המחלה היקרה ביותר – דמנציה

"דמנציה" – או המונח העברי "קיהיון"- היא מספר תסמינים המצביעים על פגיעה בתפקודי המוח וחשוב לציין, כי מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות הינן מחלות כרוניות פרוגרסיביות חשוכות מרפא, ועל כן קיימת חשיבות רבה לפיתוח התערבויות אשר יאפשרו פעולות מניעה ככל שניתן, ניהול נכון של המחלה ברמת הפרט ותכנון משאבים וטיפול ברמה הלאומית.

על פי מחקרים שונים, שכיחות הדמנציה בקרב בני 65 ומעלה מגיעה לכ-20%. למרות הדעה הרווחת כי דמנציה היא מחלה של זקנה, ידוע מהשטח ומהמחקר, כי מספר החולים במחלת אלצהיימר או בדמנציות אחרות בגיל צעיר יותר, הולך וגדל משנה לשנה. ברמה העולמית, מספר החולים צפוי להכפיל עצמו עד לשנת 2030 ולעמוד על 75 מיליון איש ולהכפיל עצמו בשנית ל- 130 מיליון, עד לשנת 2050 . מכאן, שאפשר כבר להתחיל לדבר על המגפה הבאה שהחברה תאלץ להתמודד עם השלכותיה.

דמנציה היא מספר תסמינים המצביעים על פגיעה בתפקודי המוח צילום: shutterstock

עלות הטיפול הכוללת, המורכבת מהטיפול הישיר הניתן במערכת הבריאות לחולה ועלויות טיפול בלתי ישירות, הממומנות על-ידי החולה עצמו ואלו התומכים בו, הוערכו בשנה שעברה, בצפון אמריקה בלבד ב- 247 ביליון דולר ובעולם כולו ב- 800 ביליון דולר. יש לציין כי במקרים רבים עלויות אלו כוללות אובדן ימי עבודה או הפסקת עבודה של המטפל העיקרי וכן פגיעה בשלמות הנפשית שלו, הנובעת משחיקה ולחץ המלווים את הטיפול היומיומי בחולה דמנציה. למעשה, מחלת הדמנציה מוגדרת כמחלה היקרה ביותר בארה"ב, יקרה יותר ממחלת הסרטן.

מכאן, עולה תמונה ברורה על הצורך בפיתוח פתרונות אשר מחד יפחיתו את עומס הטיפול ממערכת הבריאות ומהמטפלים העיקריים ומאידך יהיו מתומחרים בעלות נמוכה ויפחיתו את עלויות הטיפול במחלה, או במילים אחרות אנחנו כחברה חייבים להטמיע טכנולוגיות.

השלב החשוב ביותר כשמדובר בחסכון למערכת הכלכלית - בריאותית - חברתית, היא שלב המניעה. מכלול הפעולות למניעת המחלה כוללות שמירה על אורח חיים בריא, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, ומעקב ושמירה על גורמי סיכון כגון יתר לחץ דם סכרת והשמנה. לקידום אורח חיים בריא קיימים בשוק מגוון טכנולוגיות המעודדות ומנטרות את גורמי סיכון אלו ואת רמת הפעילות הגופנית היומית. אך לא די באלו, הכרחי להטמיע תמריצים לגופי שרותי הבריאות המעודדים את האוכלוסייה לאמץ את אותן טכנולוגיות ולצמצם תחלואה.

באשר לשימושים בטכנולוגיות, מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי גירוי מתאים, יכול להאט ואף למנוע איבוד זיכרון. הממצאים הראו כי בניגוד למה שסברו בעבר, המוח שלנו גמיש ומתפתח לאורך חיינו ולכן חשוב ביותר, החל מגיל 40, לבצע אימון למוח ובעיקר אימון לשיפור הזיכרון. התפתחות הטכנולוגיה אפשרה בשלב ראשון לחוקרים לקבל מידע על המרכיבים המעורבים בתהליכי זיכרון וריכוז ובשלב שני למפתחי הטכנולוגיות לפתח התערבויות שיאפשרו אימוני ריכוז וזיכרון תוך ליווי והנחיה של האדם המתאמן במטרה לשפר את היכולות שלו בצורה מבוקרת ושיטתית.

הפתרון הטכנולוגי שמוצע כיום הוא אימוני הנוירופידבק, מדובר בשיטה בלתי חודרנית, שבה, באמצעות חיישנים ספציפיים דוגמים את הפעילות החשמלית של המוח וכך משקפים למתאמן את פעילויות המוח שלו עצמו. מדובר בקשת מיוחדת בעלת חיישנים עדינים המלבישים על הראש באותו אופן כמו לבישת קשת של אוזניות ומתרגלים את המתאמן במשחקים שונים ובמשימות הדורשות יכולות ריכוז ושליפה מזיכרון.

טיפולי מניעה צריכים להיות מוצר ציבורי. עלות הטיפול במחלת הדמנציה לסוגיה והפגיעה באיכות החיים של האדם המתמודד עם המחלה ובני משפחתו גבוהה, לכן האטה של תהליכי איבוד זיכרון הינה בעלת חשיבות כלכלית. העולם העסקי כבר זיהה את הפוטנציאל, ביל גייטס הודיע לא מזמן על תמיכתו בקידום תחום זה, הגיע הזמן שגם ממשלת ישראל, קופות החולים וחברות הביטוח יתגברו על הרתיעה המיושנת מאימוץ הטכנולוגיות ויתנו לציבור את האפשרות לקדם ולשמר את איכות חייו.

הכותבת, ד"ר יעל בנבנישתי, היא מנהלת שותפה בקרן מגדלי הים התיכון VENTURES