חנה רדו הודתה בשימוש במידע פנים, בית המשפט החליט לא להרשיע אותה

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, החליט היום (ה') להטיל 250 שעות לטובת הציבור על סגנית יו"ר קבוצת הפרסום מקאן-אריקסון ומנהלת העסקים הראשית של הקבוצה, חנה רדו, שהודתה בשימוש במידע פנים. כבוב החליט במקביל לא להרשיע את רדו בפלילים, בשל מה שהוא הגדיר "הנסיבות המיוחדות של המקרה". בכך אימץ כבוב את בקשת סנגוריה של רדו, עוה"ד אסף ברם, רווית צמח ורועי בלכר, שלא להרשיע את רדו בביצוע עבירה פלילית למרות שהודתה בביצוע העבירה - שימוש במידע פנים.

כתב האישום נגד רדו ואחיה, טייס אל על אריק צ'צקס הוגש במאי אשתקד. צ'צקס הודה במהלך משפטו בהעברת מידע פנים לרדו, שהגיע אליו מאישתו שעבדה כסמנכ"לית בחברת קומפיוג'ן. הוא הורשע בשימוש במידע פנים ונגזרו עליו 4 חודשי עבודות שירות וקנס של 100 אלף שקלים. רדו עצמה גם הודתה במהלך משפטה שקיבלה מידע פנים מאחיה, רכשה מניות ב-50 אלף שקל ומכרה אותן בסמוך לכך ברווח של כ-20 אלף שקלים, אולם ביקשה מבית המשפט שלא להרשיע אותה בפלילים. זאת בין היתר לדבריה משום שהיא עשויה לאבד את עבודתה.

חנה רדו צילום: ישראל יוסף

"עבירת שימוש במידע פנים הינה עבירה חמורה, לא בנקל בית המשפט יקבל טענה שהאינטרס הציבורי שנפגע בביצוע העבירה כזו ייסוג מפני ערכים של שיקום הנאשם או פגיעה בלתי מידתית בה", כתב כבוב. "במקרה שבפני הגעתי למסקנה שהאיזון הראוי בין האינטרס האישי של הנאשמת לבין האינטרס הציבורי לאכיפה מלאה של הדין, מצדיק הימנעות מהרשעת הנאשמת".

כבוב פירט ארבע סיבות שהובילו אותו להחלטה לא להרשיע את רדו, למרות שהודתה בשימוש במידע פנים. הראשונה "נסיבותיה האישיות חריגות ויוצאות דופן של הנאשמת שבפני. פועלה החברתי, תרומתה לחיזוק הפריפריה במדינת ישראל, התגייסותה המוחלטת לטובת אינטרסים חברתיים".

השנייה "הנסיבות המיוחדות של האירוע. הנאשמת אינה אשת פנים, אינה פעילה בשוק ההון, לא יזמה את פעילות המסחר, היה זה אחיה (שקושרים אותם יחסים מורכבים) שהפציר בה לרכוש את הנייר ולאחר מכן למכור אותו".

השלישית "חוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה בענייניה, האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי והמלצת שירותי המבחן, כולם ממליצים על המשך הליך טיפולי שיקומי בו החלה הנאשמת עוד לפני הסתבכותה בהליך זה, הליך שהואץ דווקא לאחר מכן. ההליך הטיפולי-שיקומי הינו בעל חשיבות ליכולת הנאשמת להמשיך בעבודתה (מפני סכנת פיטורים) וגם להמשך המיזמים החברתיים בהם החלה".

הרביעית "האופן שבו הסתיים ההליך לגבי מעורבים אחרים בפרשה. אחיה הורשע ודינו נגזר. אין חולק על העבודה שאחיה היה הגורם שקיבל את מידע הפנים מאישתו, ידע שהיה מנוע משימוש בו, על כן פנה לנאשמת ולאחרים. גם לערך 'הנראות' יש לתת משקל. כאשר אחר (איתן רבי שבענייניו התיק הסתיים בהליך מינהלי, ת.ג), שהודה בביצוע אותה עבירה שחומרתה עולה על זו בה הודתה הנאשמת, והפיק רווחים גבוהים יותר, לא הורשע בדין, אלא ננקט נגדו הליך אכיפה מינהלי והוטל קנס כספי בלבד (אף שהוחלט על הליך זה מנימוק של חוסר ראייתי)".