השבתה חסרת משמעות: המורים לא ילמדו מחר בתיכונים של בני עקיבא
ההשבתה - כחלק מהמאבק סביב הסכם השכר המחודש של המורים - תתקיים במוסדות השייכים למגזר של שר החינוך נפתלי בנט; אולם מחר ממילא לא צפויים התלמידים להגיע מאחר שהם מתכוננים ל"שבת ארגון"
16:5423.11.17
ארגון המורים ימשיך מחר (ו') את העיצומים והפעם הוא מכוון ישירות למגזר של שר החינוך, נפתלי בנט. לאחר שבמשך יומיים בחר להשבית את הלימודים בקבוצת יישובים שנבחרה באופן אקראי, מחר יושבתו הלימודים בחינוך העל יסודי בבתי הספר ובישיבות התיכוניות שבבעלות או בחסות רשת בני עקיבא המזוהה עם הציונות הדתית.
עם זאת, מדובר בהחלטה חסרת משמעות. זאת מכיוון שבכל מקרה תנועת הנוער מתכוננת ל"שבת ארגון", מסורת ארוכת שנים שבה מקיימים חבריה פעילות שמגיעה לשיאה במוצאי שבת. לכן, נהוג לוותר לתלמידי הרשת על יום הלימודים ביום שישי ממילא, אם כי היום עצמו לא מוגדר רשמית כחופש. לפיכך רוב תלמידי הרשת לא מגיעים למעשה ללימודים. היום הושבתו הלימודים בתיכונים בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע, ואתמול - בחיפה, בעכו, באילת ובאשדוד.
קראו עוד בכלכליסט:
- ההשבתה בתיכונים נמשכת: מחר בירושלים, ת"א ובאר שבע
- מחר: שביתה בתיכונים בחיפה, בעכו, באשדוד ובאילת
- ארגון המורים הודיע: התיכונים ישבתו מחר
ארגון המורים ומשרד האוצר נכנסים בימים האחרונים למה שנראה כמו קרב התשה יותר ממגעים על הסכם קיבוצי חדש. בשונה מעיצומים בשנים עברו, אז שבתה המערכת כולה, יו"ר הארגון רן ארז החליט לאחר אותן פעמיים שבהן הלימודים הושבתו ליום אחד בלבד – לחסוך בתחמושת, וזאת מתוך הנחה שייתכן שצפוי לו מאבק ארוך.
רן ארז צילום: דנה קופל ההסכם הקיבוצי האחרון עם הארגון - "עוז לתמורה" - הסתיים בשנה שעברה, ובעשרת החודשים האחרונים דנים הצדדים בהסכם חדש. בשבועות האחרונים החלו לצוץ מעל פני השטח המחלוקות בין הצדדים שבסופו של דבר הובילו להודעת הארגון על סכסוך עבודה שלווה בהשבתות האחרונות, כששני הצדדים מאשימים אחד את השני בהכשלת השיחות. באוצר טוענים כי הציגו בפני היו"ר ארז הצעות הוגנות, שהמרכזית ביניהן נועדה לתקן עוול שהשתרש במערכת החינוך בישראל במשך שנים – הפערים העצומים בשכר בין מורים צעירים לבין מורים ותיקים.
על מה חלוקים הצדדים?
נתונים עדכניים של ה־OECD שפורסמו בספטמבר האחרון הצביעו על כך שמורה מתחיל בישראל מקבל כ־20 אלף דולר לשנה בתחילת דרכו, וכ־30 אלף דולר לשנה לאחר 15 שנות ותק. כפועל יוצא של פערי השכר הללו, כך לפי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, שיעור הנטישה בקרב המורים הצעירים הוא גבוה הרבה יותר מאשר אצל המורים הוותיקים.
באוצר הניחו על השולחן הצעה שבמסגרתה מורה מתחיל יקבל שכר בסיס של כ-8,000 שקל ברוטו, עלייה של 1,600 שקל ביחס לשכר הבסיס הנוכחי – 6,400 שקל. לשכר הזה מתווספים עוד רכיבים כגון תוספות על תפקידים נוספים והוצאות נסיעות, כך שברוב המקרים אלו לא יהיו הנתונים הסופיים בתלוש המשכורת של המורים המתחילים. הארגון, שקיבל בזרועות פתוחות את ההצעה למורים הצעירים, ביקש גם לקבל תוספת שכר של 800 שקל לשאר המורים, ובקשה זו נענתה בחיוב על ידי האוצר.
אלא שבארגון המורים הניחו כמה דרישות שבאוצר התקשו לקבל. כך למשל היו"ר ארז דורש לקבל את חלקה הגדול של תוספת השכר עבור המורים כבר בהתחלה, בעוד שהאוצר מעוניין להעביר את התוספות באופן הדרגתי על כל תקופת ההסכם – ארבע שנים. כמו כן הארגון מעוניין להעלות את כמות גמולי ההשתלמות האפשרית למורים מ-18 ל-22. מדובר בדרישה שאם תתקבל תסייע בעיקר למורים הוותיקים שסיימו את המכסה, כך שיתאפשר להם לקבל תוספת של כ-800 שקל נוספים לאלו שבכל מקרה יקבלו בהסכם החדש. העלות הכוללת של דרישה זו היא כ-120 מיליון שקל בשנה.
עוד דורש הארגון להוריד את כמות שעות הלימוד הפרונטליות מ-40 – כפי שנקבע בהסכם "עוז לתמורה" ל-35 שעות בהסכם החדש. הכוונה היא למורים שמלמדים בלבד ולא עוסקים בהיבטים נוספים הקשורים למסגרת החינוכית. גם כאן מדובר בשעות שמשמעותן כספית כך שאם דרישה זו תתקבל, עלותה משוערת בכ-3 מיליארד שקל בשנה. כמו כן דורש הארגון תקצוב לתפקידים נוספים עבור צוותי ההוראה ובהם גורם האחראי על הטיולים, על מבחנים וכן הלאה. דרישה זו מסתכמת בכ-250 מיליון שקל בשנה.
כך או אחרת סביר להניח שהיו"ר ארז ירצה להראות הישגים לפני הבחירות לראשות הארגון שיתקיימו בתחילת השנה הבאה, ממש מעבר לפינה. באוצר אף רמזו לכך שהוא מבקש להיטיב עם המורים הוותיקים מכיוון שלהם יש כוח פוליטי הרבה יותר גדול מאשר לצעירים. בחלון הזמנים שנותר עד סוף השנה, סביר להניח שיושגו הבנות כלשהן, השאלה היא מי ירוויח מכך.
