הנהלת נגב קרמיקה: "לא נגיע לדיון בכנסת, אנו חוששים מאלימות"

הנהלת קבוצת נגב קרמיקה הודיעה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת כי נציגיה לא יגיעו לדיון מחר (ד') על סגירת המפעל מ"חשש פיזי לאנשי ההנהלה".

במכתב טענה ההנהלה ש"הנהלת החברה סופגת כבר מעל לחודש אלימות קשה מצד העובדים שבגינה אף הוגשו מספר תלונות למשטרה. האלימות כוללת קריאות גנאי, ניסיון דקירה, השלכת בקבוקים, חסימת דרכי גישה, תקיפה ואיומים".

יו"ר ועדת העבודה של הכנסת ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) מאשים בתגובה את הנהלת נגב קרמיקה ב"זלזול בכנסת ובדיון הציבורי". לדבריו הוא דיבר עם מנכ"ל הקבוצה מספר פעמים והבהיר לו ש"אין כל חשש מאלימות. יש תמיד סדרנים ויש שליטה מלאה. זה סתם תרוץ. קשה להם לעמוד בפני העובדות, אני ממליץ להם לחזור בהם מההחלטה".

משה סולומון עובד במפעל עם מכתבו של המנכ"ל על סגירת נגב קרמיקה

הדיונים בנושא פיטורים בהשתתפות ההנהלה והעובדים נערכים בכנסת כדבר שבשגרה. במהלכם נאמרים דברים קשים ואף צעקות ועלבונות, אבל לא אלימות פיזית. בכלל, בשל הנוכחות הכבדה של אנשי משמר וסדרנים מקרי אלימות פיזית מאוד נדירים בכנסת.

עוד טוענים בנגב קרמיקה שהדיון הקודם בוועדה בנושא סגירת המפעל "התקיים בצרוה חד צדדית תוך הטחת האשמות והשמצות בהנהלת החברה וללא כל הצעה פרקטית לבעיה".

הדיון הקודם עמד בסימן החלטת ההנהלה לסגור את המפעל והדרישה החוזרת של חברי הכנסת שהיא תאפשר לעובדים לתחזק את קווי הייצור כדי שלא יגרם למכונות נזק בלתי הפיך.

בהנהלה מגדירים את הטענות שקיבלה מענקים והטבות מהמדינה "טענות שווא משוללות כל אחיזה במציאות. החברה לא קיבלה סיוע ואף לא הוצע לה סיוע. עיריית ירוחם סירב אפילו להעניק הטבה בארנונה".

עוד טוענים בחברה שמשרד הכלכלה, ההסתדרות והעובדים לא נרתמו לסייע למפעל וגם לא מצאו רוכש, למרות הנתונות להעביר את המפעל "ללא תמורה" (אבל עם החובות).

חבר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי, אמר בתגובה ש"הנהלת נגב קרמיקה מלמדת אותנו שיעור מאלף בחזירות, בבריונות וברמאות". לדבריו, החלטת ההנהלה לא להגיע לדיון היא "יריקה בפרצופה של הכנסת".

"ההנהלה הזו", אומר שמולי, "קיבלה מחיקת חוב של כחצי מיליארד שקל בתמורה לרכישת המפעל ואחרי 4 חודשים היא זורקת 140 עובדים עם מכתבי פיטורים בוואטסאפ ובריונים שנשלחו גם להכות אותם ליד שער המפעל".

עוד הוא מאשים ש"בימים האחרונים עושה ההנהלה כל מאמץ לסכל ולטרפד את המאמצים לכניסת משקיע חלופי פשוט כי אין לה שום עניין להחיות את הייצור המקומי שעלול להפריע להמשך פעילות הייבוא שלהם. במצב שכזה לא פלא שהם מתביישים להראות את פרצופם מחר".