתן של מתחרותיה לתשתיות הפיזיות שלה (צינורות ותעלות), שעל גביהן יכולות להקים תשתית עצמאית.
ספקיות התקשורת המתחרות, ובעיקר סלקום ופרטנר, התלוננו בפני משרד התקשורת על כך שבזק מחבלת בניסיונות שלהן לפתח תשתית עצמאית ובכך בתחרות, תלונות שהגיעו לפתחן של הרשות להגבלים עסקיים.
"החלטנו להפעיל את סכסוך העבודה שאושר לנו על ידי ההסתדרות ואנחנו מתכוונים לעצור את כל הפיתוח בבזק וגם אצל המתחרים", אמר היום ל"כלכליסט" שלמה כפיר, יו"ר ועד העובדים בבזק. "לפני 11 חודשים הגענו לסיכום בוועדת הכלכלה של הכנסת שהסטטוס-קווי לגבי עובדי בזק יישמר ומי שייתן שירותים למתחרים אלו עובדי בזק בלבד".
מבזק נמסר: "העיצומים בהם נוקטים העובדים מכוונים כלפי עבודות הפיתוח בהן עוסקת החברה, איך אין בהן כל פגיעה בפעילות השוטפת ובשירות הניתן ללקוחות החברה וללקוחות ספקי התקשורת האחרים העושים שימוש ברשת בזק. עילת הפנייה לביה"ד היא הצורך בהמשך פעילות הפיתוח, זאת משום שבזק מחוייבת בביצוע העבודות גם לספקי תקשורת אחרים".
רפורמת השוק הסיטונאי, שעליה חתם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן בנובמבר 2014 ושנכנסה לתוקף בפברואר 2015, נועדה להגביר את התחרות בשוק התקשורת באמצעות מתן אישור לחברות התקשורת השונות, לעשות שימוש בדרכים שונות בתשתיות של בזק ו־ HOT כדי להרחיב את היצע השירותים שיוכלו לספק ללקוחות בתחומי הטלפוניה והאינטרנט. אולם הרפורמה נוגעת בעיקר לבזק, משום שנכון להיום, הרפורמה חלה רק על בזק.
נקודת המוצא הייתה שאין סיבה לחפור ברחבי המדינה שוב כדי להניח צינורות שיאפשרו פריסת תשתיות, משום שעל גבי הצינורות הקיימים ניתן לפרוס סיבים ולהניח תשתיות נוספות של חברות אחרות. בשלב הראשון ליישום הרפורמה ישנם שירותים כמו אינטרנט וטלפון קווי שחברות יכולות לספק באמצעות התשתיות הקיימות. מטרת הרפורמה היא להגביר את התחרות, להפחית את המחיר ולהביא לכך שהצרכן מקבל שירות וטכנולוגיה טובים יותר. ההיגיון היה פשוט: ככל שיהיו יותר שחקניות בשוק, התחרות על לבו של הצרכן תגבר, המחירים יירדו ועל החברות יהיה להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות שישפרו את המוצרים שלהן ואת התשתיות.