ההכנסה הממוצעת למשק בית בשנה שעברה: 19,118 שקל ברוטו בחודש

גידול ריאלי של 3% נרשם בשנה שעברה בהכנסות של משקי הבית בישראל, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בממוצע, ההכנסה הכספית ברוטו – כלומר כל ההכנסות משכר, קצבאות, דיבידנדים וכדומה – למשק בית עמדה בשנה שעברה על 19,118 שקל בחודש. מנגד, ההוצאה הממוצעת על תצרוכת, כולל שכר דירה או משכנתא, עמדה בשנה שעברה על 15,805 שקל בחודש. כשמסתכלים על ממוצע ההכנסה נטו לעומת הצריכה השוטפת, מתקבלת תמונה של איזון בין השניים – ההכנסה נטו עמדה בממוצע על 15,751 שקל.

סקר הלמ"ס מגלה גם על מה הוציאו בשנה שעברה המשפחות בישראל את הכסף. 3,846 שקל בחודש בממוצע שימש לתשלום המשכנתא או שכר הדירה, כרבע מההוצאה הכוללת. סעיף המזון היווה רק שישית מההוצאה עם 2,637 שקל בחודש.

סעיף המזון היווה רק שישית מההוצאה עם 2,637 שקל בחודש צילום: שאטרסטוק

הסקר מחלק גם את המשפחות בישראל לעשירונים, בודק את הפער בין ההכנסות להוצאות בכל עשירון ובין העשירונים. מהנתונים עולה שבשלושת העשירונים התחתונים ההוצאות עולות על ההכנסות והתמונה מתהפכת בבירור מהעשירון הרביעי. בעשירון התחתון ההכנסות נטו הן 4,712 שקל בחודש לממוצע וההכנסות מכסות רק 57% מההוצאות. בעשירון השלישי ההכנסות מכנסות רק 91% מההוצאות. מכאן עולה השאלה איך שלושת העשירונים העניים ביותר מצליחים להתקיים? חלק מהתשובה אפשר למצוא בכך שבקרב אותם עשירונים יש הרבה מאוד זוגות צעירים שמוציאים סכומים גדולים בהווה, נכנסים למינוס בחשבון העו"ש או לוקחים הלוואה, מתוך הנחה שההכנסה שלהם תגדל בעתיד והם יוכלו להחזיר את הכסף. סביר להניח שחלק אחר מוצא כל מיני פתרונות בדמות הלוואות מהבנק או ממשפחה, וכאן המצב עשוי להיות מסובך יותר אם יכולת ההחזר בעתיד תיפגע, אם בגלל אבטלה או מסיבה אחרת.

לעומת זאת, בעשירון העשירי, הגבוה ביותר, ההכנסה החודשית הממוצעת עמדה על 34,515 שקל נטו בחודש, 73% יותר מאשר ההוצאות. בעשירון השישי ההכנסה החודשית עמדה על 15,432 שקל נטו בחודש, 15% יותר מאשר ההוצאות. למרות הפערים הגדולים, מדד ג'יני שמשמש לקביעת גודל הפערים בהכנסות, ירד בשנה שעברה ל-0.359 כאשר משווים לפי הכנסה נטו לנפש תקנית, ירידה זעירה לעומת 2016 שאז הוא עמד על 0.366. על פי מדד ג'יני, 0 מייצג שיוויון מוחלט ו-1 אי שיוויון מוחלט.

אך כדי לקבל פרופורציות על הפערים באוכלוסיה אפשר גם להסתכל איך התחלקה בשנה שעברה עוגת ההכנסות הלאומית בין כל עשירון. מתוך סל כל ההכנסה הכספית נטו ש"חולקה" בין המשפחות בישראל בשנה שעברה, 37.8% קיבלו שני העשירונים העליונים. כלומר 20% מהמשפחות שהן המשפחות העשירות ביותר קיבלו כמעט פי שניים מגודלים באוכלוסיה (לעומת 38.9% בשנה שלפני כן). לעומת זאת, חלקם של שני העשירונים התחתונים בעוגת ההכנסות הזו היא 6.7% (6.4% ב-2015). עשירונים 5-6, לב ליבו של מעמד הביניים הישראלי, קיבל בשנה שעברה פחות או יותר כמו גודלו באוכלוסיה – 18% מעוגת ההכנסות נטו.