המנצחים והמפסידים: כחלון הצליח להציג עצמו כמושיע בזמן שנתניהו שוב נעלם

המנצחים

משה כחלון

שר האוצר שוב הוכיח כי פוליטיקה היא לא רק מקצוע אלא גם אמנות. משה כחלון שוב נקלע ל"סיטואציה": מצד אחד, דורית סלינגר שלא מוכנה לוותר ונחושה לחסל את הביטוחים הקבוצתיים התרמיתיים; מצד שני, אבי ניסנקורן שמאיים בשביתה; מצד שלישי, שר הבריאות, שר הרווחה וקבוצת ח"כים שדורשים ביטוח סיעודי ממלכתי בעלות של מיליארדים; ומצד רביעי, הפקידות המקצועית שלו שמסבירה לו שאין כסף לכל הצרכים.

אז כחלון התנהל כ"כחלוניסט". רץ, פישר, גישר, תמרן, הלך, תדרך ובסוף לא החמיץ את ההזדמנות: הוא כינס את כולם "אצלו", ניהל את מסיבת העיתונאים והוא שוב הביא את הבשורה, כמו במשבר הנכים ו"נטו משפחה", בזמן שראש הממשלה מקיים מפגש מרתק עם הסנטורית קמלה האריס. הוא המושיע. הוא מנהל את העסק. בימים האחרונים כולם נשאו עיניים לרחוב קפלן והמתינו להכרעתו. הפתרון הוא לא מושלם אך כולם מרוצים.

אף אחד לא קיבל את כל מה שהוא רצה אך כולם קיבלו משהו ויכולים להשוויץ, לקבל קרדיט, תמונה, ולחזור לקהלי היעד שלהם בבטחה. זה לא ביטוח ממלכתי, אבל כחלון עומד בינתיים בהבטחה לא להעלות מסים לצורך כך. כיף לעשות עסקים איתו.

יעקב ליצמן

שר הבריאות מצהיר כבר שנתיים שיהיה ביטוח סיעודי ממלכתי. התוכנית הנוכחית אינה ביטוח ממלכתי, אבל היא מספיק קרובה מבחינתו. הוא שוב הוכיח שהוא מנהל את סדר היום הכלכלי של מדינת ישראל והוא קיבל, מקבל ויקבל את כל מה שהוא רוצה. ממשלת נתניהו־כחלון היא הממשלה הטובה ביותר שהחרדים היו יכולים לקבל: תקציב התמיכות לישיבות עלה שלוש פעמים והגיע לשיא כל הזמנים — 1.2 מיליארד שקל; הקיצוץ בקצבאות הילדים הוחזר במלואו; חוק השוויון בנטל בוטל; תקציב שירותי הדת זינק בכ־15%; השליטה המוחלטת בוועדת הכספים ובתקציב הבריאות חזרה. עכשיו תוכנית סיעוד של מיליארד שקל.

דורית סלינגר

דורית סלינגר עשתה את הלא ייאמן. זוהי הפעם הראשונה שהממונה על שוק ההון משתמשת בעצמאות שלה זכתה לפני שנה כדי להציב עובדות בשטח ולהכריז שהביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים במקומות העבודה לא יוארכו בשום מצב. סלינגר יכולה היתה לנהוג בהתאם לקודמיה, להוריד את הראש ולהסכים להארכת הביטוחים הללו שוב פעם, אבל היא הלכה על כל הקופה ובפעם הראשונה נתנה שיניים לעצמאות הרשות שבראשה היא עומדת.

חברות הביטוח

חברות הביטוח ניצלו, ובגדול. בחסות שר האוצר ויו"ר ההסתדרות, החל מ־1 בינואר הן יהיו פטורות מלבטח קבוצות גדולות של עובדים ללא הצהרה רפואית, ביטוח שהיה בעיקר גימיק שיווקי של חברות הביטוח כדי לשווק את ביטוחי הבריאות הקבוצתיים. אבל הניצחון הגדול באמת של חברות הביטוח הוא בכך שהמדינה פטרה אותן מלהיות שותפות לפתרון. כחלון וההסתדרות הצילו אותן מ"קנס חברתי" של השתתפות בנטל מימון ביטוח סיעודי ממלכתי — ביטוח שבסופו של דבר הציבור לא יקבל, לפחות בינתיים.  

צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי, עומר מסינגר

המפסידים

בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מלין על כך שהממשלה שלו הגדילה את הצמיחה, מחקה כמעט לחלוטין את האבטלה ובאחרונה, לפי נתוני הלמ''ס, צמצמה את אי־השוויון — ועדיין, הוא לא מקבל את הקרדיט. "למה?", הוא שב ותוהה. שלשום שוב קיבלנו תשובה: כי זה לא מעניין אותו. לנתניהו היו אינספור הזדמנויות להתערב ולקבל קרדיט במשבר הביטוח הסיעודי. אבל הכלכלה מזמן לא מעניינת את מי שכונה "מר כלכלה". היא כבר לא באג'נדה שלו. כמו שקרה לו עם הנכים, כך גם עם הסיעודיים: הוא לא הופיע, לא בדיון ולא בתמונה. הממשלה שלו גם העלתה את שכר המינימום, אבל היו אלה השותפות הקואליציוניות שלו, כרגיל, שהובילו, יזמו, קידמו, וגם הצטלמו ויגזרו את הקופון. הוא לא היה שם.

חיים כץ

ייתכן שנתניהו בנה על שר הרווחה שלו חיים כץ שייצג אותו. אבל גם הוא לא נראה וקולו לא נשמע. מה קרה? הייתכן ששר הרווחה במדינה מתוקנת לא היה חלק מגיבוש של תוכנית סיעוד לאומית? ישנן שלוש אפשרויות: שלא הוזמן, או שלא הסכים עם התוכנית, או שלא הוזמן כי לא הסכים. עכשיו יהיה לו קשה לנכס נקודות פוליטיות מהמהלך, ולכן הוא עשוי להתערב בתוכנית כשהחקיקה תעבור במשרדו.

אבי ניסנקורן

יו"ר ההסתדרות היה המוקד לאינספור האשמות בתקופה האחרונה, על כך שהוא "משרתם של הוועדים הגדולים" ו"מפקיר את העובדים החלשים". עד לרגע האחרון, כולם חשבו שיש לו "אס" בשרוול, וכשהוא אומר שהפתרון הוא ביטוח סיעודי ממלכתי לכולם, הוא בעצם אומר שאם יגייס כמה מיליונים לחבר'ה שלו בהסתדרות, אפשר לסגור עסקה. אבל סביר שהוועדים עוד לא הפנימו את הסיכום עם כחלון ובעיקר את העובדה שניסנקורן הסכים לתוכנית שלא נותנת לוועדים יתרון על שאר הציבור. נראה איך ניסנקורן יציג את ההסכם לוועדי חברת החשמל והנמלים.