חוק ההמלצות: מניע מושחת לחוק סביר
החוק צפוי לעבור בכנסת וכנראה גם בבג"ץ, כי כי בג"ץ אינו מתעמק במניעי חקיקה, למעט אולי במקרים שהתפירה היא ממש לגופו של אדם ספציפי, וכאן הנוסח הוא כללי
מניע מושחת לחוק סביר. זהו הסיכום למהומת חוק ההמלצות שעבר אמש בקריאה ראשונה, וגם המבוא לדיון בשאלה האם החוק צפוי להיפסל בבג"ץ.
לפי הפשרה הפוליטית שרתמה את השר משה כחלון למרכבתם של הח"כים דודי אמסלם ודוד ביטן, ייאסר על פרסום המלצות בכל התיקים. בתיקים רגישים שלהם הוצמד פרקליט מלווה, כמו בתיקים של נבחרי ציבור, לא תוגש המלצה אלא אם היועץ המשפטי לממשלה סבור שיש צורך.
החוק סביר, כי להמלצות המשטרה אין משקל, מפני שההחלטה האם להעמיד לדין היא בידי הפרקליטות בלבד. החוק סביר גם כי ההמלצה מדביקה אות קין למומלץ לכל חייו, שאותו הוא נושא גם אם הפרקליטות תחליט שלא להגיש כתב אישום. החוק סביר כי המשטרה לוקה בהטיה מובנית להמלצה חיובית, כי זה טבעו של גוף שאמור להעריך את תוצאות עבודתו שלו.
המלצות המשטרה נועדו בעיקר לצרכי האדרה עצמית, יחסי ציבור ודימוי ארגוני. גם הנימוק שמתוזמר במקהלה בפי דוברי המשטרה השונים לפיו הפרקליט יילך לאיבוד בהררי החומר החקירתי מבלי המצפן בדמות הסיכום והמלצות המשטרה, הוא שטות שנועדה לשרבב את המשטרה כבעלת מילה ומשקל בהחלטה הסופית. אם הפרקליט יילך לאיבוד, הוא יקרא לחוקרים ויבקש מהם לסמן ולהצביע על הראיות החזקות יותר בתיק. הוא לא זקוק לדעתם על משקלם וסיכויי ההרשעה שעולים מהם. וחוץ מזה, בתיקים שבהם יש פרקליט מלווה, כמו חקירות ראש הממשלה, חוקרי המשטרה לא נחוצים אפילו למטרה זו.
בנימין נתניהו. ניסוח כללי לחוק צילום: רויטרס
לכן, מה שנשאר כהסתייגות מרכזית לחוק הצפוי הוא העיתוי והמניע המושחתים והפרסונליים. חוק שנתפר לחילוצו של ראש הממשלה ומשתלב בסדרת יוזמות להחלשתם והרתעתם של שומרי הסף בישראל: משטרה, בתי משפט, מבקר המדינה, תקשורת.
האם בג"ץ יפסול את החוק?
האם בג"ץ יפסול את החוק על הרקע הזה? כנראה שלא. ראשית, כי הנוסח הוא כללי. הוא מכיל אמנם את היעד, ראש הממשלה, אבל לא רק אותו. ובעיקר, כי בג"ץ אינו מתעמק במניעי חקיקה, למעט אולי במקרים שהתפירה היא ממש לגופו של אדם ספציפי.
סט נימוקים אפשרי נוסף לתקיפת החוק היא פגיעה בחופש הביטוי של העיתונאים ובזכות הציבור לדעת. ואז ניתן יהיה לטעון שהפגיעה אינה לתכלית ראויה. במיוחד כשמדובר באנשי ציבור שאמורים להיות חשופים גם בתחנה זו של המלצות המשטרה. מצד שני, תטען המדינה שספק אם נפגעת כאן זכות בהינתן משקלם ומעמדם הנמוך של ההמלצות. פרקליטות המדינה שמגינה היום על מוסד ההמלצות המשטרתיות, תגן מחר על החוק שיעלים אותן מהמרחב הציבורי. לאיזו פרקליטות להאמין? אני מאמין לפרקליטות שלא ממש מחזיקה מההמלצות האלה והופכת כחמישים אחוז מהן.
החוק זרוע באיסורי הדלפות ומניעת מידע שמזמינים איתגור משפטי. לפעמים זה מצליח, כמו בעתירות שפיצחו את שיחות ראש הממשלה עם המו"ל והעורך של "ישראל היום", או פרטים ממבנה העסקתה של שרה נתניהו כפסיכולוגית בעיריית ירושלים. מצד שני, למעט דוגמאות נדירות כמו המצוד אחר הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ שהדליפה את פרטי חקירת ראש הממשלה אריאל שרון, נמנעות הרשויות מלהשקיע מאמץ במרדפים מסוג זה.
חוק ההמלצות ישרוד. יימצאו שופטים שיעירו על נסיבות לידתו העקומות. גם היועץ המשפטי לממשלה הסתייג מהחוק ופרקליט המדינה הגן בלהט על ההמלצות. אבל השיירה הזו כנראה תעבור גם בבג"ץ.
